כמעט שלוש שנים אחרי הטבח, כפר עזה נבנה מחדש. טרקטורים ופועלים עובדים ברחבי הקיבוץ, בתי מגורים ומבני ציבור משוקמים, מדרכות נסללות והמשפחות נערכות בהדרגה לחזרה הביתה.
אבל עבור ענבר גולדשטיין, שנולדה וגדלה בכפר עזה ושילמה בטבח 7 באוקטובר מחיר משפחתי כבד מנשוא, בניית הקירות מחדש אינה מספיקה.
אחיה, נדב, ואחייניתה, ים, נרצחו בביתם בקיבוץ. גיסתה חן ושלושת אחייניה, אגם, גל וטל, נחטפו לרצועת עזה ושוחררו לאחר 51 ימים בשבי. בית הוריה, ורדה ודוד, נשרף עד היסוד.
השבוע חזרה גולדשטיין לכפר עזה וראתה את עבודות השיקום הנרחבות המתבצעות במקום לקראת חזרת המשפחות לבתיהן.
״ביום רביעי הייתי בכפר עזה, שעוברת מתיחת פנים לקראת חזרת המשפחות לבתיהן״, סיפרה. ״טרקטורים ופועלים מכל עבר, חופרים, שוברים, מפנים, סוללים, משייפים, משפצים ומחדשים בתי מגורים, מבנים ציבוריים, מדרכות. גם הבית של ההורים שלי כבר עומד גאה על הקרקע״.
אלא שמול תנופת השיקום הפיזי הציבה גולדשטיין שאלה קשה על האפשרות לבנות מחדש את כפר עזה ואת יישובי העוטף, כאשר לדבריה שאלות מרכזיות בנוגע לאסון 7 באוקטובר עדיין נותרו ללא תשובות.
״אפשר, ואפילו קל, להתאהב ולהסתנוור מההתחדשות הזאת של המקום שפעם היה לי לבית. אבל בפועל, המציאות מספרת סיפור מורכב הרבה יותר. כי את כפר עזה החדשה בונים על חורבות האמת״, אמרה.
גולדשטיין תיארה את הפער בין עבודות השיקום הנרחבות בקיבוץ לבין התחושות שמלוות את בני המשפחות והתושבים כמעט שלוש שנים לאחר הטבח.
״איך אפשר להרים קירות יציבים וחסינים, כשחלקים רבים כל כך מהאמת עוד קבורים תחת ההריסות? איך אפשר לסלול ולשתול כשהאדמה עוד רועדת מפחד וחרדה? איך אפשר לתת לילדים להתרוצץ יחפים כשעוד מוצאים שרידי אדם בשטחי הקיבוץ?״
לדבריה, שיקום יישובי עוטף עזה אינו יכול להסתכם בבנייה מחדש של בתים, מבני ציבור ותשתיות, אלא מחייב גם את שיקום האמון בין המדינה לבין אזרחיה.
״זוהי תשתית רעועה, לא יציבה ולא בטוחה, שאת היסודות לה מניחה ברשלנות מדינת ישראל, שאולי בונה קירות, אבל לא בונה אמון. היא אולי מורחת שכבות של טיח, אבל גם זה לא יסתום את החורים בקירות״.
את הדברים נשאה גולדשטיין אמש בהפגנה שקיימו התנועה לאיכות השלטון ופורום ארגוני המחאה בכיכר הבימה בתל אביב, בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לשוויון בנטל ולתמיכה במערכת המשפט.
במרכז דבריה עמדה הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.
״הזעקה העיקשת להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא לא ביטוי לקורבנות, לא התרסה ולא עניין של 'סגירת חשבונות' לשם נקמה״, אמרה.
לדבריה, בירור האמת הוא תנאי הכרחי ליכולת לבנות מחדש את החברה והמדינה.
״זה הסדר הנכון של הדברים בדרך לבריאת מציאות חדשה בישראל. יציקת היסודות המתאימים, הראויים והנדרשים על פי כל התקנים, כדי שפעם אחת ולתמיד נוכל לבנות פה בניין עדי עד. בית״.
גולדשטיין הוסיפה כי ועדת חקירה ממלכתית היא לדבריה המינימום שהמדינה חייבת לציבור.
״היא המינימום שהמדינה הזאת חייבת לנו – לכל הציבור המשרת אותה בעשייה הביטחונית, הכלכלית, החברתית והאזרחית – כדי שנוכל להמשיך לתקן ולסדר, לחולל פה ברית ציונית אזרחית חדשה שמבקשת לחיות יחד בשפיות, בשוויון, בכבוד ובביטחון״.
בהמשך מתחה ביקורת חריפה על הממשלה וטענה כי במקום לעסוק בשיקום האמון ובאחריות לאירועים, היא עוסקת בהישרדות פוליטית ובחקיקה מפלגת.
״אנחנו כבר למדנו, בצורה הכואבת והמדממת ביותר, כמה קל למות פה. המשימה שלנו היא לעשות הכל כדי להבטיח שיהיה אפשר גם לחיות פה. ואת זה אתם לא יכולים לעצור״, אמרה.
את דבריה חתמה בקריאה לשינוי ולהקמת הנהגה שתפעל, לדבריה, למען הציבור.
״מגיעה לנו הנהגה שלא נלחמת על כיסא, אלא עלינו ועבורנו. מגיעים לנו שליחי ציבור אמיתיים שיעזרו לנו לחלץ את המדינה היפה שלנו מהמערבולת שהיא דחפה עצמה לתוכה. אנחנו ערים, מסתכלים על המציאות ישר בעיניים ומוכנים לעבוד קשה בשביל זה. לא נשברנו עד עכשיו, וזה בטח לא הזמן להתחיל״.
כפר עזה, אחד הקיבוצים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בטבח 7 באוקטובר, נמצא כיום בעיצומו של תהליך שיקום לקראת חזרת התושבים.
עבור גולדשטיין, המבחן הגדול של השיקום אינו רק כמה בתים ייבנו מחדש וכמה משפחות יחזרו לקיבוץ, אלא האם לצד בניית הקירות והתשתיות תצליח המדינה גם להשיב את האמון שנשבר באותו בוקר.
◼️ חדשות עוטף עזה, מועצות אזוריות ומקומיות בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
