רב טוראי שלומי לוגסי נפל בעת שירותו ב-4.5.2002 כשנקלע לתאונה באזור צומת בית קמה, עת חזר מבילוי עם חבריו. הוא הובהל באמבולנס לבית החולים במצב קריטי, ולאחר זמן קצר מת מפצעיו. רק בן 20; טוראי רונן ספיר נפל ב-12.6.2002 בעת מילוי תפקידו. רק בן 19. את שני החברים מלאי שמחת החיים, איבד כפיר סוויסה בפרק זמן של חודש, לפני 20 שנה. “הזיה, פשוט הזיה”, הוא אומר.
האובדן של החברים הטובים עבור כפיר סוויסה – ראש האופוזיציה וחבר מועצת העיר קרית גת כמו אובדנם של דודו בגיל צעיר, סבו וסבתו מצד האם שלא זכה הכיר – נצרב בליבו ותמונתם תמיד בראשו. “עשרות שנים של געגוע, מחשבות על מה היה אילו ואיך היו נראים החיים לצידם. רונן ושלומי אינם, אבל המשפחות שלהם הן המשפחה שלי” ציין. תפסנו אותו לראיון אחד על אחד, ראיון נוקב, אישי ולא מחשבן. בראיון הזה משחרר סוויסה (38, נשוי להילה ואב לשניים), הצהרה פוליטית ראשונה שלו באשר להתמודדות על ראשות העיר בקרית גת. “יש הרבה לשנות”, הוא אומר ומפרט בהרחבה. מעבר לכך, הוא מנכ”ל הליכוד העולמי, חבר דירקטוריון קק”ל ויו”ר ועדת מנהל פיתוח קרקע בקק”ל, עמד בראש קבוצת הכדורסל מכבי קרית גת והגיע עימה עד לליגת העל ומאמין שהכל הכל זה מלמעלה.
נתחיל מהילדות. רגע אחד שלא תשכח?
ת: “קשה לשים את האצבע על רגע אחד ספציפי, אבל יש בי געגועים לילדות שהייתה לנו בקרית גת. לבית הספר, למשחקים בשכונה לפני שהומצאו המסכים שמרתקים את הילדים של היום לבית וכמובן למשחקים של מכבי קרית גת בימיה בליגה הארצית עם כל שחקני הבית דאז, ביניהם עופר אלקובי, משה סבג, בילי, מושיקו בן סעדון.. היתה גאווה גדולה וכייף”.
מי / מה השפיע עליך עם השנים?
ת: “אני נמצא כבר הרבה שנים בעשייה יומיומית בכנסת ובממשלה, אני פוגש את קברניטי המדינה ועובד איתם, אני מחובר להרבה מאוד שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות ובכירים במשק ומטבע הדברים למדתי ואני לומד מהם המון, אלו כלים וניסיון מקצועי שלא ניתן לרכוש בשום מקום”.
למי אתה דופק חשבון?
ת: “בראש ובראשונה לקב”ה שהכל מאיתו יתברך ואין עוד מלבדו. וכמובן לאשתי, שללא התמיכה שלה לא הייתי מצליח למלא את שליחותי הציבורית במחויבות הנדרשת”.
אישיות שאתה מעריץ?
ת: “מנחם בגין ובנימין נתניהו. בגין היה מנהיג אדיר שבכהונתו כראש ממשלת ישראל חתם על הסכם שלום עם מצרים, הסכם שיציב ואיתן עד היום, חיסל את פרויקט הכור בעיראק, ועוד לפני זה הרים את קרנם של יוצאי עדות המזרח ושילב אותם בעמדות מפתח. את נתניהו הערצתי כבר מגיל קטן, בעיניי מדובר באחד המדינאים הגדולים שקמו לעם היהודי, האדם החכם ביותר שהכרתי ומכישרונותיו הרבים נהנתה מדינת ישראל שתחת כהונתו הפכה להיות מדינה בעלת עוצמה רבה בתחום המדיני, צבאי, כלכלי, סייבר ועוד”.
עם מה קשה לך להתמודד?
