המשרד להגנת הסביבה פנה למנכ”לית מנהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו”ף) בדרישה לקיים דיון דחוף בנושא עבודות הפיתוח בחופי אילת, המובילות לפגיעה בסביבה החופית ומתוכננות ללא התייחסות להיבטים ושיקולים סביבתיים, ובניגוד לעמדת המשרד.
בימים אלו מבוצעות במספר חופים באילת עבודות פיתוח. היתרי הבניה לא תואמו עם המשרד להגנת הסביבה. זאת, על אף שכבר בשנת 2020, פנה מחוז דרום של המשרד לגורמים הרלוונטיים לקבלת הבקשות להיתרי הבניה בהקדם, במטרה לבחון את נושא העבודות בקרבה לקו המים ולהגן על ערכי הטבע. המשרד הביע הסתייגות ממספר רכיבים שתוכננו בסביבה החופית שבאילת, בהם הקמת שבילי בטון בסמוך לקו המים, שימוש נרחב בבניה קשיחה מבטון, והקמת מזח בחוף אלמוג. המשרד הביע חשש מפגיעה חמורה בסביבה החופית, וסבר כי מדובר בפיתוח עודף ומיותר שאינו מותאם לסביבה זו. בהתאם, הודגש למהנדס העיר דאז של עיריית אילת כי יש ללוות את היתרי הבנייה בפרשה טכנית שתכלול הנחיות למניעת פגיעה בסביבה החופית. משלא תואמו היתרי הבנייה עם המשרד, לא ידוע למשרד מהן ההנחיות שנקבעו למניעת פגיעה בסביבה החופית, אם בכלל. נציין, כי ההערות שהעביר המשרד במהלך 2020 בנוגע לקרבה המתוכננת של פיתוח לקו המים ולחומרי הבניה והביסוס, במסגרת תוכניות הבינוי – לא התקבלו.
לאור התחלת העבודות, ביצעו גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה סיורים בחופים, מהם עלה כי עבודות הפיתוח נעשות בסמיכות רבה מאוד לקו המים ובמקרים מסוימים אף מעבר לו, ואירעו בהן תקלות ופגיעה בסביבה החופית. עוד עלה במסגרת הסיורים, כי יש מקטעים שלכתחילה התקיימה בהן רצועת חוף צרה בשל בינוי קיים, וכעת נשארה רצועת חוף צרה עוד יותר, ברמה של מטרים בודדים שנותרו לשימוש הציבור.
נוסף על כך, עולה כי הפיתוח כולל שימוש נרחב בבטון מזוין המעוגן אל תוך הקרקע החופית. גריעת שטח הקרקע החופית בצורה זו היא כמעט בלתי הפיכה. זאת ועוד, בניית אלמנטים קשיחים מבטון בקו המים או בסמוך לו עלולה לגרום, בעת סערה חזקה, לא רק לגריעת הקרקע אלא גם להגברת ההרס של האלמוגים עקב הגברת אנרגית הגלים החוזרים לים. הניסיון מלמד כי הפתרון הנכון הוא להרחיק את הפיתוח ואת הבינוי מקו המים, ואת המתקנים שיש הכרח להצמיד לקו המים, יש להקים כמתקנים פריקים – לקח שהיה אמור להילמד לאחר הסערה שאירעה באילת בחודש מרץ 2020. עוד עולה, כי בחופים ציון, קיסוסקי ואלמוג, מתוכננות ומבוצעות עבודות בטון והקמת טיילות שלא לצורך ובאופן שפוגע בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים במקום.
על כן, ועל רקע קידומו במקביל של מסמך מדיניות לחופי אילת, פנה המשרד למנהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו”ף) במכתב שעליו חתומות אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה ויהודית מוסרי, מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד, ובו דרישה לקיים דיון דחוף, עוד טרם תכנון עבודות הפיתוח של יתר חופי אילת וטרם דיון ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת”ע) במסמך המדיניות לחופי אילת, על מנת שניתן יהיה לחדד את הסוגיות הנוגעות לפיתוח ושימור הסביבה החופית-ימית במוסד התכנון, אשר על פי חוק אמון על שמירת הסביבה החופית.
בדיון זה, דורש המשרד להבין כיצד הבינוי המקודם כיום בפועל תואם את מסמך המדיניות לחופי אילת, ומה המשמעויות כלפי עתידם של חופי אילת. נוסף על כך, המשרד קורא לקיים דיון לגבי אלו איזונים ובלמים נדרשים כדי להבטיח את המשך קיום המערכות הטבעיות במפרץ אילת, כגון מתן הגנה באמצעות שמורות טבע ימיות. המשרד רואה חשיבות רבה בכך שלקראת התכנון והביצוע של העבודות ביתר החופים, יערכו דיונים והפקות לקחים בעיריית אילת מהעבודות המבוצעות כעת, הן עבור שלב התכנון והן עבור שלב הביצוע – לשם מניעת פגיעה בסביבה החופית הרגישה של הים האדום.
המשרד להגנת הסביבה ימשיך לעקוב אחר עבודות הבנייה באזור החופים, וככל שיבוצעו חריגות שיגרמו לפגיעה בסביבה החופית, ישקול גם את הכלים האכיפתיים העומדים לרשותו. המשרד ימשיך לפעול למניעת וצמצום הפגיעה בסביבה החופית, הן בים התיכון והן בים סוף, המכילים ערכי טבע ייחודיים, וישמור על החופים פתוחים ונגישים לכלל הציבור בהתאם לחוק.
אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה ויהודית מוסרי, מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד: “עבודות הפיתוח נעשות תוך התעלמות מדרישות המשרד להגנת הסביבה, ומובילות לפגיעה בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים של ים סוף וחופי אילת. היתרי הבנייה מתעלמים מההיבטים והשיקולים הסביבתיים, והעבודות אינן לוקחות בחשבון את הפגיעה החמורה ואת לקחי הסערה שאירעה באילת ב-2020. אנחנו קוראות למוסדות התכנון והעירייה לקיים דיון דחוף בנושא, במטרה למנוע פגיעה בלתי הפיכה בחופים המיוחדים של אילת השייכים לציבור”
מתן לוינסון, מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה: “השימוש הנרחב שנעשה בבטון מזוין שנוצק על קרקע חופית, לא צריך להיות פרקטיקה מקובלת בשנת 2022. יש דרכים ידידותיות לסביבה להנגיש לציבור את החופים היפים של אילת”.
