“במקרה שלפנינו, הפר הנאשם ברגל גסה את האמון שניתן בו בתפקיד החשוב שמילא, ובחר לנצל את מעמדו כשוטר האמון על אכיפת החוק על מנת להפר את החוק. אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בהתנהלות שיטתית של נטילת שוחד, תוך פגיעה קשה בערכים בסיסיים של יושר ואמינות, שהם נשמת אפה של משטרת ישראל שהנאשם נמנה עם המשרתים בה, בעת שביצע את העבירות שהורשע בהן”. דברים אלו צויינו במהלך דיון והכרעה בנוגע לגזר דינו של מקס אדרי, פקד משטרת אילת, בגין עבירות לקיחת שוחד שביצע.
🛑🛑🛑
אדרי הורשע לאחר שמיעת הוכחות בארבע עבירות של שוחד, אשר יוחסו לו בשלושת פרטי האישום הראשונים ובפרט האישום השישי בכתב האישום, כאשר ביחס לפרטי האישום השלישי והשישי, שבהם הנאשם לא קיבל את הכספים שביקש, הנאשם הורשע בעבירת השוחד, ביחד עם סעיף 294(א) לחוק. הנאשם זוכה מיתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, קרי 4 עבירות של הפרת אמונים, שיוחסו לו בפרטי האישום שבהם הורשע, בנוסף לעבירת השוחד, ועבירה נוספת של הפרת אמונים שיוחסה לו בפרט האישום החמישי, ואשר ממנה זוכה הנאשם מחמת הספק, וכן שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט שיוחסו לו בפרטי האישום הרביעי והחמישי.
כפי שעולה מכתב האישום ומהכרעת הדין, הנאשם שירת כקצין בדרגת פקד במשטרת אילת, ובשנים 2009-2013 שירת בתפקיד קצין אבטחה ורישוי עסקים, והיה מופקד בין היתר על מתן אישורים משטרתיים להפעלת בתי עסק, כחלק מתהליך קבלת רישיון מהעירייה, וכן אחראי על מתן אישורים משטרתיים לקיום אירועים תחת כיפת השמיים.
לצורך קבלת האישור המשטרתי, נדרשים בעלי העסקים או מפיקי האירועים לעמוד בשורה של דרישות ותנאים שקבעה המשטרה, אשר כוללים הצגת תכניות בטיחות ותכניות אבטחה, וכן הצבה באירועים של מאבטחים מוסמכים שעברו הכשרה מתאימה, בהתאם להנחיות המשטרה. כמפורט בהכרעת הדין, בכמה הזדמנויות, ביקש הנאשם ואף נטל שוחד מבעלי עסקים אשר היו בקשר אתו במסגרת תפקידו, וזאת בתמורה לפעולות שונות שביצע הנאשם עבורם במסגרת תפקידו.
ב”כ המאשימה ציין כי מתחם הענישה ההולם בעניינו של הנאשם צריך להיות בין 30 ל-54 חודשי מאסר, ובמילים אחרות, בין שנתיים וחצי לארבע וחצי שנים של מאסר בפועל, כאשר ב”כ המאשימה עתר למקם את עונשו של הנאשם באמצע המתחם, ולגזור עליו עונש “שלא יפחת מ-42 חודשי מאסר בפועל”, בתוספת קנס בשיעור כפול מסך כל הסכומים שקיבל הנאשם במסגרת הפרשה, דהיינו 96,000 ₪.
לעומת זאת, ב”כ הנאשם טען כי הנאשם לא ביצע את העבירות בעת שהיה קצין רישוי עסקים וגם לא עשה פעולות כלשהן כדי לסייע לאלה שנתנו לו כסף, ולטענתו גם עדי התביעה שהעידו על עבירות השוחד של הנאשם, ציינו כי לא היה פגם בעבודה המקצועית של המדור שעליו פיקד. ב”כ הנאשם הוסיף וטען, כי מדובר בנאשם כבן 46, אשר נותן את הדין על עבירות שבוצעו בשנת 2011, כאשר כתב האישום הוגש בשיהוי של 5 שנים, בשנת 2016.