ת: “התעללות בחסרי ישע, פעוטות, ילדים וקשישים. לא מסוגל להכיל את זה, כל מקרה שנחשף בוער בי מחדש ואני לעולם לא אבין איך אותן/ם מטפלות/ים מסוגלות/ים להרים יד על ילדים רכים או קשישים חסרי אונים. אני חושב שהמדינה צריכה להפנות לנושא הזה משאבים רבים, בעיקר בתחום הענישה ולמגר את התופעה המחרידה הזו”.
מה מוציא אותך מהכלים?
ת: “אנשים חסרי מודעות עצמית, בעיקר בפוליטיקה”.
למי היית מחטיף סטירה?
ת: “סטירה כמשל בלבד משום שאני נגד אלימות, אבל כזו לפעילי שמאל קיצוני ותנועות ה-BDS למיניהן. המחשבה שיהודים פועלים נגד המדינה היהודית ונגד כל דבר שהוא בעל סממן יהודי היא מטרידה ביותר. אפשר לא להסכים, להתווכח בתוכנו כמו שאנו עושים כבר מאות ואלפי שנים, אבל לפעול נגד המדינה בכל העולם ובמימון זר זה קו אדום שאסור לחצות ולצערי נחצה מזמן”.
למי קשה לך לסלוח?
ת: “לכל מי שפגע בחסרי ישע. תינוקות, ילדים, קשישים. על זה אין מחילה”.
ממה אתה פוחד?
ת: “רק מהקב”ה. ברוך השם אני אדם בעל אמונה חזקה מאוד, מאמין בו ומתפלל שילדיי ומשפחתי תמיד יהיו בריאים ושמחים”.
מה אתה לא אוהב לעשות?
ת: “לוותר, להיכנע. אני אדם נחוש שיודע להשיג את מה שאני רוצה בסופו של דבר”.
מה מתנגן בפלייליסט שלך?
ת: “כמעט הכל. אני מאוד אוהב מוסיקה, בעיקר עברית: שלמה ארצי, בועז שרעבי, עופר לוי, עמיר בניון, שרית חדד ועוד, ואוהב במיוחד גם מוסיקה חסידית”.
מה התכונה הכי בולטת בך?
ת: “נחישות ומנהיגות. בכל מקום שהייתי הובלתי וניהלתי וגם תמיד בהצלחה רבה ברוך השם. מקווה ומאמין שתמשיך להיות סיעתא דשמיא גם בהמשך הדרך”.
במה אתה הכי גאה?
ת: “ללא ספק במשפחה שלי. באשתי היקרה ובילדיי המקסימים שהם כל העולם שלי”.
מה מעניין אותך חוץ מהעבודה?
ת: “בילויים בחיק המשפחה והחברים, צפייה במשחקי ספורט, בעיקר כדורסל וקריאה”.
מהו היחס שלך לכסף?
ת: “פחות מעניין אותי. ברור שצריך שיהיה ולא יחסר כלום, אבל אם כסף היה מה שמניע אותי אז הייתי נמצא בעסקים ולא בחיים הציבורים”.
מה היית משנה בעיר?
ת: “מה לא.. בראש ובראשונה כמעט את כל שכבת הניהול. קרית גת היא כבר מזמן לא עיר קטנה והיא לא יכולה להתנהל ע”י מקורבים שהקריטריון היחיד שנבחן לפני מינויים הוא מידת נאמנותם לבוס ללא שום שיקולי כישורים והתאמה לתפקיד. גם בנושא השירותים לתושב צריכה להיות אחידות. כל נושא הקצאות המבנים מתנהל בצורה שערורייתית לדעתי ועושים איפה ואיפה בין תושבים, שוב, משיקולים זרים ולא ענייניים. ספורט – היו לנו 2 קבוצות, כדורגל וכדורסל, שהתמודדו בטופ של הספורט בישראל. זה נגדע באחת. אחזיר את הספורט לימיו היפים בעזרת השם כולל השקעה במחלקות הנוער. כמובן בחינוך, בתשתיות, השקעה בשכונות החלשות שלא יישארו מאחור ועוד ועוד. קצרה היריעה אבל בזמן הקרוב בע”ה אפרסם את תכניותיי לעיר קרית גת בכל התחומים”.
