כ־15 שנה לאחר שאשדוד והעיר באהיר־דאר שבאתיופיה חתמו על ברית ערים תאומות, קיבלה הידידות בין השתיים ביטוי יוצא דופן: שדרה מרכזית בעיר האתיופית נקראה על שמה של אשדוד. במקביל, באוניברסיטת גונדר הושק מכון לחקר יהדות אתיופיה, שנועד לקדם את התיעוד והשימור של אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם.
שני המהלכים התרחשו במסגרת ביקור עבודה באתיופיה של פנטהון אספה־דויט, מנהל מחלקת שותפויות אסטרטגיות ופיתוח במינהלת לקידום מוביליות חברתית־כלכלית ליוצאי אתיופיה באשדוד, המשמש גם יו"ר המרכז למורשת יהדות אתיופיה בישראל, יחד עם מנכ"ל המרכז, יששכר מקונן.
אלא שמעבר לטקסים ולמחוות הרשמיות, בדיקה של פרסומי אוניברסיטת גונדר מגלה כי מאחורי פתיחת המכון עומד תהליך שהחל ארבע שנים קודם לכן, הרבה לפני הביקור האחרון.
על פי פרסום רשמי של האוניברסיטה האתיופית מ־7 באוקטובר 2026, ראשית היוזמה להקמת המכון ב־20 בספטמבר 2022, בעקבות השתתפות נציגי האוניברסיטה בכנס בינלאומי שהתקיים במרכז האקדמי אונו בישראל.
את הפרט הזה הציג בטקס ההשקה ד"ר קסהון טגניה, סגן הנשיא האקדמי של אוניברסיטת גונדר, שסקר את הרקע להקמת המכון ואת התוכנית לפעילותו.
המשמעות היא שהקמת המכון אינה רק תוצאה של ביקור קצר או מפגש דיפלומטי, אלא השלמה של תהליך אקדמי שהתפתח לאורך מספר שנים בין גורמים באתיופיה ובישראל.
המכון הוקם רשמית ב־5 באוקטובר 2026, בטקס בהשתתפות נשיא אוניברסיטת גונדר, ד"ר יצ'אלה קבדה, סגנית ראש עיריית גונדר, דברה יהואלה, בכירי האוניברסיטה ונציגי המרכז למורשת יהדות אתיופיה בישראל.
במסגרת האירוע הוקצה בקמפוס גם חדר ייעודי לפעילות המכון ולמחקר שייערך במסגרתו.
לפי האוניברסיטה, תחומי הפעילות המתוכננים אינם מוגבלים לחקר העלייה מאתיופיה לישראל. החוקרים מבקשים לעסוק גם בחיי הקהילה היהודית באתיופיה לאורך הדורות, ובכלל זה במסורות דתיות, מוזיקה, אמנות, מלאכות יד ומנהגים תרבותיים.
זהו היבט בעל משמעות מיוחדת עבור בני הדור הצעיר של יוצאי אתיופיה, ובהם גם תושבי אשדוד. לצד סיפור המסע לישראל וההשתלבות בחברה הישראלית, המכון עשוי לתרום להעמקת הידע על החיים היהודיים שהתקיימו באתיופיה במשך דורות רבים.
באוניברסיטת גונדר הציגו גם תוכניות להרחבת הפעילות בעתיד, ובהן פיתוח ארכיון ומוזיאון שיוקדשו ליהדות אתיופיה, חילופי חוקרים ופעילות משותפת עם הקהילה.
עם זאת, חשוב להבחין בין המכון שכבר הוקם לבין הארכיון והמוזיאון, שהוצגו כיעדים להמשך הדרך ולא כמתקנים שכבר נפתחו לציבור.
במקביל למהלך האקדמי, התקיימו פגישות עבודה בעיר באהיר־דאר, המקיימת קשרי ערים תאומות עם אשדוד מאז יוני 2011.
באתר הרשמי של עיריית אשדוד מתועד כי הקשר בין הערים נוצר בעקבות מגעים עם שגרירות אתיופיה בישראל ונחתם בטקס משותף לפני כ־15 שנה. כבר אז הוצגו חיזוק הקשרים עם קהילת יוצאי אתיופיה ושיתופי פעולה בתחומי התרבות והקהילה כאחת ממטרות הברית.
כעת, לפי הודעת המשלחת, במהלך הפגישות בבאהיר־דאר הודיע ראש העיר המקומי כי מועצת העיר אישרה לקרוא רחוב על שמה של אשדוד, כאות הוקרה לקשר בין שתי הערים.
