נתנאל איזק, בן ,40 מתגורר בלוד. נשוי לליטל, מהנדסת מים וקרקע ואב לבת וחמישה בנים. כיום מכהן כמנכ"ל המשרד הממשלתי ירושלים ומורשת. כיהן בעבר כיו״ר ארגון הסטודנטים הארצי. חבר המועצה להשכלה גבוהה. יועץ מקצועי במשרד החינוך ורמ״ט מוניציפאלי במשרד הפנים. רמ״ט משרד הכלכלה והנגב גליל יו״ר התאגיד הממשלתי המוסד לבטיחות וגהות, חבר ועד מנהל במכללת אורט בראודה בכרמיאל, חבר מועצה והמשנה לראש העיר לוד. מחבר הספר ״יש מלחמות בלי שם״ המתאר את הלחימה הקשה והמבצעים ההרואיים שהוא נלחם בהם בשנות האינתיפאדה של 2000-2003. שירת כלוחם בפלחה״ן גולני וכתב את המאמר ״להיות גולנצ׳יק״ שהפך לנכס צאן ברזל של הלוחמים בחטיבת גולני.
נתחיל מהילדות. רגע אחד שלא תשכח?
"משפט דמניוק. אמא הושיבה את אחי ואותי שעות רבות ליד מקלט הרדיו כדי להקשיב בשידור חי לפסק הדין. גדלנו בבית בצל השואה. אמנם סבא וסבתא מצד אמי היו לוחמי אצ״ל אך סבי וסבתי מצד אבי שרדו את מחנות ההשמדה ועל אף שאיבדו את ילדתם באושוויץ ובכלל את רוב משפחתם, הם התנערו מהאבק ועלו לארץ ישראל למחנה המעפילים בעתלית ומשם לבת ים והקימו מחדש משפחה לתפארת".
מי / מה השפיע עליך עם השנים?
"סבא שלי אריה בלף ז״ל. הוא היה שומר ראשו של זאב ז'בוטינסקי בביקורו באוסטריה והלה שיכנע אותו לעלות לארץ ישראל כי עתידה להתרחש מלחמה גדולה. הוא עלה לפני מלחמת העולם והצטרף לאצ״ל ולתנועת בית״ר ולחם במלחמת העצמאות. הוא היה מהנדס אך מעל הכל הוא היה איש של חסד ובעיקר דם עם אופי שקול ורגוע. הוא לקח אותנו לטיולים רבים ולמדתי ממנו הרבה על אהבת הארץ ובעיקר להקפיד וללמוד מההיסטוריה מה עלול לקרות מחר".
למי אתה דופק חשבון?
"לכולם. למדתי מאבי מורי שאין לך אדם שאין לו שעה ולכן תמיד אהיה קשוב לכל בן אדם שפונה אליי ואנסה לסייע לו ככל יכולתי גם אם איני מכיר אותו אישית. כל בן אדם הוא עולם ומלואו".
אישיות שאתה מעריץ?
"1. הרב זמיר כהן. עשרות שנים שאני מאזין לכל שיעוריו. קורא את כל ספריו ועוקב אחרי המפעל האדיר לזהות היהודית שהוא הקים. 2. הרב יצחק דוד גרוסמן – כשהתחתנתי אשתי למדה בטכניון והתגוררנו מספר שנים במגדל העמק. הייתי חתן צעיר, ללא חברים ודיי בודד והוא אימץ אותי כבן משפחה ומאז נפשי קשורה בנפשו. איש של חסד ואמת עם לב שאוהב את כולם. גם הוא הקים אימפריה מדהימה של חינוך, זהות יהודית ונתינה אין סופית לנזקקים".
עם מה קשה לך להתמודד?
"התחושה שאני מאכזב את ליטל או את הילדים שלי. בסופו של דבר הדבר הכי בטוח שיש לנו בחיים זאת המשפחה שלנו ואנחנו מוכרחים למצוא את האיזון בין חיי העומס של העבודה לחיי הנחת והאהבה של המשפחה. קשה לי לחשוב שליטל מאוכזבת ממני או שלא עמדתי בציפיות שלה או של הילדים. למעשה הם מרכז חיי המשמעותי ביותר".
