בית הדין הרבני הגדול בירושלים הכריע לאחרונה בסכסוך גירושים, כאשר קיבל, באופן כמעט מלא,את ערעורה של אישה על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי, שבו טענה, כי בעלה בגד בה עם גברים טרנסג’נדרים.
מאחורי פסק הדין, מסתתר סיפור קשה על אישה שגילתה כי בעלה מנהלחיים כפולים מאחורי גבה, ובמשך שנים ארוכות, הוא מקיים יחסי מין עם טרנסקסואלים.על פי המתואר בתביעה לכפיית גט, אותה הגישה היא גילתה לפני מספר שנים התכתבויות בעלות אופי מיני של הבעל עם מי שנדמתה לה באותה עת לאישה.
לאחר שהתעמתה עם בעלה, הודה הבעל כי ניהל רומן מאחורי גבה, אך טען כי מדובר במקרה חד פעמי שלא יחזור יותר. לדבריה, סלחה לוהאישה באותו מעמד, משום שקיוותהכי בכך תוכל לשמור את התא המשפחתי בשלמותו. אך לדברי עו”ד שירה שואף דגן, אשר ייצגהאת האישה בערעורה, כעבור מספר שנים הכתה בה תגלית מזעזעת אף יותר. נודע לה כי בעלה לא רק בוגד בה עם פרטנרים רבים, אלאשרובם ככולם אינן נשים כלל, אלא בכלל טרנסג’נדרים.
לדברי עו”ד שואף דגן, תגלית זו זעזעה את עולמה של האישה, המקיימת אורח חיים מסורתי, והיא פנתה לסעדו של בית הדין הרבני, בתביעה לגירושין,וחיובו בתשלום מלוא כתובתה ותוספתה. לדברי עו”ד שואף דגן, חשוב להבין כי ביה”ד הרבני, בניגוד לבית המשפט למשפחה, בודק לעומק מי מבני הזוג הוא שגרם להרס התא המשפחתי, וכופה על הצדדים להתגרש, רק אם התמלאו תנאים מסוימים ביותר, הנקראים בפיו עילות לגירושין.
ניהול רומן מחוץ לנישואין, מהווה פעמים רבות עילה מספקת לכפיית גט, ובמקרה שמדובר בבגידתו של הבעל, העילה הזומכונה בפי הדיינים “רעה בשדות זרים”. לדבריה, במקרה שבו הגבר מסרבלקיים יחסי אישות עם אשתו לאורך זמן, הדבר מקים לה עילה נוספת לגירושין.קיימות עוד עילות רבות ומגוונות, אךחשוב לציין, כי אם הגבר מגלה אלימות כלפי אשתו, אלימות זו, אם תוכח, תשמשגם היא כעילה מספקת לגירושים. לדברי עו”ד שואף דגן, כאשר בית הדין מוצא כי הבעל אשם בפירוק התא המשפחתי – הוא לרוב יכפה עליו את תשלום הכתובה עליה חתם במעמד הנישואין – ובכך למעשה יקבע חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני הזוג. כאשר האישה היא זו שנמצאת אשמה בפירוק המשפחה– תישלל ממנה, על פי רוב, כתובתה.
אךבמקרה הנדון, חרף הודאתו של הגבר בבגידותיו הרבות, וחרף הודעותהווטסאפהרבות והמרשיעות אותן הציגה עו”ד שואף דגן בפני הדיינים, סירב בית הדיןהרבני האזורי להכיר במקריםכעילה מספקת לכפיית גט, וקבע כי האישה לא זכאית לכתובתה. הדיינים נימקו את החלטתם בכך שהאישה ביקשה להתגרש מבעלה לראשונה, בעילה של אלימות, אך מאחר וגילתה כי ייקשה עליה להוכיח אלימות זו של בעלה כלפיה, היא שינתה את העילה לבגידה. האישה ערערה על פסק הדין לביה”ד הרבני הגדול, באמצעות עו”ד שואף דגן, ובו הכחישה כי טענת הבגידה לא נטענה מלכתחילה, ואף הביאה ראיות לכך מהבקשות הראשונות שאותן הגישה לעיונו של בית הדין האזורי.
במהלך הדיון בבית הדין הרבני הגדול התברר, כי לאישה זכויות פנסיוניות גבוהות מזכויות הגבר, ועל פי הערכה, זכויות אלה עשויות להצטבר לסכום כפול מסכום הכתובה. דייני בית הדין הרבני הגדול קבעוכי לא ניתן להתעלם מעילת הבגידה, במיוחד לאור העובדה שזו העילה הראשונה שאותה ציינה האישה בתביעת הגירושים שהגישה. הדיינים גם ציינו בפסק דינם, כי האישה הרגישה נבגדת לנוכח התנהגותו הנלוזה של בעלה, וקבעו, כי לא ניתן להתעלם מכך שהבעל בגד בה ועושה זאת עם טרנסג’נדר, והאישה אף ציינה במפורש בתביעתה את צערה ואת חורבן עולמה כתוצאה מכך.
לבסוף, קיבל בית הדין הרבני הגדולכמעט לחלוטין את ערעורה של האישה, וקבע שאמנם הבעל לא יחויב בכתובתו, אך מאידך, האישה לא תחויב לשלם לו מחצית מהזכויות הפנסיוניות שלה, וזאת עד גובה הכתובה, בסך 360 אלף שקל – כך שלמעשה, עשויה האישה לזכות בערכה המלא של כתובתה, במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג.
איכס. הבעל עשה משכב זכור ובית הדין הרבני מתעלם מהעובדה הזאת.