במשך שנים אנחנו מדברים על הסכנות האורבות ברשתות החברתיות, על מילים פוגעניות ועל נידוי חברתי, אבל המקרה שנחשף השבוע בבאר יעקב השאיר גם את אנשי החינוך וההורים המנוסים ביותר המומים וחסרי מילים. זו לא הייתה עוד קבוצת וואטסאפ פוגענית – זו הייתה הוצאה להורג חברתית, מתוכננת וקרה.
הפרשה החלה להתגלגל כאשר תלמיד בן 13, נער צעיר בראשית גיל ההתבגרות, גילה כי עבור חבריו לספסל הלימודים – הוא כבר לא בין החיים. המעורבים בחרם לא הסתפקו בשתיקה או בהתעלמות; הם בחרו להשתמש בסמלים המצמררים ביותר של האובדן האנושי כדי להעביר את המסר שלהם.
הם הפיקו מודעת אבל הנושאת את שמו ותמונתו של הילד, מודעה שנראית אותנטית לחלוטין, המבשרת על "מותו". המודעה הופצה בקרב תלמידי בית הספר, תוך שהיא יוצרת מציאות מעוותת שבה הילד, שעדיין צועד במסדרונות, מוכרז כ"מת" מבחינה חברתית.
כדי לוודא שהמסר יגיע לכל סמארטפון בעיר, הבריונות עלתה שלב ועברה למגרש הדיגיטלי. עמוד טיקטוק נפתח תחת הכותרת המזעזעת "יהי זכרו ברוך", ושימש כפלטפורמה ל"הנצחה" של הילד החי. בעמוד פורסמו סרטונים ותכנים שקראו להמשך החרם ולחיזוק הנידוי, תוך שימוש במוזיקה עצובה וסמלים של אבל.
הבחירה בטיקטוק נועדה להבטיח שהילד לא ימצא מנוח בשום מקום. גם כשהוא בבית, בחדרו המוגן, החרם רדף אחריו דרך המסך, מזכיר לו בכל רגע שחבריו "חוגגים" את היעדרו מהעולם.
מומחים לחברה וחינוך מגדירים את האירוע כ"רצח חברתי". השימוש במודעת אבל הוא נשק פסיכולוגי הרסני שנועד למחוק את קיומו של האחר. "ילד שרואה מודעת אבל על עצמו חווה טראומה שקשה לתאר במילים", מסבירים גורמי מקצוע. "זו פגיעה בביטחון העצמי הבסיסי ביותר, בתחושת הקיום הפיזית והנפשית".
הפרשה הזו מעוררת מחדש את השאלה המהדהדת: היכן עובר הגבול? האם המרדף אחרי לייקים ותגובות בטיקטוק השכיח מהנוער שלנו את ערך חיי האדם ואת כבודו? בבאר יעקב, עיר קהילתית ושקטה בדרך כלל, מנסים כעת לאסוף את השברים, כשברור לכולם שהצלקת שנותרה בנפשו של בן ה-13 תלווה אותו עוד שנים רבות.
◼️ חדשות באר יעקב בווטסאפ לחצו כאן
