פקח איכות הסביבה, אילן קירט, שילם בעצמו את הדו"ח שנתן לניצולת שואה שזרקה לחתולי השכונה אוכל מהחלון
על הלב הגדול של הפקח אילן קירט, בנו של מאמן העבר בכדורגל יהודה קירט ופקח בעיריית רחובות ניתן ללמוד מן הסיפור הבא: מעל הפאבים ברחוב הרצל 203, מתגוררים זוג ניצולי שואה. הדייר אינו במיטבו אולם אישתו עצמאית ומקצבתה אף מאכילה את חתולי הרחוב. באחד הימים הגיעה תלונה אל אגף הפיקוח המלווה בתצלומים בהן נראית האישה כשהיא מאכילה מן החלון את החתולים. בתמונות נראית הקשישה כשהיא זורקת לבעלי החיים את האוכל ולפיכך, על פי חוק עליה לקבל דו"ח.
בחלוף השנים שמו נקשר בסיפורים לא מעטים: האחד בדאגה לתקן גג דולף של תושבים, בסיפור אחר על תיקון מדרגות שבורות באזור בו מתגוררת אשה נכה וסיפור נוסף על גג רעפים שנזלו ממנו רעלים. אבל מי סופר? הפעם, קירט לקח את הדאגה לתושב צעד אחד קדימה ושילם מכספו.
זו הפעם הראשונה שבה נשלח קירט, עובד במחלקת הפיקוח במחלקת איכות הסביבה, מזה 14 שנה, אל היעד הזה. "אתה לא חוזר בלי דו"ח", הובהר לו אולם כשפתח את הדלת הסמיק לאחר שראה כי מדובר בקשישים אשר האכלת החתולים הינה רגע מרגש בחייהם, מסוג הרגעים הבודדים שעושים להם טוב. הוא הסביר לה את חומרת העבירה, היא הבינה והוא נאלץ לרשום לה דו"ח. באותו המעמד ביקש שתיצור עימו קשר באופן אישי והעביר לה את פרטיו האישיים. הגברת צלצלה בחלוף הזמן לקירט מספר פעמים ודרשה בשלומו. באחד הפעמים היא נעזרה באחיינה לרשום ערעור על שני דו"חות קודמים שקיבלה ועדכנה בהם את הפקח. הזמן עבר והוא הבחין כי במערכת קיימים עדיין הדו"חות רגע לפני שהם מועברים אל הליכי גביה. בזמן זה הבחין קירט כי הדו"ח שהוא נתן לה לא שולם, הוא משך אותו מהמערכת ושילם את מאות השקלים מכספו.
מהר מאוד עלו על הדבר במחלקת האכיפה והשמועה על מעשהו האמיץ התפשט ברחבי העיר. כבן למשפחה מוכרת זכה למחמאות אינספור אולם קירט, אדם ביישן מטבעו, ביקש שלא להרחיב בסוגיה. לתושבים שהחמיאו לו אמר כי מדובר באשה מבוגרת ומקסימה, שרק הברכות שלה שוות יותר מהכל".
