ברוך וילהלם (61) מקריית מלאכי נפצע בילדותו בתאונת דרכים, שהותירה אותו כבד שמיעה. רעייתו רבקה (56), לוקה בשמיעה מלידה. אחרי עשרות שנים של התמודדות משותפת, חמשה ילדים, ואתגרים יומיומיים – החליטו בני הזוג לעבור יחד ניתוח לשתל שמיעה בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. “נכנסנו לניתוח בשמחה ויצאנו בשמחה. בפעם הראשונה שמעתי את המחוג של השעון”, מספר ברוך.
“כל החיים שלנו התנהלו בתוך עולם של שקט חלקי”, אומר ברוך. “בגיל שלוש רכב פגע בי, ומאז הירידה בשמיעה החמירה עד לחירשות כמעט מוחלטת”. רבקה מוסיפה: “אני נולדתי עם לקות שמיעה. בתור נערה נסעתי לרבי מלובביץ’, וכשהבנתי שאני לא באמת יכולה לשמוע אותו – שם הבנתי את גודל החסך. אז קיבלתי החלטה: אני אתחתן רק עם מישהו שמבין אותי באמת”.
השניים נפגשו בשידוך, וגם שם לא הכול היה מובן מאליו. “בהתחלה אמרתי – לא מספיק שאני לא שומע, אז גם היא? אבל כששמעתי עליה, ובייחוד אחרי שהרבי מחק לי במכתב את המילה ‘האם’ מהשאלה על השידוך – הבנתי שזה מה שנועד לי. תוך שבוע החלטתי את ההחלטה הכי טובה בחיים שלי”, מספר ברוך.
השנים עברו, הילדים גדלו, ובני הזוג המשיכו להתמודד עם מציאות של כבדות שמיעה. הקורונה, עם מסכות שהסתירו קריאת שפתיים, הקשתה עוד יותר. “הבנתי שאני צריכה פתרון משמעותי יותר ממה שהוצע לי עד כה”, מתארת רבקה, שעובדת כיום כרכזת מוגנות בבית ספר. “קלינאית תקשורת הציעה לי לשקול שתל. ידעתי שהטכנולוגיה התקדמה – וזה הרגיש כמו הצעד הנכון”.
ברוך עדיין היסס, עד שרבקה לקחה יוזמה: “אמרתי לו – אני הולכת על זה, אתה בא איתי? והוא בא”.
השניים פנו לפרופ’ שרון אבנת, מביה"ח הציבורי אסותא אשדוד. “מהרגע הראשון הרגשנו שאנחנו בידיים הכי טובות”, הם מספרים.
הניתוחים עברו בהצלחה. ואז הגיע הרגע המרגש מכל: “כששמענו זו את זה בפעם הראשונה – פשוט פרצנו בבכי”, מתאר ברוך. “פתאום שמעתי צלילים שלא ידעתי שהם קיימים. בבית בשבת שמעתי ‘טיק טיק’, חשבתי שזה ברז דולף – עד שהבנתי שזה המחוג של השעון. זה רגע שאני לא אשכח בחיים”.
רבקה מוסיפה: “ברוך חזר מבית הכנסת בוכה, הוא שמע את התפילה. בשבילנו זו תחושת שליחות – להגיד לאנשים אחרים שזה אפשרי”.
פרופסור שרון אבנת תמיר מנהלת יחידה אונטולוגית ושתל שבלול בביהח הציבורי אסותא אשדוד: “סיפורם של בני הזוג וילהלם מרגש במיוחד, משום שמדובר בשני אנשים שחיו את רוב חייהם עם חירשות, ובחרו יחד לעשות את הצעד ששינה את חייהם. הטכנולוגיה של השתלים הקוכליאריים התקדמה מאוד בשנים האחרונות, ואנחנו רואים יותר ויותר מטופלים שמקבלים הזדמנות אמיתית לשמוע מחדש. ההצלחה נובעת לא רק מהניתוח עצמו, אלא גם מהשיקום שאחריו ומהמחויבות של המטופלים – ובני הזוג וילהלם הם דוגמה נפלאה לכך”.
