בזמן שאנו מכירים את לוחמי האש כגיבורים שרצים אל תוך הלהבות, אחד מהם מצליח להצית את דמיונם של עשרות אלפי עוקבים ברחבי הרשת. הכירו את דניל וולובוייב, בן 28 מראשון לציון, לוחם בתחנת הכבאות [בני ברק, תחנת משנה בצומת סביון-בקעת אונו], שבמשך שש שנים משמש כלוחם אש וכיום מכהן כסגן מפקד צוות בדרגת סמ"ל. אבל כשהוא מוריד את חליפת המגן, דניל עובר למדים מסוג אחר לגמרי – מדי היוטיובר.
הזיקה של דניל לשירות המדינה התחילה עוד בשירות הקבע בחיל ההנדסה הקרבית. עבורו, המעבר לכבאות היה טבעי. "המקצוע הזה הוא שליחות ואתגר מתמיד," הוא מספר. "בכל אירוע אתה נדרש להתמודד גם עם המצב בשטח וגם עם עצמך – לקבל החלטות מהר ולפעול תחת לחץ. זו זכות גדולה לעזור לאנשים ברגעים הקשים ביותר שלהם".
לפני כשנה, הסקרנות הטכנולוגית של דניל דחפה אותו לפתוח ערוץ טיקטוק ויוטיוב. המטרה הייתה פשוטה: להנגיש ידע דיגיטלי. הסרטונים הקצרים שלו נפתחו תמיד במשפט שהפך לסימן ההיכר שלו: "מי בכלל ידע שזה קיים?".
השאלה הזו כנראה עניינה הרבה מאוד אנשים. נכון להיום, התוכן שלו צבר למעלה מ-5 מיליון צפיות ויותר מ-30,000 עוקבים. "התגובות מהקהל היו הדלק שלי להמשיך," הוא אומר בחיוך. "אנשים כתבו שהם למדו משהו חדש או גילו כלי שלא הכירו".
לאחרונה החליט דניל לקחת את היצירה שלו צעד קדימה ועבר להפיק סרטוני "עומק" בעולם הגיימינג. אלו לא סרטוני משחק רגילים, אלא הפקות של 12-15 דקות המספרות את הסיפורים וההיסטוריה שמאחורי התעשייה.
המספרים שמאחורי הקלעים מפתיעים לא פחות מהצפיות: יצירת סרטון אחד דורשת בין 20 ל-25 שעות עבודה – כמעט כמו משמרת מלאה של לוחם אש. "זה דורש מחקר, כתיבת תסריט, הקלטה ועריכה מורכבת. העבודה בכבאות לימדה אותי משמעת והתמדה, ואת אלו אני מביא איתי לחדר העריכה".
למרות שמדובר בשני עולמות שנראים רחוקים שנות אור זה מזה, עבור דניל הקשר ברור. "בכבאות זה לעזור לאנשים ברגעים קשים, ובתוכן זה לתת ידע, השראה או הנאה. שני העולמות האלו יוצרים עבורי איזון – בין העבודה הפיזית והמאתגרת בשטח לבין היצירה בעולם הדיגיטלי".
תנו הצצה:
◼️ חדשות בקעת אונו | יהוד מונוסון, סביון, גבעת שמואל, קריית אונו, גני תקווה, אור יהודה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות ראשון לציון בווטסאפ לחצו כאן
