יש רגע בסכסוך עסקי שנראה כמו קו הסיום: הבורר שולח את פסק הבוררות לצדדים. אחרי חודשים של טענות, מסמכים, ישיבות ולעיתים גם הוצאות לא מבוטלות, סוף סוף התקבלה הכרעה. עכשיו אפשר להמשיך הלאה. לפחות כך נדמה.
אלא שלא תמיד זה מה שקורה.
לפעמים הצד שהפסיד מסרב לשלם. במקרים אחרים הוא משוכנע שהבורר התעלם מראיות חשובות, חרג מהסמכות שניתנה לו או ניהל את ההליך באופן שפגע בזכויותיו. כך, דווקא כשהצדדים חשבו שההליך מאחוריהם, מתחיל ויכוח חדש: מה עושים עם פסק הבוררות?
התשובה תלויה לא רק בתוצאה שנקבעה, אלא גם בדרך שבה התנהל ההליך ובפעולות שנוקטים הצדדים לאחר סיומו.
ניצחתם בבוררות. האם זה אומר שהכסף בדרך?
נניח ששני שותפים עסקיים נקלעו לסכסוך כספי. הם בחרו לנהל בוררות במקום להתדיין בבית המשפט, ובסיום ההליך קבע הבורר שאחד מהם צריך לשלם לאחר סכום משמעותי.
מבחינת השותף שזכה, הסיפור הסתיים. אלא שחלף שבוע, ואחריו שבוע נוסף, והכסף לא הגיע.
כאן מתבררת נקודה שרבים אינם מודעים אליה: פסק בוררות מחייב את הצדדים גם לפני שאושר בבית המשפט, אבל כדי להקנות לו מעמד של פסק דין ולאפשר את אכיפתו באמצעות הכלים המשפטיים המתאימים, נדרש בדרך כלל הליך נוסף.
ההליך הזה נקרא אישור פסק בוררות, ובמסגרתו פונים לבית המשפט בבקשה לתת לפסק מעמד של פסק דין.
מדובר בהבחנה חשובה. פסק הבוררות אינו הופך למחייב רק בזכות אישור בית המשפט, אך האישור הוא שמאפשר, למשל, לפעול לגביית סכומים שנפסקו באמצעות ההוצאה לפועל.
החוק אינו קובע תקופה קצובה להגשת בקשה לאישור פסק בוררות. עם זאת, מי שזכה בהליך לא בהכרח ירוויח מהמתנה ממושכת, במיוחד כאשר הצד השני אינו מקיים את ההחלטה. במקרים מסוימים, שיהוי ממושך בצירוף נסיבות נוספות עלול אף להקשות על הליך האישור.
ומה קורה כשהצד שהפסיד טוען שההליך לא היה תקין?
מהצד השני של המחלוקת ניצב לעיתים אדם או בעל עסק שמרגיש שנעשה לו עוול. מבחינתו, הבורר לא הבין את התמונה, העדיף את גרסת הצד השני או פשוט הגיע למסקנה שגויה.
האם זו סיבה מספקת לפתוח מחדש את הסכסוך?
לא בהכרח.
אחד ההבדלים המרכזיים בין בוררות לבין התדיינות רגילה בבית המשפט הוא האפשרות המצומצמת יחסית להתערב בתוצאה. בית המשפט אינו משמש, ככלל, ערכאת ערעור רגילה על כל קביעה של הבורר.
כלומר, העובדה שצד מסוים סבור שההחלטה שגויה, ואפילו אם הוא יכול להצביע על טעויות שנפלו בה, אינה מספיקה כשלעצמה כדי להביא לביטולה.
לעומת זאת, יש מקרים שבהם הבעיה נוגעת להליך עצמו. למשל, כאשר הבורר חרג מהסמכות שניתנה לו, כאשר אחד הצדדים לא קיבל הזדמנות נאותה להציג את טענותיו או ראיותיו, או כאשר מתקיימת עילת ביטול אחרת הקבועה בחוק.
בנסיבות כאלה ניתן לבחון אפשרות של ביטול פסק בוררות. אבל גם כאשר קיימת עילה משפטית, אין פירוש הדבר שבית המשפט יבטל את הפסק באופן אוטומטי. החוק מעניק לבית המשפט שיקול דעת, לרבות האפשרות להורות על תיקון הפסק, ביטול חלקי שלו או החזרתו לבורר.
לפעמים הפרט החשוב נמצא דווקא בפרוטוקול
כשמקבלים פסק בוררות, הנטייה הטבעית היא לדלג ישר לשורות האחרונות: מי ניצח, מי הפסיד וכמה כסף נפסק.
אלא שבחינה משפטית של הפסק אינה יכולה להסתפק בתוצאה.
צריך לעיתים לחזור להסכם הבוררות המקורי, לבדוק מה הייתה סמכותו של הבורר, כיצד התנהל ההליך, אילו בקשות הוגשו ומה אירע בדיונים עצמם.
עו"ד אמיר רובין, העוסק בליטיגציה ובדיני בוררות, מתייחס לנקודה הזו במדריך מקצועי שפרסם באתר משרדו: "כשאני בוחן פסק בוררות, אני לא קורא רק את השורה התחתונה".
