אחרי שנים שהיו רגילים לעלות אל בית העלמין הצבאי, לראשונה המשפחות השכולות לא יוכלו לבקר את יקיריהם במהלך יום הזיכרון. בשיחה עם אחיו של סרן משה טרנטו ז”ל, אשר נפל בפעילות מבצעית בציר “פילדלפי”, במהלך פעילות לאיתור מנהרות הברחה ולהשמדתן, מספר על הרגשות המעורבים של משפחתו בעקבות משבר הקורונה, ועל המיזם של “עמותת אחים” בו יטול חלק בפעם הראשונה.
משה טרנטו, בנם הבכור של אידה ואהרון. אח לסיון וליקיר. נולד ביום י”ג באדר ב’ תשמ”א (19.3.1981) באשדוד, ובה גדל והתחנך. כבר בילדותו המוקדמת ניכר במשה – “צ’יקו” או “מושיקו” בפי אוהביו – כי רבים כישרונותיו, כי הוא יצירתי מאוד, וכי ניחן באינטליגנציה גבוהה במיוחד. בחודש אוקטובר 2004, בעת ביצוע סריקות בציר פילדלפי התגלה פיר של מנהרה. משה נשלח לבדוק את המנהרה ע”מ לראות שאין בה מטענים נוספים, בעת הבדיקה הפעילו המחבלים מטען חבלה. בתקרית זו נהרג משה אלמליח ואילו והוא נפצע מהדף המטען ופונה לבית חולים סורוקה. כתוצאה מהפיצוץ נוצר במקום מכתש בקוטר של כ- 40 מ”ר. לאחר הפיצוץ בוצעו באתר עבודות עפר לצורך איתור בסיס המנהרה. בתהליך העבודה החלה סערת גשמים והעבודות הופסקו.
לאחר כחודש עם תום הגשמים, ניתנה הוראה למשה לבדוק שוב את המנהרה ולראות שאין בה פתחים נוספים. הוא ירד לתחתית המכתש, לעומק של תשעה מטרים והחל את פעילות סקירת המנהרה לאיתור פתחים נוספים. לפתע קרסה דופן המכתש/מחפורת שנחפרה בעת ביצוע עבודות העפר. משה נלכד ונקבר במכתש שנוצר. יחידת החילוץ של חיל האוויר חילצה אותו במצב קשה מאוד; מאמצי כוחות הרפואה להצילו כשלו, והוא נפטר מפצעיו. חברו, שנותר עם פלג גופו העליון מחוץ למנהרה, נפצע קל עד בינוני. שבעה חודשים הספיק משה לכהן בתפקיד קצין המנהרות של אוגדת עזה, בטרם נגדעו חייו. משה נפל ביום ט”ז בכסלו תשס”ה (29.11.2004), בפעילות מבצעית בציר “פילדלפי”, במהלך פעילות לאיתור מנהרות הברחה ולהשמדתן.
משה היה בן עשרים ושלוש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבאשדוד. הותיר הורים, אחות ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. על מצבתו של משה חקקה משפחתו את המילים: “בענווה את משפחתך חיבקת, ובצניעות את חיילך אימצת”.
כאמור, בצל ההגבלות, משפחתו של משה לא תעלה בפעם הראשונה לבית העלמין. יקיר, אחיו הקטן, משתף במציאות הלא פשוטה שמלווה את משפחתו בימים אלה: “שנה באמת מוזרה. לא לקבל את חבריו של אחי ולשמוע סיפורים וחוויות אודות חייו. אך אנחנו מבינים את ההנחיות, והחלטנו שלא נעלה לבית העלמין, לכן עלינו בנפרד. ההורים ביקרו אתמול, אני הלכתי בשישי לבד, ואחותי גם בנפרד”.
יקיר מבין ללבם של המשפחות אשר אינן מסכימות עם ההנחיות שהוצבו בפניהם: “אנחנו בדעה שכל משפחה שכולה תעשה מה שנראה לה לנכון. אנחנו לא שופטים ולא חושבים שיש כאן טעות או לא. כל משפחה מביעה את ההתמודדות ברגש, ובדרך שלה. המשפחה שלי החליטה שלא נעלה כי אנחנו לא רוצים לסכן אף אחד. השנה נעשה בדרך טיפה שונה ובע”ה שנה הבאה נעשה חג עצמאות ויום זיכרון כמו שאנו רגילים”.
במרוצת השנים, אליסף פרץ, ששכל את שני אחיו, הקים את “עמותת אחים”, בו הציבור נקרא לפתוח את ביתו והעמותה דואגת להביא אח או אחות שכולים, ושם יפתחו את הלב ויספרו על ההתמודדות.
לאור המצב, הם החליטו להעביר זאת דרך אפליקציית הזום, ויקיר בפעם הראשונה יקח חלק. “פשוט נרשמים באתר, מחפשים את שם החלל, ובאותו יום של המפגש, נשלח מייל עם לינק של הזום.
יקיר הביע הערכת תודה לאותם אנשים שמלווים את המשפחה גם בתקופת המשבר: “למרות כל המצב הנוכחי, הרבה אנשים התקשרו, והתעניינו, והשנה ראינו זאת במיוחד. שלחו מחוות ומתנות בשביל לעודד את הוריי ולהשאיר אותם קצת שמחים וגאים ביום הזה”. יקיר מבקש בקשה אחת אחרונה: “מי שהחליט להגיע לבית העלמין, נא לא להתעמת עם המשטרה, ולא עם הצבא. כולנו בתקופה רגישה, אני חושב שמשני צדי המתרס, גם מצד כוחות הביטחון וגם מצד המשפחות, צריכים להיות רגישים בסיטואציה הנוכחית, ולנסות לא להיות קשים”.
למיזם – https://connect2care.ourbrothers.co.il?id=121
