אורגיל מואטי נרצח ברחובות ב–6 במאי 2012 על ידי שלושה בני נוער בדקירות רבות, בסכין יפנית ובסכין מטבח. כתב אישום ברצח הוגש נגד הנאשם הראשון – שהורשע בהריגה ונידון ל-17 שנות מאסר והגיש ערעור לבית המשפט העליון, כתב אישום בהריגה וקשירת קשר לרצח הוגש נגד הנאשם השני שהורשע בהריגה ונידון ל-12 שנות מאסר וכתב אישום הוגש בגין סיוע לאחר המעשה וקשירת קשר לרצח נגד הנאשם שלישי עימו נחתמה עסקת טיעון חרף מחאת הוריו של אורגיל ז”ל, אירית ואיציק – בנם נרצח ויישאר לנצח בן 17 וחצי, הרוצחים, בעוד כמה שנים, ימשיכו לחיות. השבוע אמור היה לחגוג מואטי הצעיר את יום הולדתו ה-23. בצעד בלתי רגיל, נענתה אימו אירית, לבקשתנו לכתוב לו מכתב לרגל האירוע, לפרוק את שעל ליבה, למלא עמוד עם ברכה שהייתה כותבת לבנה אהובה לו היה חי. אבל אחד לא הספיק לה – היא הייתה זקוקה לשני עמודים שהתמלאו באלפי דמעות, בזעקות שבר ובהמון געגועים. אירית כאמור נענתה בכאב גדול ואף סיפרה כי בימים אלו היא כותבת לבנה יומן אישי, היא יודעת שהוא לעולם לא יוכל לקרוא את דבריה אך מאמינה בכל ליבה שהוא שומע ורואה וקיים, גם אם זה מלמעלה.
לאורגילי, בני יקירי, לאחר לבטים החלטתי לכתוב לך.
אורגילי, זהו יום הולדתך ה-6 שאינך איתנו בגופך. יום הולדת בו אתה אמור להיות בן 23 אך עדיין נשארת בן 17.5, אתה נצור בליבי לנצח. אני כל יום מרגישה אותך, שומעת אותך בבית, בחדר שלך. תסלח לי שעדיין אני לא נכנסת לחדר שלך, קשה לי. הארון שלך נשאר כפי שהוא כמו באותו לילה בו הגעת והחלפת את חליפת האדידס שכה אהבת. זוכרת שביום ההולדת שלך רצית שנקנה לך חליפת אדידס, אמרתי לך שזה מאוד יקרי והיום אורגילי שלי אני מתגעגעת לקנות לך מתנות, חליפות אדידס ונעל ספורט אדידס שכה אהבת.
רוצה לספר לך אורגיל שכמה שמח לנו שהמשפחה גדלה, אך תחושת הפספוס הזו כשכל החוויות הכיפיות במשפחה אתה לא נמצא פיזית… ואני בטוחה שאתה רואה אותנו מלמעלה ומחייך את החיוך שלך עם שתי הגומות המיוחדות שלך ששבה כל אחת ואחד כאחד. ואתה רואה אותנו עצובים, שמחים, חסרי אונים ונלחמים.
נלחמים על הקיום היומיומי שלנו להישאר שפויים ככל שניתן ולהעניק למשפחה שלנו שהתרחבה עם הזמן את האהבה, הפינוק והמשפחתיות, לשמור על הקיים על מנת שהמשפחה תישאר מחוברת, אנחנו מנסים להדביק ולהשלים את הפאזל אבל לעולם יהיה החלק החסר וזה אתה אורגילי שלי. כמובן שיש לי עוד המון לכתוב לך אך אורגילי מלאך שלי אמשיך לכתוב לך מכתבים ואתה תגיע אליי בחלומות עד שדרכינו ייפגשו. שוב.
נ.ב
כל כך עצוב לי אורגילי שלי שאתה לא כותב לי ברכות ליום ההולדת אז לפחות תגיע אליי בחלום שארגיש אותך, לפחות ביום ההולדת ה-23. בני, תישאר צעיר לנצח… לא מאמינה שאני כותבת זאת מאמא שמנסה להישאר שפויה ככל שניתן.
אוהבת כואבת ומתגעגעת עד אין קץ – אמא, אירית
