אותנו הסיפור הבא ריגש ועשוי להעניק תקווה גם לאחרים… עו”ד לדיני עבודה, הדס פריזמנט מרחובות, פרסמה לפני זמן קצר רשומה ברשת החברתית. וכך כתבה: “לפני כמעט שנה הגיע אליי בחור צעיר. סיפר לי שמגיל 15 עבד באותו מקום. חברה מוכרת וגדולה. למרבה הצער, מאחר ובגיל 15 אתה לא מתעמק בתלושי השכר שלך אלא אומר תודה שהכסף נכנס, הוא לא שם לב לכך שכל חודש הכסף נכנס ממקום אחר… כשבגיל 25 הוא פוטר, הוא הגיע אליי רק בשביל דבר אחד- לקבל את הנסיעות שלא שולמו לו בשנתיים האחרונות. להערכתו, סכום של 4,000 ש”ח.
“עברתי על תלושי השכר שלו, כל כמה חודשים הונפק תלוש על ידי מעסיק אחר, אלא שבפועל, לאורך כל השנים הוא עבד באותו מקום עם אותו מנהל, אותם חברים, והדבר היחיד שהשתנה זה שם המעסיק בתלושים. למעלה מכך, דמיינו לכם מצב שעל הנייר הוותק שלכם מתאפס אחת לחצי שנה- התוצאה היא שלעולם לא תהיו זכאים לפנסיה, הבראה, פיצויים משום שאלה רכיבים תלויי וותק. מדובר בתיק לא קל- שכן צריך להוכיח שמי שהעסיק אותך בפועל הוא זה שצריך לשלם את מלוא הסכומים, ולחילופין, ללכת לחפש את כל עשרות המעסיקים שהעסיקו אותך לאורך שנים רבות.
הדבר המבאס היה שחלק גדול מהתביעה כבר התיישן. ועוד יותר מבאס שחלק מה”מעסיקים” כבר פשטו רגל/נסגרו. החלטתי לנסות לתבוע בכל זאת. כשערכתי את חישובי התביעה, התלבטתי מאוד אם לתבוע את כל המעסיקים הקודמים או רק את המעסיק ה”אמיתי”. חששתי שהתביעה תהפוך למסורבלת מאוד (וככל וחלילה תידחה, הלקוח יחוייב בהוצאות). בסוף החלטתי לקחת סיכון ולתבוע רק את המעסיק ה”אמיתי” מתוך הנחה שאם הוא יכחיש את הדברים, הוא זה שיבקש מבית הדין לצרף את כל המעסיקים. הגשתי את התביעה. ניהלנו משא ומתן עם המעסיק. והתוצאה היא שהעובד קיבל , לא 4,000 ש”ח נסיעות , אלא – 65,000 ש”ח. כל כך מספק!!!!”.
צילומים מתוך הפייסבוק של עו”ד הדס פריזמנט
