״התחבורה הציבורית זה גיים צ׳יינג׳ר משמעותי. העיר בת ים מבוקשת מאוד מבחינת התחדשות עירונית מכמה סיבות, בעיקר בזכות הרכבת הקלה, ועל הציר הזה אנחנו רואים מחירים שלפני כמה שנים היו על גבול הדמיוניים, יותר מ-40 אלף שקל למ״ר״. כך אמר ראש העיר בת ים, צביקה ברוט, בכנס ״הבמה המרכזית 2024״ של אתר מגדילים.
בפאנל בנושא ״התחדשות עירונית בגוש דן״ שהנחה אסף כהנר, מנכ״ל Ewave נדל״ן, אמר ברוט כי למרות היתרונות, יש עדיין בעיה ביישום. ״מערכות הרכבת עדיין לא יודעות לדבר אחת עם השנייה, אבל עובדים על זה״. ברוט התייחס לקשיים בגיוס כוח אדם איכותי לרשויות המקומיות, בפרט בבת ים ובדגש על מינהל ההנדסה. ״היום כוח אדם איכותי לא רוצה להישאר לאורך זמן בשירות הציבורי בגלל המשכורות, השוק הפרטי קורץ יותר, וזה בולט במינהל ההנדסה. צריך גמישות מחשבתית מצד הממשלה ותמריצים, כי זאת אחת הסיבות לכך שהליכי רישוי בנייה מתארכים״.
סיגל חורש, מהנדסת העיר רמת גן, סיפרה כי אחד האתגרים המשמעותיים בעיר הוא להצעיד את העיר קדימה, ובמקביל לשמור על איכות חיי התושבים. ״יש 254 אתרי בנייה רק בעיר הוותיקה, במזרח העיר יש התחלות בנייה של 15 אלף יחידות דיור״, סיפרה. ״במצב אוטופי היינו מקדמים התחדשות בכל שכונה בנפרד אך לנו את הסמכות לכך. לכן בכל היתר בנייה התחלנו להוציא נספח בתנאי ההיתר, שחלק ממנו בוחן כיצד נראה המרחב הציבורי לצד אתרי הבנייה כדי לשמור על איכות חיי התושבים״.
תמיר קהילה, מנהל מחלקת התחדשות עירונית בעיריית תל אביב, התייחס להחלטה של העירייה שלא להמשיך עם תוכנית חלופית לתמ״א 38. ״מדינת ישראל היא זו שסיימה את התמ״א, כמובן שבעידוד אנשי מקצועי וראשי ערים, אבל היה ברור שזה כבר לא הפתרון לתכנון נכון וראייה כוללת לכל שכונה, אזור ורובע. אנחנו עובדים היום על החלופה שתהיה בתל אביב, שתפגוש את המרחב הציבורי ולא רק את הבניינים ותיתן מענה לכל מי שלא יכול להתחדש במסגרת תוכניות מתחמיות״. קהילה הוסיף כי ״העירייה יצאה לאחרונה בשירות חדש שנקרא תשקיף, מסמך כמו תיק מידע לתכנון בעברית ולא בהנדסית, שמסביר לתושב וליזם מה הוא יכול או לא יכול לעשות. אז נכון שעדיין אין מספיק ודאות, אבל לפחות אנחנו מגדרים את אי-הוודאות״.
גילי שקד, מנכ״ל חברת סער שקד, זרוע ההתחדשות העירונית אביב ייזום, סיפר שאחד הקונפליקטים המרכזיים בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית נמצא בין השלטון המרכזי למקומי. ״השלטון המרכזי רוצה יותר דירות, השלטון המקומי רוצה כמה שפחות כי אין לו תקציבים לתשתיות, לבתי ספר. זה מאט את קידום ההתחדשות ואני פונה למשרדי האוצר והשיכון: בלי תקציבים אדירים לא תהיה אפשרות לקדם התחדשות עירונית, וכדי להוריד את מחירי הדירות חייבים יותר היצע מביקוש. השבוע נפגשתי עם עו״ד שרק השבוע הפרויקט שהוא מלווה קיבל היתר בנייה – אחרי 12 שנה״
עו״ד מאיה אשכנזי, יו״ר ועדת ערר מחוז מרכז, התייחסה לעיכובים בקידום התחדשות עירונית שנעוצים בהגשת עררים לתוכנית. היא סיפרה כי מרבית העררים שהתקבלו בוועדה בנושא התחדשות עירונית נדחו או נמחקו בסוף הדיון בהמלצת ועדת הערר. ״זה לא אומר שהעיכוב שיצר הערר הזה לא משמעותי. אמנם לפי נתוני מטה התכנון ל-2023, ועדת ערר ברשותי סגרה תיקי ערר מרגע הגשה וטיפול תוך כ-3.5 חודשים, אבל אליהם צריך להוסיף עוד חודש במסגרתו ניתן היה להגיש את הערר מרגע החלטת הוועדה המקומית – זה פרק זמן ארוך שמעכב מאוד הוצאת היתר״.
עו״ד אלעד זוסמנוביץ, מייסד זוסמנוביץ ושות׳, התייחס לבעלי הדירות: ״אם אנחנו מסתכלים היסטורית מ-2009 וקדימה אז אנחנו בהחלט רואים שמי שחיכה רק הפסיד. לכן ההמלצה הראשונה לבעלי דירות היא לפעול כמה שיותר מהר, כי אנחנו חיים באי ודאות והיסטורית שום דבר לא השתנה לטובה. תמיד צריך לחשוב על התושבים שמאחורי הפרויקטים. בעלי דירות מרוצים זה גם חשוב, הדבר הכי נורא זה תושב מתוסכל״.