מה מוציא אותך מהכלים?
"צביעות. אנשים שיש להם מוסר כפול שמשתנה לפי הצרכים שלהם. כפי שכתוב בגמרא- ״אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס״.
למי היית מחטיף סטירה?
"לעצמי. כדי שאדע להודות יותר לקב״ה על החסד שלו איתי בכל דקה ודקה".
למי קשה לך לסלוח?
"לאנשים שלא מכירים אותי אבל מדברים עליי חופשי דברים שהם שקר גס. הרבה פעמים אני מקבל שמועות רעות עליי שהן לא נכונות כלל וכלל ולצערי בעידן הרשתות החברתיות פייק ניוז זה ספורט לאומי כלפי הרבה אנשים וזאת תופעה בזויה. לא מצליח להבין את זה".
ממה אתה פוחד?
"לדרוך לליטל על הרטוב של הספונג׳ה (צוחק)… זכיתי ואני שייך לאלה שמפחדים רק מהקב"ה".
מה אתה לא אוהב לעשות?
"לשקר. בזמן שומר החומות הופעלו עליי לחצים אדירים לא להוציא החוצה לתקשורת את האמת על המתחולל בתוך העיר ולמרות שחטפתי המון מגורמים בתוך העירייה לא התקפלתי והסרטונים והתמונות שצילמתי הגיעו למהדורות המרכזיות בחדשות הטלוויזיה ולסרטונים באינטרנט שצפו בהם מיליוני אנשים. מכאן בעזרת עוד שותפים הצלחנו להדהד את האירועים האמיתיים שהתרחשו פה ולהוציא את האמת לאור בזמן אמת".
מה מתנגן בפלייליסט שלך?
"אני שומע הכל מהכל בכל הז׳אנרים והסגנונות אבל רק במוסיקה הישראלית. כילד בראשל"צ של שנות ה80- אני גדלתי דווקא על שירי זוהר ארגוב שאני מכיר כל צליל ואות משיריו. אח"כ הגיעו משינה, אתניקס ויהורם גאון. בשנות ה90- זה כבר היה אביב גפן, אריק איינשטיין ושלמה ארצי. היום אנחנו שומעים הכל מהכל ובהנאה גדולה".
מה התכונה הכי בולטת בך?
"חי את החיים שלי כהבנתי בלי רצון או צורך לרצות אף אחד אחר. נהנה תמיד מהחיים ובעיקר מסתכל כל הזמן על הצד הטוב שלהם. סבתא של חבר הייתה אומרת שגם חצי כוס מלאה יכולה למלא כוסי אז חייבים תמיד לראות רק את מה שיש ואת מה שמלא".
במה אתה הכי גאה?
"במשפחה שלי. אני אוהב את אשתי ואת הילדים וגאה בכל מה שקשור אליהם. הם האור הגדול בחיי ונותנים לי את החמצן ואת הכח לפעול למען עם ישראל. אין לנו בבית טלוויזיה ועיתונים וזאת ההחלטה הטובה ביותר שקיבלנו אשתי ואני כשהתחתנו".
מה מעניין אותך חוץ מהעבודה?
"אני אוהב ללמוד גמרא ומדרשי חז״ל על פרשת השבוע. מאזין הרבה לשיעורי תורה, קורא כל שבוע לפחות שני ספרים ואוהב מאוד לשחק כדורסל".
מהו היחס שלך לכסף?
"כסף אמצעי אך לא מטרה. כסף בא והולך וברכת ה׳ היא תעשיר. העיקר לעשות השתדלות על הפרנסה ולהקפיד לתת צדקה תמיד".
מה היית משנה בעיר?
"לדעתי בעיר יש שני דברים שמונעים ממנה להמריא למקום הראוי לה: 1. היעדר תכנון לטווח ארוך 2. פופוליזם במקום ניהול. נכון שזה לא בכל תחום אבל העיר ממוקמת במרכז הארץ עם נגישות לכל מה שנדרש ויכולה להיות עיר מובילה בישראל. אין שום סיבה שהיא לא תהיה כזאת".
מה נותן לך תחושת ביטחון?
