אסף אל-בר, חבר מועצת העיר רחובות המחזיק בתיק נוער, צעירים ומעמד הילד, שלח מכתב שנושאו נוער בסיכון במצב החירום הנוכחי אל ח"כ עפר שלח-יו"ר ועדת קורונה וח"כ ניצן הורביץ-יו"ר ועדת חינוך ובו ציין כי ישנה בעיה לאחר שפעילות ארגוני מגזר שלישי (עמותות שנותנות מענה לנוער במצבי סיכון), והמערך העירוני, הפסיקו כמעט לחלוטין את מתן המענים השוטפים לנוער המצוי במצבי סיכון. בזכות תושייתו של אל-בר לרבות עבודה עם ועדות הכנסת, הנושא עלה לדיון בוועדת החינוך ומסתמן כי ישיבו את עובדי קידום הנוער לעבודה.
**
אל-בר הביא לדוגמא את העיר רחובות בה הרשות לביטחון קהילתי הוציאה את כל מערך המדריכים שלה לחל"ת, עמותת עלם פיטרה את הרכזים שלה והפחיתה את שכר המנהלים ל15%. "למעט מענה מקוון חלקי ביותר, הקשר עם הנוער אבד לחלוטין, ובני נוער בשכונות מצוקה חווים נטישה של המדריכים/ות שלהם שנשלחו הביתה", ציין. "מרכזי הנוער בשכונות סגורים, לרבות המתנ"סים. נערים מדווחים כי שירות המבחן הפסיק ללוות אותם בתהליכים בפיקוח בית משפט. כל זאת בשעה שהפנימיות הטיפוליות שלחו את הנערים הביתה, כולל נערים ללא עורף משפחתי או עם אלימות ופגיעות במשפחה, לרבות פגיעות מיניות. כתוצאה מכך, אין מענה לאף אחד מגורמי הסיכון אליהם חשוף הנוער והם נותרים ללא מענה או פיקוח, דווקא כאשר הוא נמצא בסיכון מוגבר.
לדברי אל-בר, "דווקא עכשיו כאשר יותר מתמיד יש לבני הנוער האלה צורך בקשר אישי עם המדריך ובפעילות קבוצתית, נעצרה הפעילות. כל עוד המדריכים בחל"ת אי אפשר לחייב אותם לקיים קשר טלפוני וניסיונות לפעילות מקוונת עם החניכים שלהם. אנחנו שומעים מנערים רבים שהוריהם פוטרו או שעבודתם הופחתה משמעותית, עובדה שתורמת למצב של חוסר וודאות וחרדה כלכלית ומתיחות בבית. רבים מהבתים של הנוער בשכונות הללו צפופים ומאכלסים מספר גדול של נפשות למ"ר (8-9 בדירת 3-4 חדרים). אנחנו שומעים על נערים שחולקים חדר עם שניים או שלושה אחים ולפעמים יותר. כתוצאה מכך ומסיבות נוספות, חלק מבני הנוער מסתובבים ברחוב ולא נשמעים לעוצר שהוכרז, מתרועעים זה עם זה ובכך יוצרים גם בעיה בריאותית בנוסף לבעיה החברתית. אנחנו מקבלים דיווחים על "מסיבות שתיה" בצהרי היום".
חבר המועצה הנמרץ, מבהיר ומזהיר כי מצב זה מסוכן חברתית ובריאותית בו זמנית, שכן בשכונת מצוקה בעיר אפשר לראות בני נוער מסתובבים בחוץ בכל שעות היום. מספיק שאחד מהם חולה בקורונה בלי ידיעתו וההדבקה עלולה להיות עצומה. מסיבות השתיה מובילות להתנהגות פרועה שעלולות לסכן אחרים.
"כמחזיק תיק נוער וילדים בסיכון ערכתי מיפוי של מצב המדריכים. בתוכניות השונות אותן אנו מפעילים בשגרה ישנם 27 מדריכות ומדריכים. מתוך כ-31 אנשי צוות בתוכניות שונות ומגוונות הפועלות עם ילדים ונוער בסיכון, כרגע ישנם 6 שעובדים. כלומר, 81% מהמדריכים לא בקשר עם חניכיהם, (כל זאת לאחר התערבות של רוה"ע והוספת כוח אדם בקידום נוער (!)). אגף הרווחה בעירייה עושה כמיטב יכולתו, אבל ביחס להחלטת הממשלה לקצץ ב-85% את מצבת כוח האדם הם מטפלים רק במקרי חירום, ולא יכולים לתת מענה לבני ובנות הנוער שהיו איתם בקשר או בתהליך טיפולי בעבר. אנחנו מוצאים פתרונות ומנסים לגרד כל תקציב ופתרון אפשרי כדי להצליח לתת את המענה המיטבי, אבל אנחנו חייבים סיוע ממשלתי לצורך כך ובראש ובראשונה שינוי מדיניות בכל הנוגע לנוער בסיכון ובתוך כך: פעילות אגף שח"ר, פעילות קידום נוער ופרויקט היל"ה, מדריכי חבורות רחוב, פעילות נוער בסיכון של הרשות למלחמה באלימות, קיום פרויקטים של תכנית 360, גם ללא מטצ'ינג עירוני בתקופה הזו, החזרה לפעילות במתכונת חרום של ארגוני מגזר שלישי ועמותות".
בסיום מכתבו הוסיף: "נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה. באותו אופן בו שוטרים או רופאים נאלצים לצאת לשטח כדי למנוע סכנה, יש לשקול יציאה לשטח של מדריכי חבורות רחוב. לכל הפחות יש לפעול לאכיפה מוגברת בשכונות בסיכון, במקביל לקשר חינוכי-טיפולי הדוק, שוטף ומקיף של הגורמים הקבועים".
