עיריית לוד ממשיכה במסורת חיזוק גאוות היחידה ורוח העשייה וההתנדבות בעיר, ומקיימת מדי שנה את טקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, טקס הדלקת המשואות במסגרתו נבחרים תושבים שתרמו במעשיהם תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה ופועלם יכול לשמש סמל ומופת לרבים.
ברוח זו של חיבורים, הגיעו עשרות סיפורים מעוררי השראה אל הוועדה לבחירת משיאי המשואות בלוד, בראשות ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, מתוכם נבחרו 11 גברים ונשים, פסיפס מייצג ונפלא של החברה הלודאית והישראלית, המשקפים במעשיהם ההתנדבותיים, ערבות הדדית, עזרה לזולת ושיתופי פעולה בתחומי החסד, החינוך, הקהילה, הקליטה, הרווחה והבריאות, ורצינו להגיד להם תודה.
את משואת החינוך ישיאו ג’ני איטלמן, מצטיינת מחוז המרכז במשרד החינוך, ואביבה חג’ג’, ממלאת מקום יו”ר הנהגת ההורים העירונית בלוד.
ג’ני (אבגיה) איטלמן, 63, אשת מוסיקה וותיקה ומוערכת, השקיעה ומשקיעה את מיטב כשרונה וניסיונה בתלמידים הצעירים בבית הספר ‘לוי אשכול’ בלוד, בית ספר אשר זכה השנה לאות נשיא המדינה לתקווה הישראלית בחינוך, בניהולה של ענת אסף.
ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, קיבלה אות כבוד כמצטיינת מחוז המרכז במשרד החינוך, באירוע מרשים ומכובד בהשתתפות בכירי משרד החינוך וקהל רב. במהלך השנים הופיעה בהתנדבות עם מקהלת בית הספר, באירועים שונים בלוד, בהם: ימי זיכרון, יום ירושלים ועוד. המוטו שלה לחיים הוא להעניק אהבה רבה ולכבד כל אדם באשר הוא. בכישרונה ובאופייה הצנוע, מהווה ג’ני דוגמא לאהבת האדם, לאחווה, לחינוך לערכים ונאמנות לעיר ולמדינה.
אביבה חג’ג’ (52), בת למשפחה שורשית וציונית שעלתה לארץ ממרוקו להורים נסים ומסודי לבית משפחת אלגרסי ז”ל, מהם למדה מהי נתינה ואהבה לזולת.
משמשת כיום בהתנדבות כמ”מ יו”ר הנהגת ההורים העירונית, תוך שיתוף פעולה עם אגף החינוך בעירייה, בעזרה לכל תלמיד ותלמידה, הורה או צוות חינוכי, ובפעילות ענפה במן סיוע למשפחות מעוטות יכולת, של סלי מזון, ציוד בית ספר, חלוקת מחשבים ועוד. בשנה האחרונה אימצה אביבה שני קשישים בודדים וכן זוג קשישים, דואגת לבקר אותם בקביעות, להעניק להם משהו מתוק שישמח אותם, ושומרת איתם על קשר הדוק בדאגה לשלומם.
את משואת הצעירים והסטודנטים, תשיא ליאור ז’ורנו חפץ, ממייסדי עמותת “תוצרת הארץ”.
ליאור ז’ורנו חפץ, 34, הייתה בין מקימי כפר הסטודנטים של איילים בשנת 2011 ואף שימשה כמנהלת כפרי הסטודנטים. בשנת 2015 הייתה ממייסדי עמותת “תוצרת הארץ” שפועלת כיום ב-13 ערים עם כ-2,000 סטודנטים, להקמת קהילות סטודנטים וצעירים בפריפריה.
פעילותה של ליאור תרמה להפיכתה של לוד לעיר סטודנטיאלית ולקליטתם של מאות סטודנטים בתקופת הלימודים ולאחריה. ב-2017 יזמה יחד עם שותפים והורים, הקמת גן סביבתי – משלב (חילוני-דתי) בחווה החקלאית בעיר. כיום פועלים במתחם שלושה גנים, ובשנה הבאה בעז״ה יפתח בית ספר צומח. לדבריה, כאשר הגיעה לפני עשור מהרצליה ללוד, נדבקה בעשייה הקהילתית חברתית ומאז מלווה אותה המשפט: כשאת נותנת ומתרוקנת – זו הקרבה, כשאת נותנת ומתמלאת – זו אהבה! העשייה החברתית בלוד ובארץ ממלאים אותה ומעצימים את החיבור שלה לקהילה, לתושבים ולמקום.