"ידע כללי. אני פריק של ללמוד מתוך הבנה שידע זה כח משמעותי בכל תחומי החיים. אני לומד המון בתחומים רבים ומגוונים, לוקח קורסים ושיעורים פרטיים ומשתדל לרכוש ידע רב ככל שאפשר".
מה ההישג המשמעותי ביותר שלך?
"אני נמצא כבר שנים רבות בתפקידי מפתח וניהול ממשלתיים וההישגים שלי בחיים המקצועיים הם אדירים אבל כלום לא משתווה לתפקיד הנוכחי. אני קם כל בוקר עם תחושת שליחות ושותף בבנייה של ירושלים האהובה שלנו בסכומי עתק. כבישים, תשתיות, אתרי מורשת, העיר העתיקה- אני נוגע בכל תחומי החיים והסיפוק הוא אדיר ואינסופי. העובדה שאני יכול לבנות בתקציבי עתק את ירושלים האהובה שלנו היא זכות עצומה שמעניקה לי כוחות נפש אדירים לעבוד כל כך קשה כל כך הרבה שעות.
במבט לאחור מה היית משנה בחייך?
"כלום. פשוט כלום".
מיהו 'לודאי' אמיתי בעיניך?
"אחד שלא מתבייש בעיר שלו ויודע שאפשר לבנות פה חיים טובים למרות הקשיים. הלודאים הם אנשים חכמים וטובי לב וככלל זאת זכות גדולה לגור לצד תושבים כאלה. כאחד שמנהל את משרד ירושלים שזאת עיר שיש בה כמעט מיליון נפש אני יכול להעיד שהעיר לוד היא אמנם קטנה יחסית אך דומה מאוד לירושלים באוכלוסייה המגוונת שלה ולכן אני גם מאוד מתחבר פה אל התושבים והסגנונות.
חלום ילדות שטרם הגשמת?
"כילד חלמתי לטייל את שביל ישראל רצוף. לצערי לא עשיתי זאת עדיין. לפני פסח עליתי עם בני יהונתן ועם עוד קבוצת לודאים ברגל מלוד לירושלים. צעדנו כמעט 70 ק"מ עד לכותל והבנתי כמה חסר לי להגשים את החלום הזה".
אם היית יכול להיפגש עם אדם מהעבר שלך עם מי היית נפגש ומה המשפט שהיית בוחר להגיד לו?
"הייתי נפגש עם סבתי מחלה איזק ז״ל ומבקש ממנה סליחה. כילד לא הבנתי למה יש לה מספר כחול על היד והתביישתי בזה. הייתי מוכן לתת כל הון שבעולם כדי שהיא תחזור ואוכל לשבת איתה ולתעד כל פרט בקורות חייה ובעיקר להרגיש גאווה על הדרך בה היא צעדה והקימה משפחה למרות מה שהיא עברה- מאושוויץ לארץ ישראל. הייתי מוכן לקחת על עצמי לנשק את כפות רגליה כל יום ובלבד שתחזור ואבקש ממנה סליחה".
מה המכה הכי גדולה שספגת בחיים?
"כפי שכתבתי בספרי ״יש מלחמות בלי שם״, אובדן של חברים לנשק בזמן לחימה ובראשם מותו של חברי כאח לי חזקי גוטמן הי״ד שנפל ברצועת עזה ב2002. השתתפתי בעשרות פעולות מבצעיות בכל הערים הפלסטינאיות ברחבי איו״ש ובעזה של לפני תכנית ההתנתקות. נלחמתי בעשרות היתקלויות פנים אל פנים מול מחבלים ויכולתי להם. אבל התחושה הקשה של לאבד אחים לנשק היא חור בלב ובנשמה שלא מתאוששים ממנה גם עשרות שנים לאחר מכן. נכון שיכולנו למוות אבל נשאר עם פצע בחיים".
אתה מאמין בעין הרע, קמעות, חמסות?
"מי שלא מאמין בעין הרע אז עין הרע לא שולטת בו. אבל אני כן מאמין מאוד בכל הקשור לחכמת התלמוד והקבלה וחי עשרות שנים על פי המלצות הגמרא, הרמב״ם והרב חיים פלאג׳י בנושאי תזונה ורפואה.
