מחנכות הגיל הרך ממלאות תפקיד מכריע בהתפתחות הילדים. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הציע לעשרות מחנכות בגיל הרך לעבור תהליך ליווי רגשי בקבוצה במטרה לשפר את תחושת השלומות שלהן. התוצאה: שיפור בוויסות ההתנהגות ומניעת אלימות במעון, שיפור מערכות היחסים עם הפעוטות ויצירת אקלים חיובי יותר. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Attachment & Human Development ואף הוצגו בפני משרד החינוך.
למעונות יום לגיל הרך, בהם פעוטות מבלים חלק ניכר משעות היום, יש תפקיד משמעותי למסלולי ההתפתחות שלהם במהלך הילדות המוקדמת. אקלים כיתתי חיובי הוא אחד המרכיבים המשמעותיים לסביבת למידה איכותית וזה, לרוב, מושפע מיכולת המנטליזציה של אנשי חינוך. יכולת זו מתייחסת למתן משמעות ופרשנות של האדם להתנהגותו ולהתנהגות אחרים, במונחים של מחשבות, רגשות ואמונות.
קבוצת מחקר מ'מרכז דואט' לגיל הרך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יצרה תכנית לליווי עשרות מטפלות במעונות היום, במטרה לבחון את השפעת הוויסות הרגשי של המטפלות על איכות האקלים במעון. התוכנית נבנתה כך ש- 86 מטפלות נפגשו בקבוצות קטנות (10-12 מטפלות) במשך 12 שבועות, כאשר כל מפגש נערך כשעה וחצי. תוכנית ההתערבות של מרכז דואט מתייחסת ליכולת להבין את עולמו הפנימי של התינוק והילד כמו גם את עולמה הפנימי של המחנכת. את המפגשים הובילו שתי מנחות, כאשר כל מפגש עסק בנושא מרכזי שונה (כמו: התמודדות עם מצוקה של ילדים, פרידות, התמודדות עם מצבי חירום, עבודה בצוות ועוד) שכלל הצגת הנושא, דיון קבוצתי ותרגילים לשיפור השימוש בחשיבה רפלקטיבית. באמצעות משחק תפקידים וסיעור מוחות, התבקשו המטפלות לחשוב על מחשבותיהן ורגשותיהן ועל אלו של הילדים במצבים יומיומיים, תוך הנחה שבאמצעים אלו יוכלו להתייחס לעולמם הפנימי של הילדים.
המטפלות התבקשו לבחון את הרעיונות שעלו כפתרונות אפשריים לקונפליקטים שנתקלו בהם בתרחישים אמיתיים עם ילדים בכיתתם, ובסופו של דבר לבחור תגובה מתאימה במקום תגובה אוטומטית. "התהליך נעשה תוך הדגשת ההכרה של המטפלות כיצד חשיבה רפלקטיבית יכולה לשמש ככלי בעל ערך להגברת ההתאמה והרגישות שלהן ביחסיהם עם הילדים הנמצאים תחת טיפולם", הסבירה ד"ר יעל רוזנבלט-פרקל, מהמחלקה לפסיכולוגיה ופסיכולוגית התפתחותית מומחית במכון להתפתחות הילד של משרד הבריאות בבאר שבע.
במהלך השבועיים שלפני ההתערבות הקבוצתית וכשבועיים לאחר השלמתה, מילאו המטפלות שאלונים אישיים, לצד תצפיות ישירות שנערכו בכל מעון שהשתתף בתוכנית, במהלך פעילויות בוקר חינוכיות. בנוסף, נערך ראיון אישי לכל מטפלת, במהלכו התבקשה לדבר במשך 5 דקות ברציפות על אחד הילדים המטופלים על ידה, עימו היא מתקשה להתמודד.
ת והרווחה הנפשית של המטפלות, נמצא שיפור משמעותי ביכולות הוויסות הרגשי ובאקלים הכיתתי לאחר המפגשים הקבוצתיים. הסיוע והליווי המנטלי והרגשי לצוותי החינוך בגיל הרך, הצביעו על שיפור היחסים עם הפעוטות במעון, שינוי האקלים במעון, שיפור בוויסות ההתנהגות ומניעת אלימות.
"ממצאי המחקר מדגישים את השפעת תוכנית דואט על שיפור יכולות המנטליזציה של המטפלות, ואת תפקידה החיוני בשיפור התמיכה הרגשית בכיתה. דבר זה מדגיש את הפוטנציאל בהתערבות רבת עוצמה במסגרות חינוך לגיל הרך", אמרה פרופ' נעמה עצבה- פוריה, יו"ר מרכז דואט ומובילת המחקר, והוסיפה: "המחקר מחזק את החשיבות של מיקוד בצוות החינוכי כסוכני השינוי העיקריים בסביבת הכיתה ומדגיש את חשיבות פיתוח מערכות תמיכה יעילות עבור מחנכות הגיל הרך".
התוכנית הוצגה במשרד החינוך עם ממצאים ראשוניים להצלחתה. משרד החינוך מודע לעובדה שיש לשים דגש ולייצר מענה לעיבוד רגשי בקרב צוותי החינוך ככלל ובגיל הרך בפרט, אך טרם גובשו תוכניות סדורות בנושא.
ממצאי המחקר יוצגו בכנס דואט הרביעי מטעם מרכז דואט לגיל הרך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המרכז פועל למען אנשי טיפול והורים לגילאי 0-6 ויעסוק השנה בנושא 'קנאה במרחב הביתי הטיפולי'. לתוכנית הכנס לחץ/י כאן.
קבוצת המחקר כללה את: ד"ר יעל רוזנבלט-פרקל, דוקטורנטית, ד"ר נועה גירון-סלע ופרופ' נעמה עצבה- פוריה, מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז דואט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
◼️ חדשות הנגב – באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
