הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ממשיכה בדיוניה בעניין תום תקופת הזיכיון בים המלח של ICL, סגן החשב הכללי במשרד האוצר: "המכרז על הזיכיון הבא בים המלח הוא מהגדולים בתולדות המדינה, אם לא הגדול בהם"
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, קיימה היום (שלישי) דיון בנושא תום תקופת הזיכיון בים המלח של קבוצת ICL. יצוין כי תקופת הזיכיון של ICL לכריית משאבי טבע מים המלח צפויה להסתיים במרץ 2030, ובשל כך צפוי להתפרסם מכרז חדש לתקופת זיכיון נוספת.
בנובמבר 2025 נחתם מסמך עקרונות בין ממשלת ישראל לבין ICL, ולפיו החברה לא תפעל נגד ביטול זכות הקדימה המוקנית לה בחוק. לפי ההסכם, שווי הנכסים המוחשיים והבלתי מוחשיים שתקבל החברה, במידה שלא תזכה במכרז, עומד על כ-2.45 מיליארד דולר.
בתחילת דצמבר 2025 פורסם תזכיר חוק זיכיון ים המלח, התשפ"ו-2025, המחליף את חוק הזיכיון הישן ומסדיר את הפעילות המסחרית של הפקת משאבי הטבע ממימי ים המלח החל ממועד תום הזיכיון הישן. החוק קובע הסדרים הנוגעים לתנאי הזיכיון העתידי, לאופן הקצאתו של הזיכיון העתידי, לתשלומים שיושתו על בעל הזיכיון והסדרים נוספים.
סגן החשב הכללי במשרד האוצר, אורי שאשא: "התזכיר פורסם להערות הציבור והוא מורכב ביותר. התזכיר קובע את גבולות הגזרה שילוו את הזכיין הבא החל מ-2030 ועד תום תקופת הזיכיון הבאה. אנו נפרסם תזכיר נוסף ביחס למנגנוני המיסוי שיחולו על הזכיין החדש. זמן הזיכיון כרגע לא כתוב, הוא יופיע בזיכיון עצמו. אני חושב שמשך הזיכיון צריך להיות ליותר מ-25 שנה. אנו רוצים ליצור מכרז תחרותי אמיתי. זה מכרז מהגדולים בתולדות המדינה, אם לא הגדול בהם. כדי למקסם את התחרות והערך למדינה אנחנו רוצים לפנות גם לגופים בינלאומיים שייקחו חלק בתהליך כי נדרשת השקעה משמעותית".
עוד אמר שאשא: "בהיבט הכלכלי, הגדלנו משמעותית את נתח התמלוגים ביחס למצב כיום. המנגנון שבנינו יפשט את הליכי הגבייה ויצור אחידות. בפן הסביבתי הקטנו את שטח הזיכיון כמעט בחצי, למינימום ההכרחי. גם פה צריך למצוא את האיזון בין הוודאות העסקית של בעל הזיכיון לבין השטחים שצריכים להשתחרר לציבור".
ח"כ יוראי להב-הרצנו שאל האם הזכיין הבא ישלם דמי רמ"י והיטל הטמנה. נציגי משרד האוצר הסבירו כי במסגרת תיחור המכרז, דמי החכירה ייגבו כחלק מהתשלום הכולל שהזכיין העתידי ישלם למדינה. עוד ציינו כי התשלום על הקרקע שלוב בתהליך הזיכיון. לדבריהם, המנגנון שנבנה ממקסם את חלק המדינה בזיכיון העתידי בתשלומים השונים. בנוסף, שאל ח"כ יוראי להב הרצנו שאל לעניין הקמה בחוק של קרן לשיקום ים המלח, ונענה כי כרגע לא קיימת קרן כזו, אך לאחר שיתקבלו הערות הציבור הנושא יידון.
מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המסים, שלומי פיליפ: "המדינה רוצה לקבל את חלקה הראוי ברווחים. מצד שני אנו רוצים גם לעודד תאגידים שניגשים למכרז כדי שבאמת יהיה לנו פה כמות יפה של מתעניינים. האיזון בין שני הווקטורים האלה הוא מורכב. משרד האוצר יפרסם בשבוע הבא תזכיר חוק לתיקוני חקיקה בנושא מסים, כדי להגדיל את חלקה הראוי של המדינה ממשאבי הטבע בים המלח".
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש: "כיל היא לא מעל החוק. כיל מתנהלת במשך זמן רב כבריון של השכונה. הם לא יכולים להמשיך להפעיל מכבש לחצים על המדינה. כל הכבוד לחשב הכללי על העבודה הרצינית שנעשתה והרבה נקודות שהעלינו הוטמעו. צריך להדגיש גם את נושא הריכוזיות של כיל שמחזיקה שניים מתוך שלושת משאבי הטבע של ישראל – גם בים המלח וגם בפוספטים".
ראש עיריית ערד, יאיר מעיין: "אנו מבקשים שלפני שהחוק יקודם יתקבלו הערות מטעם ראשי הערים. מה שעושה כיל בנגב – לא עושה הממשלה. כיל מספקת בנגב עשרות אלפי מקומות עבודה. כיל גם תורמת במישרין ומשקיעה בכל עירייה מיליוני שקלים בשנה בנושאי חינוך ורווחה".
סמנכ"ל כספים ICL ישראל, מיכה דהאן: "גם אנחנו, כמו כל זכיין פוטנציאלי, נבחן את התנאים לאחר פרסומם ונחליט האם אנחנו מתמודדים על הזיכיון. זהו שוק של חומר גלם ויש תקופות שהמחירים נמוכים. אנו מדברים על תעסוקה של עשרות אלפי עובדים באופן ישיר ועקיף ולכן חשוב שהזכיין יהיה חזק ויוכל להתמודד גם עם תקופות קשות".
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, סיכם את הדיון: "נעבור על תזכיר החוק. זה נושא מאוד חשוב, גם מבחינת ההכנסות לקרן וגם מבחינת השמירה על הטבע ועל ים המלח. מדובר בנכסי צאן וברזל של מדינת ישראל. אנו מעוניינים כמובן שיהיו כמה שיותר תמלוגים עבור אזרחי ישראל. אנו עושים פה פרויקטים חשובים, לרבות השקעות בחינוך. השנה נשקיע בשיקום חיילי צה"ל, בגיוס חרדים וגם באנרגיה מתחדשת".
◼️ חדשות דימונה, ערד, ירוחם, ים המלח בווטסאפ לחצו כאן
