אבא יקר ואהוב שלי, אתה מכיר אותי ויודע שאני חובבת חגיגות ואירועים, בעיקר כי הם מזמנים לנו הזדמנויות לומר דברים שלא יוצא להגיד אותם בשגרה וביומיום. אז מה לומר שיהיה כנה ולא דביק מדי, לא פומפוזי ולא מתיימר? אתחיל בלהגיד תודה גדולה!
כ"דוסית", המאמינה בעולם המטאפיזי ובכוחן של אנרגיות, כוח אלוה ממעל, גלגול נשמות וגורל, אגיד תודה על שבחרת בי, יחד עם אימא, להיות לך לבת. הבחירה שלך בי זימנה ומזמנת לנו מסע משותף, מופלא ומרתק, שפושט ולובש צורה, שמתפתח, שמורכב מאינסוף רגעים של שגרה ושל התרוממות רוח…. מסע חד פעמי. מכל הדברים שיש לי לומר תודה עליהם, אני רוצה דווקא לשתף אותך בחוויה הקיומית שלי, חוויית "להיות הבת של…" חוויה שמלווה אותי משחר ילדותי, לכל אורך שנות נערותי ובגרותי, חוויה שאף תפסה משנה חשיבות כשנישאתי ונדרשתי ל"המיר" את שם משפחתי כדי לאמץ את שם נישואיי… וואיי וואי איך הסתבכתי עם שני הגברים של חיי… אתה ובן זוגי האהוב אלעד… (מאז נוספו עוד שלושה גברברים לחיי.. ילדיי האהובים איל, עדו ורון…שגם להם יש מה להגיד על העניין) – חוויית "הבת של…" היא חוויה מכוננת, מעצימה ומחייבת.
זה לא משנה איזה תפקיד מילאת ותחת איזו הגדרת תפקיד זכית לממש את תפיסת עולמך ואת ייעודך. בין אם כמורה, כמחנך, כחבר כנסת, כחבר מועצה או כראש עיר, תמיד שמך הלך לפניך ומתוקף כך, גם קצת שממך הלך לפניי… והדבר הזה, הוא נעים ועוטף. הוא מעניק תחושה עמוקה של להתהלך בעולם עם צל מסוכך ומגן, צל של "אבא גדול", או כמו שילדיי כינו אותך כשהיו קטנים, "סבא יתקן" – צל שהוא רוח גבית, לעשות ולהיות כל מה שארצה. והדבר הזה, הוא גם מחייב. הוא מחייב "לא לבייש את הפירמה" ולהראות שמעץ של תפוחים יוצאים רק תפוחים. הוא מחייב, כמוך, לשאת חן וחסד טוב בעיניי אלוקים ואדם. לעשות טוב. להיות איש משפחה. לאהוב כל אדם באשר הוא אדם. להיות מחר יותר טובים מהיום. לא לנקום ולא לנטור. לדבר בעברית תקנית. לקחת אחריות. לעמוד במחויבויות. לחתור להיות הכי טובה במה שאני עושה. לעסוק בצרכי ציבור באמונה. למצוא איזון בין משפחה לעבודה (אתה ואני כנראה נכשלים סדרתיים בזה). להושיט יד לעזרה לכל מי שזקוק לה. להאיר פנים. לא לרכל. לקבל החלטות שכורכות שכל ורגש.
את המחויבויות הללו ועוד, אני מקבלת על עצמי באהבה, כי אני מבינה שאין מתנות חינם – ואם זכיתי לכך ששמך הולך גם קצת לפניי… אזי המעמד מחייב להתאמץ ולהיות גם קצת אתה. אוהבת אותך על מי שאתה ועל מה שאתה עבורי ועבור משפחתנו.. מאחלת לך עוד הרבה שנים של הגשמות ועשייה, של בריאות ושמחה, של נחת ממעשה ידייך, מאוהבייך ומאהובייך.
באהבה ובהערכה אין קץ,
בתך,
מרב חורב-מלול.
