רותי יולזרי, תושבת רחובות בת 69, זכתה להגשים חלום ולראות את נכדה, מתן בלומנפלד, לוחם בצנחנים, בטקס ההשבעה שלו שהתקיים ברחבת הכותל המערבי. רותי, החולה בסרטן, נזקקת לטיפול רפואי צמוד. ביום חמישי, עת עשה נכדה את דרכו לכותל המערבי עם הפלוגה שלו, הגיע אמבולנס המשאלות של מד"א לביתה ברחובות ובו דורון חרפ, נהג וחובש רפואת חירום של מד"א, פאראמדיק מד"א טל פלג, וחובשות מד"א הילה רצקר ועדן אסולין שסייעו לה להגיע לרחבת הכותל בירושלים.
רותי התרגשה מאוד מעצם הגעתה לטקס, פגשה במתן מרוגשת, הצדיעה לו וצפתה בכל הטקס בעוד האמבולנס וצוותו שהו בסמוך אליה. בתום ההשבעה רותי והצוות שבו הביתה, עם חוויה מרגשת במיוחד שלא תשכח במהרה. "בשמי ובשם משפחתי, ברצוני להודות לצוות אמבולנס המשאלות של מד"א, שאפשרו לי להיות נוכחת בטקס ההשבעה של נכדי האהוב, מתן. חיזקו ואימצו והמשיכו בעשייתכם החשובה והמבורכת. תודה ענקית", אמרה רותי ואלי בעלה הוסיף "אני עדיין נרגש ורוצה להודות למד"א ולצוות אמבולנס המשאלות. זאת הייתה חוויה נפלאה, מרגשת ויותר ממוצלחת. המשיכו בעשייתכם הענקית ותמשיכו להגשים חלומות".
הנכד, מתן בלומנפלד, אמר: ״אני מתרגש מאוד שסבתי זכתה להגיע לטקס ההשבעה שלי. אני גאה להישבע לצה״ל ולהיות חלק מחטיבת הצנחנים״.
"זו הייתה חוויה מאוד מרגשת", סיפר טל פלג, פאראמדיק מד"א שהיה בצוות 'אמבולנס המשאלות'. "לאחרונה הצטרפתי לצוותי אמבולנס המשאלות וזוהי הייתה למעשה המשאלה הראשונה שלי, חוויה שלעולם לא תישכח. לאורך כל הנסיעה שמענו מרותי על המשפחה שלה וכשהגענו לרחבת הכותל ראינו את ההתרגשות שלה, ואנחנו התרגשנו יחד איתה. זאת גאווה ענקית לקחת חלק ולעזור לאישה שכל רצונה זה לראות את נכדה הלוחם נשבע לצה"ל, לתת לחולה הזדמנות להגשים חלום ולזכות ברגעים קטנים של אושר, במהלך ההתמודדות הלא פשוטה שלו", הוסיף.
פאראמדיקית מד"א יונת דסקל, אחראית על אמבולנס המשאלות במד"א: "בהתראה קצרה מאוד ארגנו את האירוע, הרכבנו צוות וביום חמישי בערב ריגש לראות את רותי נוכחת עם בני משפחתה בטקס של נכדה הצנחן בכותל. נמשיך לעשות כל מאמץ למלא את משאלותיהם של החולים שזקוקים לנו".
מנכ"ל מד"א, אלי בין: "הכותל ראה רגעים מרגשים רבים לאורך השנים, ותמונת הצנחנים הבוכים בכותל עם שחרורו צרובה בלב האומה כולה. ביום רביעי דמעו הצנחנים במהלך טקס ההשבעה מהתרגשות, כשבקהל נמצאת סבתו של אחד מהם, שזו עבורה משאלת לב, למרות המצב הקשה בו היא שרויה. אין ישראלי וציוני יותר מחלומה של סבתא גאה ונרגשת המבקשת רק דבר אחד- לשמוע באזניה את נכדה הקורא ׳אני נשבע׳. יש לנו זכות גדולה להמתיק ולו בקצת רגעים קשים ומרים, ולסייע לחולים במחלות קשות ובני משפחותיהם "להטעין את המצברים" לקראת המשך ההתמודדות הלא פשוטה. אני שולח ברכות החלמה מהירה וחיזוקים למשפחה".