קבוצת ספורט מועדפת?
"מיום שנולדתי סבא שלי שהיה בוגר תנועת בית״ר הכריח אותנו לאהוד רק את בית״ר ירושלים בכדורגל. בכדורסל זה מכבי ראשון לציון".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"אני מתרגש הרבה מהילדים שלי ולכן בוכה הרבה פעמים מדברים הקשורים אליהם- צעד ראשון, ציון טוב, משפט חכם, ציור. אבל הפעם האחרונה שבכיתי הייתה בפסח כשכל הבנים היו מתחת לטלית שלי בברכת כהנים ואני דמעתי מהתרגשות על הזכות הזאת".
מה תעשה בעוד עשר שנים?
"הנבואה ניתנה לשוטים אבל אני מקווה מאוד שדברים טובים למען עם ישראל עם עוד זמן לשבת וללמוד גמרא. הגמרא מפתחת את החשיבה ויש בה עומק אינסופי".
מיהם החברים האמיתיים שלך?
"אבא שלי הרב ד״ר סא״ל פנחס איזק הוא החבר הכי טוב שלי. כל השאר זה בונוס".
מה חסר לך בחיים?
"זמן עם המשפחה. החיים עפים לנו מול העיניים וכמה שאנחנו משקיעים תמיד יש תחושת פספוס שלא ניצלנו את הזמן כראוי. מיכל שלי כבר בת 14 וזה נראה שרק אתמול היא נולדה".
מה הרגע הכי מרגש שהיה לך עד כה?
"לא יודע להצביע על רגע אחד כי היו עשרות אירועים מרגשים. לידות של ילדים, מבצעים צבאיים, זריחות ושקיעות באתרי נוף משגעים. אבל מעל הכל היה הרגע בו הכרתי את ליטל ואמרתי לה בו במקום שברור לי שנתחתן ושהיא תהיה אשתי. גם היום אני זוכר את ההרגשה שהייתה בי אז בפעם הראשונה שפגשתי אותה".
מה לעולם לא תעשה?
"לא אפחד להגיד את דעתי וללכת עם האמת שלי בגלל לחץ חברתי או חשש מהיעדר פופולריות. את האמת שלי אגיד תמיד גם אם לפעמים היא לא נעימה לכולם. כפי שכתב זבוטינסקי- שקט הוא רפש".
מה הכישלון הכי גדול שלך?
"אין לי באוצר המילים את ההגדרה של כישלון מהטעם שהכל מאתו יתברך וחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. במקרה של הצלחה פחותה ממה שציפיתי אני מנער את האתמול ויוצא לדרך חדשה. אסור לבן אדם לשקוע בדכדוך ומחשבות על מה שהוא הפסיד- רק להסתכל קדימה".
מתי הפעם האחרונה שהרגשת ששמו לך רגל?
"השאלה היא מתי לא הרגשתי ככה".
השאלה המתבקשת: מתי תתמודד לראשות העיר לוד?
"לא מתעסק בשמועות".
מה אנשים לא יודעים עליך והיית מוכן לחשוף בראיון הזה?
"לפני כארבע שנים הבן שלי ואחיין שלי טבעו בים מול חוף אכזיב. אני לא יודע לשחות היטב אבל קפצתי למים כדי להציל אותם. צללתי ותפסתי אותם מתחת למים אך נסחפנו לתוך מערבולת קשה ודקות ארוכות טבענו כאשר אני מחזיק את בני ביד אחת, מחזיק בוגי זעיר ביד השנייה ואחייני לופת את צווארי מקדימה. בלענו הרבה מים ובמחשבתי כבר אמרתי פרקי תהילים ווידוי אך לפתע כמו תחושה שמיימית נאורתי והבנתי שהקב״ה לא ייתן לנו לטבוע. ברוך ה', נחלצו לעזרתנו אנשים טובים וחילצו אותנו תשושים אל החוף, שם הקאנו בלי סוף אך לשמחתנו ניצלנו ממות".
לסיום, מה יהיה כתוב על המצבה שלך?
״נפשי חמדה בצל ידיך לדעת כל רז סודך״.
