שמיר הייתה אחת הדמויות החשובות והפורצות דרך במוזיקה הישראלית, ומהנשים הראשונות שהביאו את הרוק הנשי אל קדמת הבמה. לאורך יותר מחמישה עשורים של יצירה היא כתבה, הלחינה וביצעה שירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי, בהם “במקום הכי נמוך בתל אביב” ו“עברתי רק כדי לראות”.
הכוח של שמיר לא היה רק בקול או בלחנים, אלא גם בעמדה. היא יצרה בשפה ישירה, חכמה ובלתי מתפשרת, כזו שלא ביקשה להתייפייף ולא פחדה לגעת בכאב, בנשיות, בעיר, בפחד, באהבה ובחיים עצמם. עבור דורות של יוצרות שבאו אחריה, היא לא הייתה רק זמרת אהובה, אלא מי שסימנה שאפשר לעמוד במרכז הבמה עם קול נשי עצמאי, חד וחופשי.
בשנותיה האחרונות המשיכה שמיר ליצור ולדבר בגילוי לב על ההתמודדות עם מחלת הסרטן. בראיונות שפורסמו לאחרונה סיפרה על המחלה, על המבט הישיר אל הסוף ועל המוזיקה שהמשיכה ללוות אותה גם בתקופה הקשה.
רק לאחרונה חיברה כוחות עם המוזיקאי יהל דורון בשיר “בצד השני של הפחד”, מפגש בין דורות של יוצרים שהמחיש עד כמה נשארה סקרנית, חיה ונוכחת ביצירה עד ימיה האחרונים.
אסתר שמיר הותירה אחריה משפחה אוהבת, חברים, יוצרים שהושפעו ממנה וקהל גדול של מאזינים שגדל עם שיריה. לכתה הוא אובדן גדול לתרבות הישראלית, אך המילים, הלחנים והקול החד שלה ימשיכו ללוות את המוזיקה המקומית עוד שנים רבות.
יהי זכרה ברוך.
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
