לאחר ארבע שעות של דיון ממושך בבית המשפט העליון בשבוע שעבר, הובאה לראשונה סוגיית השמורה ההסכמית במדבר יהודה לפתחו של בג״ץ. ההרכב, בראשות השופט נעם סולברג, דן בשתי עתירות מנוגדות –
האחת של תנועת רגבים ומועצת הר חברון בדרישה לאכוף את החלטת הקבינט המדיני – ביטחוני, והשנייה של נציגי הרשות הפלסטינית, המבקשים לבטל את ההחלטה.
השטח המכונה “השמורה ההסכמית” נמסר בשנת 1997 לרשות הפלסטינית במסגרת הסכם וואי, בתנאי שיישמר כשמורת טבע ללא בנייה. עם השנים נבנו בו אלפי מבנים ורשת כבישים, וביוני 2024 החליט הקבינט המדיני כי המדינה תפעל לפינוי הבנייה הבלתי חוקית.
מאז הוגשה העתירה הפלסטינית לבג״ץ, הליכי האכיפה הוקפאו.
בדיון טען עו״ד ג׳יאת, המייצג את הרשויות הערביות באזור, כי צווי האכיפה מנוגדים להסכמי וואי ולזכות הקניין של התושבים, והוסיף כי “הרשות הפלסטינית פועלת לשמירה על הסביבה ומיישמת תכנית לאומית להגנת הטבע.”
מנגד, בא כוח המדינה הדגיש כי מדובר בהפרה מתמשכת של ההסכם מצד הרש״פ, וכי לישראל הסמכות לפעול בהתאם.
עו״ד בועז ארזי, היועץ המשפטי של תנועת רגבים, ציין כי “הנושא הוא מדיני ולא חוקתי. המדינה ביצעה את החלטת הקבינט להחזיר את המצב לקדמותו ולמנוע בנייה אסורה”. לדבריו, “רוב השטח היה ריק ערב ההסכמים, וכל טענת קניין שייכת לרשות הפלסטינית שלא שמרה על השטח כפי שנדרשה”.
בשטחי השמורה נבנו לאורך השנים אלפי מבנים ונסללו כבישים, חלקם בסיוע האיחוד האירופי. במסגרת עתירת רגבים על הקמת בית ספר חדש במקום, הורה בג״ץ לצד הפלסטיני להשיב בתוך 30 יום, ולאחר מכן יחליט ההרכב על המשך ההליך.
המאבק על השמורה ההסכמית אינו רק סביב הסכמים מדיניים, אלא סביב גבולות, ביטחון ושקט.
◼️ חדשות יהודה ושומרון בווטסאפ לחצו כאן