מה נותן לך תחושת ביטחון?
ת: “הבית שלי. אשתי וילדיי, כשאני מסתכל עליהם, מאושרים ובריאים, אני מתמלא בטחון ושמחה”.
מה ההישג המשמעותי ביותר שלך?
ת: “מתוקף העבודה שלי בזירה הציבורית, הייתי לא פעם בצמתי קבלת הכרעות, ניהול קואליציה מורכבת, הצלחנו להעביר חקיקה משמעותית עבור אזרחי ישראל, כיום במוסדות הלאומיים ובעיקר בקק”ל שהוא ארגון ציוני שעושה דברים מבורכים, זו זכות גדולה עבורי לפעול למען חיזוק ארץ ישראל, בעיקר ביישובי הפריפריה. בנוסף, אני לא יכול שלא להתגאות בקבוצת הכדורסל שהייתה לנו, שיחד עם שותפים טובים הובלתי עד לליגת העל, עשינו תוצאות מדהימות וזכינו בהישגים היסטוריים”.
במבט לאחור מה היית משנה בחייך?
ת: “אני מאמין שכל מה שקורה, קורה בזמן ובמקום שהוא צריך לקרות ולכן אני מקבל את הכל באהבה ולא הייתי משנה כלום”.
מה אתה שונא?
ת: “אני משתדל לא לשנוא כל כך בקלות, אין בזה שום יתרון, אבל יש לי בעיה עם אנשים שאינם דוברי אמת, אנשים דורסניים שאכפת להם רק מעצמם ומעל הכל נקמנים. נקמנות בעיניי היא התכונה שמעידה יותר מכל על קטנות נפש. לאיש ציבור אסור שתהיה התכונה הרעה הזו”.
מה אתה אוהב?
ת: “לעזור לאנשים. תמיד משתדל לסייע לכל מי שפונה אליי גם אם לא תמיד מצליחים. זו תחושת הסיפוק הגדולה שיש בשליחות הציבורית”.
מיהו ‘קרית-גתי’ אמיתי בעיניך?
ת: “אני פחות מתחבר לשם התואר הזה ‘אמיתי’. אם נגדיר מיהו ‘אמיתי’ מה זה אומר לגבי כל השאר? שהם חיקוי? מבחינתי כל מי שחי בעיר הזו והיא חשובה לו, שמחשיב את עצמו כקרית גתי וגאה בזה. וזה לאו דווקא אומר שהוא צריך לצעוק את זה לכל העולם כפי שהתרגלנו בעידן הרשתות החברתיות, גם מי שמאמין ופועל כך בשקט. כל תושב בעיר הזו זכאי לשירותים ברמה הגבוהה ביותר, החל מחינוך ילדיו, תשתיות, מחירי הארנונה, אטרקציות ופנאי וכו’. בין אם זה מי שנולד, גדל והתחנך בקרית גת ויהיה יותר מחובר לעיר באופן טבעי, ובין אם זה משפחות שבחרו לעבור לגור פה ולגדל את פה ילדיהן. כל מי שרואה בקרית גת את זיכרונות הילדות שלו או את עתיד ילדיו”.
חלום ילדות שטרם הגשמת?
ת: “מגיל מאוד קטן נמשכתי לפוליטיקה והייתי צורך אקטואליה ומידע בנושא בכמויות אדירות. כשבגרתי כיוונתי לשם ולעשייה הציבורית וברוך השם כבר כמעט שני עשורים שזה חלק משגרת חיי. כשאגיע ללשכת ראש העיר זו תהיה סגירת המעגל”.
אם היית יכול להיפגש עם אדם מהעבר שלך עם מי היית נפגש ומה המשפט שהיית בוחר להגיד לו?
ת: “חבר שלי רונן ספיר ז”ל. הוא נקטף מאיתנו בגיל צעיר מדי. הייתי אומר לו שאני אוהב אותו ושהוא חסר לי, ואת סבי וסבתי מצד האמא שלא זכיתי להכיר, כמובן שהייתי שמח לפגוש אותם”.
מה המכה הכי גדולה שספגת בחיים?
