החלטת בית המשפט בבאר שבע בסוגיית “לב הפארק” עוררה סערה וגרפה תגובות רבות הן מצד העיריה והן מצד האופוזיציה. “אנו שמחים על ההחלטה להשאיר לדיירים אפשרות להכין תוכנית לאישור הדירות”, נמסר מעירית קרית מלאכי. “כפי שהציע ראש העיר אליהו זהר בשנת 2016, הרשות תקדם תוכנית יחד עם הדיירים לאישור הדירות כגון עבור מתנדבות שירות לאומי, חיילים בפרק משימה ושינשינים. אגף ההנדסה בליווי המחלקה המשפטית ילוו את כל הרעיונות עד למיצוי ההליך לאישור הדירות ולא להריסתן”.
למעשה בדיון שנערך בשבוע שעבר קיבל בית המשפט חלקית את הערעור שהוגש לפתחה. שופט בית המשפט אורן אינפלד: “נדחית הטענה לפיה צריך היה בית המשפט לדון בצו ההריסה עצמו, ולבטלו או לשנותו על פי טענת הדיירים. אין לבית משפט השלום היום סמכות לבטל או לשנות את צווי ההריסה, וממילא אין סמכות לערכאת הערעור. הסמכות נתונה לרשויות התכנון לאשר המבנה או כל שינוי בו, במסגרת תכנית חדשה. כפי הנראה, רק סמכות זו יכולה להביא לכך שהבניין לא ייהרס בסופו של יום. לפיכך, דין ערעור הדיירים בטענה לבטלות צווי ההריסה – להידחות.
“הצדדים נצטוו לקדם את ההיערכות לביצוע צו ההריסה, הנאשמים, המדינה והדיירים. הנאשמים עשו לא מעט, המדינה עשתה מעט והדיירים לא עשו דבר כדי לקדם את ההריסה בפועל, להפך. כפי שנקבע בערעור הקודם, אין לנאשמים מעמד היום לבקש ארכה לביצוע, אלא בהתקיים שינוי נסיבות קיצוני. אולם, זכות כזו כן עומדת לדיירים, בינתיים.
“הדחייה האחרונה שניתנה לדיירים, בערעור הקודם, נועדה לאפשר היערכות לקראת הריסה בפועל, תוך הדברות הדדית ותיאום, אך גם לאפשר לדיירים הערכות לבחון אפשרות להביא להכשרת המבנים. הדיירים לא שתפו פעולה עם הנאשמים לקידום ההיערכות להריסה בפועל, ולא פעלו כנדרש בהחלטה. לפיכך, אם יש מקום להיעתר לבקשות ארכה מטעמם, יש לעשות זאת במידה ובמשורה, תוך בחינה זהירה של התנהלות הדיירים, לוודא קיום החלטות בית המשפט.
“הנאשמים הציגו קשיים רבים לכאורה ביחס להיתכנות ביצוע ההריסה בפועל. תשובת המדינה לקשיים אלה הייתה חלקית בלבד. בית משפט השלום קבע שהוכח שביצוע ההריסה קשה עד בלתי אפשרית, אך לאחר עיון, קביעה זו מתבטלת. הקביעה לפיה, אובייקטיבית, לא ניתן לבצע צו הריסה שהוצא כדין היא מסקנה מרחיקת לכך מאוד, המצריכה בסיס ראייתי איתן. בשלב זה, הנתונים אינם מספיקים לצורך קביעה כזו. אשר על כן החלטתי שיש לקבל את ערעור המדינה, ולקבוע שלא היה מקום לארכה בת שנתיים. יש להורות על ארכה, אך קצרה הרבה יותר.
“כאמור בערעור הקודם, מובהר היטב כי על הנאשמים והדיירים לעשות כל מאמץ להיות ערוכים לביצוע ההריסה בפועל בסוף התקופה, או קרוב לכך. מצופה גם, שכל הריסה והתאמה שניתן לעשות בתקופת הביניים, תעשה בהקדם האפשרי, על מנת להקטין את הפגיעה בשלטון החוק. אולם, אין בכך כדי לשלול מהדיירים, אולי בסיוע הנאשמים, את האפשרות לנסות במקביל לשנות את רוע הגזירה. זאת, על ידי חיפוש מתווה להכשרה של החריגות או חלקן, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להעניק לנאשמים רווח נוסף או החזר הוצאות, אלא חסכון בהוצאות עתידיות בלבד. בסוף התקופה, אם תתבקש ארכה נוספת, יש לעשות כן לפחות חודש מראש”.
תזכורת: בשנת 1999 בנתה חברת ש.י.שפץ וקנין 10 קומות בפרויקט הנדל”ן “לב הפארק” – אלא שבפועל היתר הבניה עמד על בניית 6.5 קומות בלבד. הקבלן ערער אל ההחלטה להרוס את הקומות הנוספות שנבנו אך בית המשפט דחה את ערעורו. באוקטובר אשתקד הדיירים פנו לבית המשפט באשקלון כדי לדחות את מימוש צווי ההריסה שניתנו לקומות אלה, השופט קיבל את טיעוניהן וביצוע צו ההריסה נדחה לשנתיים אחר כך. בנובמבר האחרון הגישה מדינת ישראל ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בנושא.
יו”ר האופוזיציה, אליאור עמר, “עם פסיקת בית המשפט המחוזי, מתבררת פעם נוספת התמונה: נדרש פיתרון יצירתי, שיאפשר מצד אחד למנוע כל אפשרות במסגרתה היזם ייהנה מפירות העבירות שהוא ביצע, ומצד שני ימנע הריסה של הדירות כך שהן יועברו לבעלות הציבור. הפיתרון שהצגתי משרת בצורה המיטבית את האינטרס הציבורי ומאפשר לאזן בין האינטרסים השונים העולים בפרשה הכאובה הזאת. ההיגיון והשכל הישר מחייבים לפחות לנסות להגיע למתווה כזה. על העירייה לעשות כל מה שניתן, כולל פנייה יזומה למוסדות התכנון ולבית המשפט, כדי לקדם מתווה להעברת הדירות לבעלות הציבור”.
עמר טוען כי הציע בעבר מספר פעמים מתווה אפשרי לפיתרון הסוגיה לפיו הדירות יועברו לבעלות ציבורית של העירייה ויושכרו או יימכרו בהגרלה ובמחיר מסובסד לזוגות צעירים בהתאם לקריטריונים שייקבעו”. לדבריו, ראש העיריה אליהו זוהר אמר כי הוא מאמץ אותו ויפעל לקדם אותו” וסיפר כי הם נפגשו לישיבה פנימית במסגרתה הציג בפניו את מתווה הפיתרון המוצע, ודרכים אפשריות לקדם אותו. “מאז לא קרה שום דבר, והתוצאה היא שבפני בית המשפט לא עומדת שום אפשרות אחרת אלא לאשר את ביצוע ההריסה. חייב לשנות דיסקט ולקדם רעיונות אלטרנטיביים שאולי יתקבלו על ידי מוסדות התכנון ועל ידי בית המשפט. לצערי, עד כה העירייה לא נקטה במלוא הצעדים הנדרשים כדי לעשות זאת”, הוסיף”.