את משואת החברה והרווחה, תשיא יונית צירינג, המסייעת בהתנדבות למבוגרים וקשישים לחיות בכבוד, בביטחה וברווחה.
יונית צירינג (49) מועסקת כיום בעמותת קרן רש”י, עמותת רווחה שמטרתה לצמצם פערים חברתיים, קידום פריפריה וסיוע לחלש.
מילדותה דאגה לאביה ובמשך עשר שנים טיפלה בו במסירות רבה מדי יום, עד שהלך לעולמו. בעשור האחרון לקחה על עצמה מטלה אישית בעזרה למבוגרים וקשישים, מבקרת בבתי חולים, מחלקת כובעים, שמיכות ומעילים ומשלוחי מנות – גם למשפחות במצוקה ולילדים שחולים במחלת הסרטן. יש לה מסר שהיא מבקשת להעביר: לכבד את ההורים. לא להזניח. להושיט תמיד יד ולהיות בן-אדם טוב.
את משואת העלייה והקליטה, ישיא קולונל מתיקו בוגלה, תושב העיר לוד, אחיו של המנהיג יונה בוגלה ז”ל.
מתיקו בוגלה, לשעבר מפקד משטרת מחוז שיוואה באתיופיה, היה אחד מבין שלושה יהודים שהגיעו לדרגה בכירה במשטרת אתיופיה יחד עם קולונל נבבו מנדפרו וקולונל אנייאו ברהנו זכרונם לברכה. קולונל נבבו וקולונל מתיקו היו שותפים סודיים בעליית יהודי אתיופיה במבצע שלמה וסייעו רבות למימושו תוך סיכון חייהם. קולונל מתיקו היה דמות חשובה בביטחון הפנים של אתיופיה, הוא התבקש על ידי מדינת ישראל לסייע בחשאי להעלאת יהודי אתיופיה. הוא יצא את אתיופיה במסווה של טיפול רפואי לאירופה ומשם הובא לארץ. קולונל מתיקו הוא חבר בוועדת אסירי ציון, תושב לוד מוערך ומעורר השראה בזכות תרומתו להעלאת יהודי אתיופיה.
את משואת הבריאות, תשיא ד”ר אלכנדרה פלדמן לכבוד הרפואה המתקדמת בישראל, הנמצאת בחוד החנית במאבק במגפת הקורונה.
אלכסנדרה פלדמן, 68, עוסקת כיום ברפואה עצמאית, כרופאת משפחה. פעילותה הציבורית למען בריאות אזרחי ישראל רבה. במשך שנים פעלה והתנדבה ב’מכון שד לנשים’ שפעל ברחוב כצנלסון בעיר לוד. המוטו שלה לחיים הוא – ליהנות מהעבודה, להשתדל לעשות טוב לאחרים, וכמובן – לשמור על הבריאות של הגוף והנפש. על היותה תושבת גאה של העיר לוד, היא מתכבד להשיא משואה בהוקרה לכל הצוותים הרפואיים.
את משואת הציונות ואהבת התורה, ישיא הרב שמעון שרף, יקיר העיר לוד
הרב שמעון שרף, 81, קיבל הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל. כסופר סת”ם כתב 2 ספרי תורה, אחד מהם בצה”ל, וכן אלפי מזוזות ותפילין. בנוסף, למד וקיבל תואר ראשון ושני בתנ”ך מאוניברסיטת בר אילן. היה מנהלה הראשון של המכללה העירונית לוד וכן ניהל את התיכון הדתי ‘שקדיאל’ בלוד במשך 40 שנה.
שימש כקצין רפואה בצה”ל, השתתף ב-6 מלחמות ישראל והוכר כנכה צה”ל. הרב שמעון שרף כיהן כאחראי על מוסדות החינוך בלוד-רמלה מטעם הצבא. ברבות השנים כיהן כסגן ראש העיר לוד במשך 12 שנה מטעם המפד”ל והיה ממונה על החינוך. בחגיגות שנת ה-50 לעיר זכה באות ‘יקיר העיר לוד’, על הפעילות הענפה בתחום החינוך, ועל פעילות הציבורית רבת השנים לרווחת תושבי העיר. כן קיבל את ‘מדליון המעברה’ על חייו במעברה בין השנים 1949 – 1952. הוא מהווה דוגמא ומופת לאיש משפחה, ואיש עשייה מוכר, אהוב ואהוד בציבור.
