טור דעה / מוש דנון, תושב גדרה, מפיק קולנוע וטלוויזיה מזה 30 שנה המשמש כיו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
ההיסטוריה מספרת ש"בית רחל", הקולנוע המיתולוגי של המושבה גדרה, אשר נבנה על ידי משפחת ואנגר בשנות החמישים והעסיק בבנייתו את תושבי המקום, שימש כמרכז של חיי תרבות תוססים לתושבי האזור כולו. ב"בית רחל" הוצגו ההצגות והסרטים שהוצגו באולמות חשובים ברחבי הארץ החל מראשית שנות החמישים ועד לשנות השבעים המאוחרות, עת הגיע הטלוויזיה לבתים. צדקה המועצה המקומית בגדרה בהחלטתה שלא להקים מונומנט גרנדיוזי, אלא לבנות מעין "בית עם", מקום המותאם לצרכיו התרבותיים האיכותיים של הישוב, לתושבי המושבה והסביבה הקרובה במקום בו פעל "בית רחל".
לפני כ-15 שנה צמחה לה בשרון עיר הקולנוע, "סינמה סיטי". עיר של עשרות מסכים באולמות קטנים, קומות של אוכל קניות ובידור. ערים גדולות כאלו הוקמו במרכז, בצפון ובימים אלו בדרום, כמרכזים המשרתים מספר ערים גדולות בסביבתן תוך שימת דגש על מסחריות ורווחיות. עקרון המרכזים הללו הוא שמבקר המגיע ונתקל במצב בו אזלו הכרטיסים לסרט שרצה ימצא קרוב לוודאי אלטרנטיבות מגוונות בעוד 20 מסכים שונים ובמידה ואותו/ה מבקר רעב/ה יש בנגישות מלאה מקום לאכול ולבלות. זהו יתרונם של מרכזים אלו אשר בדרך כלל בשל גודלם מצריכים השקעות ענק וממוקמים במרחק נסיעה לא קטן, דבר המצריך התארגנות מתאימה בשל היעדרות של מספר שעות.
לפעמים, כל מה שאדם רוצה זה לראות סרט או הצגה טובים ולחזור הביתה ללא התארגנות לפני ואחרי אלא רק מיצוי אמיתי של היעוד לשמו יצא מהבית. זהו חסרונם של "ערי סינמה" כאלה אשר הקמתן הרגה באחת את האולמות האינטימיים השכונתיים והעירוניים. בדומה למה שרשתות הסופר מרקט עשו למכולות השכונתיות המוכרות שכמעט ונעלמו מהנוף. הקמתן של ערים כאלו, ביטלה במידת מה את האינטימיות והמיידיות כמו גם את היכולת להכיר חלק נכבד מהצופים הנמצאים איתך באולם. הניסיון מלמד שלאחרונה אנשים רוצים נגישות לסרט או הצגה בלי כל העניין מסביב, פשוט לראות סרט ממש קרוב לבית. אין זה פוסל את "ערי הסינמה" אלא מהווה אלטרנטיבה נעימה ואיכותית.
צדקה המועצה כאשר בחרה להקים את "בית העם" שלה בטבורו של הישוב כך שיהווה מוקד ללכידות חברתית בדומה לישיבה סביב המדורה במסורת השבטית מהעבר, "מדורת השבט". בכך, מתאפשר מפגש מרתק וחשוב בין התושבים אשר ביום יום אין סיכוי שיפגשו אלא אם הם פעילים בבית ספר או בגן וגם אז בדרך כלל יפגשו אנשים מוכרים מהשנה שעברה. גדרה מורכבת מרבדים רבים ומגוונים של אוכלוסיות וגילאים, מקום מפגש באירוע תרבותי חושף באופן חיובי טעמים דומים של אנשים גם אם חיים בשכונות שונות ומרוחקות. זהו יתרון עצום לטובת חוסנו וחיזוקו הקהילתי של הישוב. מיקומו של "בית רחל" מהווה בנוסף, חוליה בשרשרת המבנים והמרכזים ההיסטוריים במרכז המושבה וזאת בשל המרחק הקצר בינו לבין רחוב הבילויים המחודש, המוזיאון ומלון ליר החדש והמיוחד. כך מתאפשר לבוחרים בכך, בילוי איכותי תוך כדי הליכה ברחובות היסטוריים (סברדלוב, הבילויים) מקסימים לצד הנאה מאוכל משובח וקפה טעים.
ההחלטה להקים אולם אינטימי וקטן הינה החלטה נכונה כיוון שהניסיון מלמד שישנו קושי עצום למלא אולמות גדולים. בישיבה באולמות שבהם יש "קרחות" של כיסאות נפגעת החוויה התרבותית לשמה הגיעו. הצלחה של אולם כזה אינה תלויה רק בעיצובו המיוחד ובמיקומו המסקרן אלא תתאפשר במידה ויבנה צוות ניהול מקצועי קבוע אשר יעסוק יום יום בבניית לוח אירועים דינמי המותאם לצרכי הישוב על גווניו התרבותיים, בבניית מועדון מנויים להצגות תאטרון של התיאטראות המובילים בארץ וגם האלטרנטיביים, יתייחס לאירועי התרבות של הישוב כחלק אינטגרלי מפעילותו וייתן מענה לכישרונות מקומיים צומחים. צוות כזה חייב להכיל בתוכו מערך שיווק מקצועי לקידום המקום ולדאגה לרווחיותו.
בית רחל הינו חלק מקבוצת מרכזים המיועדים לספק את חיי התרבות המגוונים בישוב בהם, אולם המוזיאון המיועד לקיומם של אירועים קאמריים עד 100 מקומות, האולם בבית ספר רמון המכיל 250 מקומות ואולם המתנ"ס המכיל כ 200 מקומות. טוב תעשה המועצה באם תאחד את הטיפול בכל המרכזים הללו תחת מנהלת כלכלית מקצועית ובכך תייעל את השירות למבקרים בהם והחוויה תתעצם.
