האמנית היבנאית חדוה ראובן פותחת בימים אלה את תערוכת היחיד שלה "לאן שזה לוקח" בגלריה "אשכילה" ביפו העתיקה. התערוכה, שאוצריה הם איתי גבאי ורוני ראובן, נפתחה ביום חמישי (4.9) ותימשך עד ל־24.10.25.
מדובר בתערוכה אינטראקטיבית וייחודית, המזמינה את הקהל לא רק להתבונן אלא גם לגעת, לדפדף, להריח ולהשתתף בחוויה האמנותית. העבודות מבוססות על שילוב חומרים מגוונים – חימר, קולאז'ים ומתכות שנאספו מהטבע – ונושאות עימן רבדים של עומק אישי וקהילתי גם יחד.
ראובן שואבת השראה מארבעת היסודות – אדמה, מים, אוויר ואש – ומאפשרת למקריות שבשריפת החומר בתנור להשפיע על היצירה. "העבודות אינן מלוטשות עד תום, אלא חושפות חריצים, בקיעים ושריטות – ממש כמו החיים עצמם", היא מתארת.
מקור משמעותי לעבודתה של ראובן נולד בתקופת מגפת הקורונה, אז אספה מתכות במצב בלייה והתכלות, שהפכו תחת ידיה ליצירות חדשות. הדיאלוג בין חומרי הטבע למציאות של חוסר ודאות נוכח גם במבט על התקופה העכשווית, החשש מפני אסון, שהפך למציאות קשה באוקטובר 2023 ובמלחמה המתמשכת.
בתערוכה מוצגים גם יומנים ויזואליים אישיים, שנוצרו תוך כדי מסע רגשי של התמודדות עם חרדה, אובדן ותקווה. "מכאוס לסדר, מהלא מודע למודע – תהליך היצירה ביומנים הוא תנועה מתמדת פנימה והחוצה", מתארת ראובן.
לדברי האוצר, רוני ראובן: "לאן שזה לוקח" הוא תהליך אישי של התמודדות עם מציאות משתנה, אך גם חוויה קולקטיבית. האמנות של חדוה משמשת עוגן ומקור חוסן, ומזמינה את הצופה לא רק לזכור את הקושי אלא גם למצוא נחמה, חמלה ותקווה".
התערוכה בגלריה "אשכילה" מהווה חלון לעולמה הפנימי של האמנית ומרחב של חיבור אנושי, המעודד את המבקרים לשיח, להיזכרות ולהזדהות ולצאת למסע האישי שלהם דרך היצירה.