בהמשך הוכן השילוט הרשמי ונערך טקס לחנוכת השדרה, שבמהלכו נחשף שמה של אשדוד על גבי שלטי הרחוב באתיופיה.
הקשר בין אשדוד ליהדות אתיופיה אינו חדש. העיר היא ביתה של קהילה גדולה של יוצאי אתיופיה, ובמהלך השנים פותחו בה מסגרות חברתיות ותרבותיות שנועדו לשמר את מורשת הקהילה ולחזק את תחושת השייכות של הדורות הצעירים.
בשנת 2018, למשל, נחנך באשדוד בית הקהילה "אנדנת", לאחר תהליך הקמה שהחל בהנחת אבן פינה בשנת 2016. המוסד נועד לשמש בית תרבות ומפגש לבני הקהילה.
כעת נוסף לקשר המקומי גם ממד בינלאומי: שם העיר מופיע במרחב הציבורי באתיופיה, ואילו הפעילות האקדמית בגונדר עשויה ליצור הזדמנויות נוספות למחקר ולתיעוד של המורשת ההיסטורית.
ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, בירך על המהלכים ואמר: "חניכת שדרה על שם אשדוד בעיר התאומה באהיר־דאר היא מחווה מרגשת וביטוי לידידות העמוקה בין הערים. השקת המכון לחקר יהדות אתיופיה באוניברסיטת גונדר היא צעד חשוב בשימור מורשת מפוארת ובהנחלתה לדורות הבאים".
לסרי הוסיף כי קהילת יוצאי אתיופיה היא חלק בלתי נפרד מסיפורה של אשדוד, והודה לפנטהון אספה־דויט, ליששכר מקונן ולשגריר ישראל באתיופיה, ד"ר אברהם נגוסה, על קידום המהלכים.
במהלך הביקור קיימו נציגי המשלחת גם פגישה עם סגנית ראש עיריית גונדר, שבה נדונה אפשרות לשימור אתרים הקשורים להיסטוריה של יהדות אתיופיה, ובהם כפרים יהודיים ובתי קברות עתיקים.
על פי דיווח המשלחת, נציגי העיר הביעו נכונות לקדם את הנושא ולבחון הקמת מוזיאון ייעודי להיסטוריה ולתרבות של הקהילה. בשלב זה לא פורסמו תקציב, תוכנית ביצוע או לוח זמנים להקמת המוזיאון.
יוזמות נוספות עלו גם באוניברסיטאות בבאהיר־דאר ובאדיס אבבה. לפי המשלחת, נציגי המוסדות הביעו עניין באפשרות להקים מכוני מחקר נוספים שיעסקו במורשת יהדות אתיופיה, בהמשך למודל שהושק בגונדר.
גם בתחומי הבריאות, החינוך והכלכלה נבחנות אפשרויות לשיתוף פעולה בין אשדוד לבין גורמים באתיופיה. בין היתר הוזכרה אפשרות לפיתוח קשרים בין מוסדות בריאות בבאהיר־דאר לבין בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, אך לא דווח על הסכם מחייב שנחתם בנושא.
פנטהון אספה־דויט, שהשתתף בהובלת המהלכים, אמר כי תוצאות הביקור עלו על הציפיות המוקדמות של המשלחת.
"חניכת שדרת 'אשדוד' בלב באהיר־דאר והשקת מכון המחקר ההיסטורי באוניברסיטת גונדר הם לא רק כבוד עצום לעיר אשדוד, אלא פריצת דרך לאומית לשימור המורשת המפוארת של יהדות אתיופיה", אמר.
לצד ההישגים הסמליים והאקדמיים, האתגר הבא יהיה להפוך את הקשרים החדשים לפעילות מתמשכת: מחקרים שיתפרסמו, אתרי מורשת שישומרו, תוכניות חינוכיות שיפותחו ושיתופי פעולה שיאפשרו גם לתושבי אשדוד להשתתף בעשייה.
וכך, 15 שנה לאחר חתימת ברית הערים התאומות, אשדוד זוכה להכרה יוצאת דופן ברחובות אתיופיה. במקביל, בגונדר מתחיל פרק חדש במאמץ לתעד ולשמר את סיפורה של יהדות אתיופיה – מהלך ששורשיו נטועים כבר בשנת 2022, ושפירותיו המחקריים עוד ייבחנו בשנים הבאות.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