הגישה הזו ממחישה מדוע לא מספיק לקרוא רק את ההחלטה הסופית. לעיתים דווקא פרט שנראה שולי בזמן ניהול הבוררות עשוי לקבל חשיבות בשלב שלאחר מתן הפסק.
כך, למשל, אם הבורר הכריע בנושא שלא נמסר לסמכותו, עשויה להתעורר שאלה משפטית מהותית. מנגד, אם אחד הצדדים ידע על פגם אפשרי במהלך הבוררות אך לא העלה התנגדות בזמן, הדבר עלול לפעול נגדו כאשר יבקש לתקוף את הפסק בדיעבד.
גם טענה על כך שראיה מסוימת לא קיבלה את המשקל הראוי אינה זהה לטענה שנמנעה מאחד הצדדים האפשרות להציג את הראיה מלכתחילה.
ההבדלים האלה אולי נשמעים טכניים, אבל בפועל הם יכולים להשפיע על האפשרות לפנות לבית המשפט ועל סיכויי ההליך.

השעון לא מחכה לאף אחד
אחת הטעויות המשמעותיות ביותר שניתן לעשות לאחר קבלת פסק בוררות היא להניח שיש מספיק זמן לחשוב מה עושים.
לפי חוק הבוררות, המועד הרגיל להגשת בקשה לביטול פסק בוררות הוא 45 ימים. מניין הימים תלוי, בין היתר, בשאלה אם הפסק ניתן בפני המבקש או נמסר לו לאחר מכן.
אם הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות, תקופת הזמן להגשת התנגדות בדרך של בקשת ביטול עשויה להתקצר ל-15 ימים ממועד המצאת ההודעה, בכפוף למועד הקבוע בחוק. קיימים גם חריגים והסדרים מיוחדים שעשויים להשפיע על חישוב המועדים.
המשמעות פשוטה: גם מי שסבור שיש לו טענות משפטיות טובות עלול לגלות שהזמן לפעול חלף.
מצד שני, מי שזכה בבוררות צריך לחשוב על השלב הבא ולא להניח שהצד השני ימהר לקיים את ההחלטה מרצונו.
לכן, מיד לאחר קבלת הפסק כדאי לרכז את המסמכים הרלוונטיים, לברר את המועדים החלים על המקרה ולבחון האם יש צורך בפעולה משפטית. המתנה מיותרת עלולה לצמצם את האפשרויות העומדות לרשות הצדדים.
לא כל טעות מצדיקה ביטול, ולא כל ניצחון מבטיח תשלום
אחת הסיבות לכך שהשלב שלאחר הבוררות מורכב היא ששני הצדדים עשויים להסתכל על אותה החלטה בצורה שונה לחלוטין.
הצד שזכה רואה בפסק אישור לכך שטענותיו התקבלו, ומצפה למימוש מהיר של ההחלטה. הצד שהפסיד עשוי להיות משוכנע שנעשה לו עוול, ולחפש דרך לשנות את התוצאה.
אבל ההכרעה אינה תלויה בתחושות הצדדים.
מי שמבקש לבטל את הפסק צריך להצביע על עילה משפטית מתאימה ולבסס את טענותיו. מי שמבקש לאכוף אותו צריך לפעול במסלול המתאים כדי להפוך את הזכייה לתוצאה מעשית.
במקרים מסוימים, לאחר בחינת התיק מתברר שאין בסיס משפטי ממשי לבקשת ביטול, גם אם התוצאה קשה לאחד הצדדים. במקרים אחרים, בדיקה מעמיקה של ההליך עשויה לחשוף פגם שלא היה ברור מקריאת הפסק עצמו.
לפעמים דווקא ההחלטה לא להמשיך להילחם היא הנכונה
חשוב לזכור שלא כל פסק בוררות מחייב מאבק משפטי נוסף. יש מקרים שבהם הצדדים מקבלים את ההכרעה ומקיימים אותה, ובכך מסתיים הסכסוך כפי שהתכוונו מלכתחילה.
גם כשהמחלוקת נמשכת, לא תמיד הדרך הנכונה היא לפנות מיד לבית המשפט. לעיתים ניתן להגיע להסכמות על אופן התשלום או על מימוש ההחלטה, ולחסוך התדיינות נוספת.
אבל כאשר מתעוררת מחלוקת אמיתית על תוקף הפסק או על אכיפתו, חשוב להבין מה בדיוק מבקשים להשיג ומהן האפשרויות המשפטיות העומדות על הפרק.
בסופו של דבר, פסק בוררות הוא לא רק מסמך שקובע מי צודק. הוא גם החלטה שצריך לדעת כיצד לפעול בעקבותיה.
עבור צד אחד המשמעות עשויה להיות הפיכת ההכרעה לכסף שמגיע לו. עבור הצד השני זו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה להצביע על פגם משפטי מהותי.
ובשני המקרים, מה שעושים בימים שלאחר קבלת הפסק עשוי להיות חשוב לא פחות מההליך שקדם לו.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.