את משואת השלום והחסד, ישיא עו”ד אוריאל בילצקי, פעיל חברתי, מתנדב ועוסק במתן בסתר.
עו”ד אוריאל בילצקי, 52, מתגורר בשכונת ‘גני איילון’ החדשה בלוד. אוריאל פעיל חברתי ידוע ומוכר ואף חבר בפורום המחבר בין עורכי דין חרדים וערבים – דרכו ארגנו פגישות במשכן הכנסת לקידום האחדות בין המגזרים. בנוסף, מתנדב אוריאל למען הקהילה ועוסק רבות במתן בסתר. היה ממקימי קופת הצדקה השכונתית ‘עימך’. עוזר בנושאי רגלוציה לתושבים, כגון פתיחת עמותות לבתי כנסת ועוד. כן, פתח בביתו גמ”ח של ציוד רפואי – לטובת הנזקקים לכך.
את משואת ההתיישבות והקהילה, ישיא נועם דרייפוס, מנהל עמותת ‘המרכז לחינוך וחברה בלוד’
נועם דרייפוס, 38, העיר ללוד בשנת 2012 מתוך שליחות. נועם שירת 3 שנים כלוחם ומפקד ביחידת דובדבן בצה”ל והשתתף בעשרות מבצעים ברחבי יהודה ושומרון ובמלחמת ‘צוק איתן’. כיום הוא מנהל את עמותת ‘המרכז לחינוך וחברה בלוד’ -העמותה הקימה את המכינה הקדם צבאית “מעוז”, את תלמוד תורה “מעוז חיים” ואת בית הספר התורני “צופיה” לבנות ברמת אשכול.
העמותה פועלת לחיזוק ופיתוח קהילות משימתיות ובעשייה חברתית בשכונות הוותיקות בלוד ביחד עם האוכלוסייה המקומית. בשנים אלו הקימה וביססה העמותה קהילות רבות וקהילות סטודנטים בשכונות ברחבי העיר, בהן: רמת אשכול, גבעת הזיתים, שרת, גני אביב, רמט ושכונת האקדמאיים-מורים בנוה נוף. הוא סמל ודוגמא לשילוב של עשייה קהילתית, התורמת להתיישבות ולחברה בלוד.
את משואת ותיקי העיר ישיאו ז’ייה בן ממס, בת ה-109 ויוסף כהן בן ה-85, שיאריכו ימים טובים ושנים ארוכות, אמן.
ז’ייה בן ממס עלתה מטוניס בשנת 1956 לארץ-ישראל והתיישבה בעיר לוד. מאז ועד היום, במשך 66 שנה היא לא עזבה את העיר אותה היא אוהבת. ז’ייה, בת 109, נולדה בשנת 1912 לאורך ימים ושנים טובות, גידלה 5 ילדים כעקרת בית חמה לצד בעלה המנוח, אוזיפה בן ממס ז”ל, שלפרנסתו עבד בעיריית לוד.
בנה הקטן ישראל בן ממס, הוא אחד מגדול שחקני הכדורגל בעיר, שהביא כבוד לתושבי לוד כאשר בשנת 1984 זכה עם הפועל לוד המיתולוגית בגביע המדינה. לרגל יום הולדתה ה-100, הפתיע אותה בביתה נציג המוסד לביטוח לאומי והעניק לה תעודה של 100 שנה. יוסף כהן נולד בשנת 1935 בטוניס ועלה ארצה בשנת 1954. מזה 53 שנה הוא מתגורר עם משפחתו בלוד.
ברבות השנים הקים וייסד בסמוך לביתו את בית הכנסת ‘היכל יעקב’. בשנת 2000 עבר לרחוב אריה בן אליעזר, וגם שם, הקים וייסד את בית הכנסת ‘בית מושיע ישראל’ אליו הוא מתמסר עד היום, ללא הפסקה. יוסף העניק שירותי דת ללא תשלום לכל דורש: אזכרות, חופות, פדיון הבן, לימוד לדרשות בר מצווה, קריאה בתורה, חזן ועוד, לצד מתן בסתר.
יחד עם רעייתו עזיזה תחי’ הם גידלו 8 ילדים – משפחה לתפארת. המוטו בחייו: אהבת האדם והחיים – כי כך לדבריו, נוכל לשמור על צביון מדינת-ישראל. מֵילדותו ינק ערכים של אהבת ארץ ישראל ובניינה, אהבת התורה ועמלה, ומעל הכל אהבת האדם והמשפחה, ערכים שהטמיע בכל בני משפחתו היקרה.