אשר לנסיבותיו של הנאשם טען בא כוחו כי מדובר בנאשם, נשוי, אבא לילדים, שעובד במקום מסודר, כאשר בוקר בהיר אחד התברר לו כי נקלע לבעיה כלכלית קשה ולסחרור כספי שהביא אותו אל סף פשיטת רגל. אולם, בהיותו קצין משטרה, הנאשם לא יכול היה להרשות לעצמו להיות פושט רגל, מפני שאם היה מגיע לכך, הייתה נבחנת שאלת המשך העסקתו במשטרה, ועל רקע זה ביקש עזרה כספית ממכריו.
ב”כ הנאשם טען עוד כי ככל שהתקדם ההליך המשפטי בעניינו, הנאשם הבין כי טעה בהתנהגותו, ולאחר שהדברים התבררו בעיניו, הוא לקח אחריות מלאה על מעשיו. לדבריו, כבר בתחילת ההליכים המשפטיים, הנאשם פוטר ממשטרת ישראל, ובמקביל התגרש מאשתו, והחל לבסס את עצמו בחיים האזרחיים. עוד צוין בהקשר זה כי החקירה בעניינו של הנאשם החלה כשהוא היה בן 36, ומשפטו מסתיים עתה, כעבור 10 שנים, כשהוא בן 46, ולדבריו, לשים אותו היום מאחורי סורג ובריח, בשל מעשים שביצע לפני כעשר שנים, אינו נכון מבחינת האינטרס הציבורי.
🛑🛑🛑
האישום הראשון שבו הורשע הנאשם עסק בקשר שהיה בינו ובין אחד, אושרי גבאי, שהינו בעל מספר בתי עסק באילת, ונדרש מעת לעת לקבל אישורים משטרתיים לצורך ניהול עסקיו. במהלך שנת 2012 נפגש הנאשם עם אושרי וביקש ממנו הלוואה בסך 35,000 ₪ בשל קשיים כלכליים שנקלע אליהם, תוך שהוא מבקש ממנו לא לספר על כך לאף אחד, אף לא לשותפו של אושרי לעסקים, ותוך שהוא מציין בפניו כי ישיב לו את הכסף במהלך השנה הקרובה. זמן קצר לאחר מכן, במפגש נוסף שהתקיים בין השניים, מסר אושרי לנאשם מעטפה חתומה ובה 35,000 ש”ח במזומן, בציפייה כי הנאשם יפעל עבורו בעתיד.
הנאשם שסיים את תפקידו כקצין רישוי עסקים בחודש פברואר 2013, המשיך להנחות את מחליפו בתפקיד. במהלך חודש מרץ 2013 פנה אושרי כמה פעמים לנאשם, והתלונן בפניו על ריבוי ביקורות אכיפה משטרתיות בבתי העסק שלו, שבעקבותיהן אף נרשמו לחובתו כמה דו”חות, והנאשם הנחה את אושרי כיצד לפעול, ואף הבטיח כי יפעל בעצמו כדי לסייע לאושרי. כמה חודשים לאחר מכן, פנה אושרי לנאשם וביקש כי יבדוק עבורו אם אדם מסוים דרוש לחקירה במשטרה, והנאשם בדק את הדברים במאגר המשטרתי ועדכן את אושרי אודות תוצאות הבדיקה.
כמו כן, בשלושה מועדים שונים במהלך חודשים מרץ ואפריל 2013, התערב הנאשם בעניינים שקשורים לתלונות על רעש חריג שנשמע מביתו של אושרי, ומסר לאושרי לבקשתו, פרטים על מי שהתלוננו על הרעש. באחד מהמקרים יצר מצג כלפי אושרי כי הוא מטפל בהשבת רמקולים שנלקחו מביתו של אושרי ע”י שוטרים שבאו לטפל בתלונות על הרעש.