ת: “אני אדם שלוקח הכל בפרופורציות הנכונות ושומר על איזון. כמובן שאובדן של קרובים, כמו אצל כולם הוא אירוע לא פשוט. סבי וסבתי, דודי שנפטר בגיל צעיר וחבריי רונן ספיר ושלומי לוגסי ז”ל.
אתה מאמין בעין הרע, קמעות, חמסות?
ת: “פחות. יש לי רב והוא הכתובת לכל דבר רוחני בחיי”.
קבוצת ספורט מועדפת?
ת: “מכבי תל אביב, עוד מגיל מאוד קטן וכמובן קבוצות הכדורגל והכדורסל של מכבי קרית גת לפני שהן חוסלו, לצערי”.
מתי בפעם האחרונה בכית?
ת: “בימי השואה והזיכרון האחרונים. מדי שנה, אף עין לא נשארת יבשה נוכח הסיפורים על הזוועות ועל החללים שלנו”.
מה תעשה בעוד עשר שנים?
ת: “אמשיך בעשייה הציבורית, בע”ה כראש העיר”.
מיהם החברים האמיתיים שלך?
ת: “יש לי מאות חברים מכל רחבי הארץ ובעיקר מקרית גת אבל יש את החבורה שנמצאת יחד כבר 30 שנה עוד מבית הספר היסודי וזה מדהים בעיניי שהצלחנו להישאר מגובשים מאוד לכל כך הרבה זמן ובע”ה לעוד המון שנים טובות. היום הילדים שלנו כבר חברים ביניהם ומי יתן שנזכה לראות כך גם את הנכדים”.
מה חסר לך בחיים?
ת: “אין תלונות ברוך השם, תודה על מה שיש, שרק נמשיך להיות בריאים ולשרת את הציבור”.
מה הרגע הכי מרגש שהיה לך עד כה?
ת: “הלידה של ילדיי כמובן. אין תחרות ואני בטוח שכל הורה יסכים איתי”.
מה לעולם לא תעשה?
ת: “כל חיי השתדלתי לא לדרוך על אחרים כדי להצליח או להתקדם. מי שלא מתחשב בזולת, ההצלחה שלו לא שווה הרבה”.
מה הכישלון הכי גדול שלך?
ת: “לא יודע לשים את האצבע על אירוע מסוים. פוליטיקה היא אמנות האפשר. גם כשדברים לא הולכים בדיוק כפי שאנו רוצים, צריך לדעת לקבל את זה ולהמשיך הלאה… “אין אדם מת וחתי תאוותו בידו..”
מתי הפעם האחרונה שהרגשת ששמו לך רגל?
ת: “בפוליטיקה ובחיים הציבוריים זה קורה לעיתים קרובות מדי. עם הזמן לומדים לא להתרגש, לקבל באהבה ולהמשיך הלאה”.
השאלה המתבקשת: מתי תתמודד לראשות העיר?
ת: “בע”ה בבחירות הקרובות שיתקיימו באוקטובר 2023”.
מה אנשים לא יודעים עליך והיית מוכן לחשוף בראיון הזה?
ת: “תכונה שפחות ידועה, אולי בגלל העיסוק והמראה שלי, אבל אני אדם מאוד רגיש. אנקדוטה – בצעירותי הייתי שופט כדורגל מוסמך”.
לסיום, מה יהיה כתוב על המצבה שלך?
ת: “דברים פשוטים וצנועים, משאיר את זה לדור ההמשך שלי בע”ה”.
למה צריך אותך? אתה מפריע להחליף את דהרי, בגללך העיר הזאת תבכה שהוא לא הוחלף.
זכותו של כל אחד להיות מועמד . ולשאלה “מי צריך אותך ? ” בשביל זה בדיוק יש בחירות .
תכלס הוא יכול דווקא להועיל להחלפת דהרי כי הוא לוקח ממנו קולות. הם מדברים לקהל מאוד דומה.
לשינדלר זולדן או יגאל, כפיר לא יכול לקחת קולות.
אז אולי טוב שהוא רץ, למרות שברור שהוא לא יכול לנצח. הוא הכי חלש כרגע מבין החמישה לדעתי.