האישום השני בו הורשע הנאשם, עסק בקשר שבין הנאשם ובין שני אנשי עסקים, ציון מסס ושמוליק אשכנזי ,אשר היו שותפים בכמה בתי עסק באילת, והכירו את הנאשם במסגרת עבודתו. בהזדמנויות שונות ביקש הנאשם מהשניים בנפרד, סכומי כסף בשל קשיים כלכליים שנקלע אליהם. בסך הכול קיבל הנאשם מציון 8,000 ₪, בשתי פעימות, האחת בסך 5,000 ₪ בשנת 2011, והשנייה בסך 3,000 ש”ח בשנת 2012. בקשה נוספת של הנאשם לסיוע כספי מציון נענתה בשלילה. כמו כן קיבל הנאשם משמוליק סך של 10,000 ₪ בשתי פעימות שוות במועדים סמוכים זה לזה, בשנת 2012.
בתמורה לכספים שקיבל, סייע הנאשם לציון ושמוליק בעניינים שונים הקשורים לעבודתו וקשריו במשטרה. בין היתר הציע ציון כי יעסיק את הנאשם כשוטר סמוי בשכר, וציין בפניו כי אינו מעוניין שהמשטרה תערוך ביקורות בבתי העסק שלו. במועד אחר, הבטיח הנאשם לציון כי יסייע למניעת סגירת מועדון שציון היה שותף בו, בעקבות קטטה שהייתה בו, ובמועד נוסף ביקש ציון מהנאשם כי ישלח ניידת משטרתית לאחד מעסקיו, כדי לטפל באדם שהציק לו. בפעם נוספת מסר הנאשם לציון פרטים אודות סידורי האבטחה בעסק מתחרה, ובמועד נוסף ביקש הנאשם מציון כי יתיר כניסתם של 20 שוטרים שהיו בחופשה באילת, לבית עסק בבעלותו בלא תשלום.
האישום השלישי עסק בקשר שבין הנאשם ובין אחד בשם אפנדי טליע, שבבעלותו חברת אבטחה בעיר, אשר נדרש מעת לעת לקבל אישור משטרתי לשם ניהול החברה. במהלך שנת 2012 נפגש הנאשם עם טליע, סיפר לו כי הוא נתון בקשיים כלכליים, וביקש ממנו סיוע כספי בסכום שבין 30,000 – 35,000 ₪. טליע שחשש כי אם יסרב לבקשה הנאשם יתנכל לו, השיב כי אינו יכול לסייע לעת הזו, בתואנה כי הלווה כסף לחבר אחר, ושב על הדברים גם בפעמים הנוספות שהנאשם פנה אליו לבדוק אם הוא כבר יכול לסייע לו.
האישום השישי עסק בקשר שבין הנאשם ובין אחד בשם אבי מסס, אף הוא בעל חברת אבטחה בעיר, שנזקק מעת לעת לקבל אישורים מהמשטרה, באמצעות הנאשם, במהלך פעילות החברה. הנאשם נפגש עם אבי ביוזמתו וביקש ממנו עזרה בסך 30,000 ₪ מפני שנקלע למצוקה כלכלית. אבי השיב לו כי בשל יחסי העבודה ביניהם לא ראוי שהוא יסייע לו, ובהמשך מסר כי ישקול את בקשתו, והתחמק באמתלות שונות מלהשיב לנאשם תשובה עניינית, למרות שהנאשם שב ופנה אליו בעניין זה.
🛑🛑🛑
“אודה כי התלבטתי לא מעט בבואי לגזור את עונשו של הנאשם. כאן המקום לציין כי התרשמתי מדברו האחרון של הנאשם, אשר תיאר בהתרגשות את נסיבותיו האישיות ואת המחירים שהוא ומשפחתו משלמים בשל הטעויות שעשה. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו, והתרשמתי כי כנים דבריו. בסופו של דבר, באתי לכלל מסקנה כי בהינתן מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, נוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, ונוכח שיקומו של הנאשם כעולה מתסקיר שירות המבחן, ראוי למקם את עונש המאסר בפועל של הנאשם בתחתית מתחם הענישה שקבעתי לעיל, בנוסף לעונשים נלווים. לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו. 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור בתקופת התנאי עבירה מסוג פשע שכלולה בפרק ט סימן ה לחוק העונשין וקנס בסך 10,000 ₪”.
משטרה מושחטת