"הנני כאן": המהפכה של אושיית הרשת הלודאית [במיל'] מיטל וקנין – מהפריפריה למרכז הבמה של ההשפעה

בעולם הרשתות החברתיות, שבו כולם מנסים להיראות מושלמים, מיטל וקנין בחרה בדרך הקשה: האמת המחוספסת. האושייה הלודאית (במיל'), שהפכה לאחד הקולות הבולטים והדעתניים ברשת, מסכמת תקופת עשייה אינטנסיבית ומשגרת מסר חד לכל מי שפקפק בדרך שלה. עבורה, המצלמה מעולם לא הייתה רק כלי לבידור, אלא ציר זמן מדויק בדרך ליעד שהציבה לעצמה – השפעה אמיתית.

וקנין לא חוסכת בתיאורים על הילדות שעיצבה אותה ועל האופי שלא ידע פשרות. במונולוג חשוף ונוקב, היא מבהירה כיצד הפכה מהילדה שכותבת למגירה לאישה שמאות אלפים צמאים למוצא פיה, ואינה מתנצלת על העוצמות שהיא מקרינה.

"מגיל קטן לכל מקום שנכנסתי אליו הכנסתי את האווירה של 'הנני כאן'!", היא מצהירה בגאווה. "מגיל קטן הצחקתי, הרקדתי, כתבתי את המחשבות שלי למגירה וגם מחוצה לה, בעטתי לכל הכיוונים ולא ויתרתי לשניה על הקול שלי! דעתנית? אולי, חזקה מדי? הגיוני, גברים מפחדים ממני? סיכוי סביר. כל הדעות לא מרגשות, כל הקיטלוגים לא רלוונטיים, כל הרעשי רקע? לא חודרים אפילו במקצת."

הפריצה הגדולה של וקנין לא קרתה במקרה. לדבריה, היא תכננה כל צעד בעבודה קשה מנשוא, כשהיא משלבת בין הומור לבין החיספוס שהביאה איתה מהבית. למרות המחיר האישי, היא מביטה לאחור בסיפוק:

"היה ידוע שמהרגע שפתחתי מצלמה נתתי לעצמי ציר זמן מדוייק עד הרגע שיכירו אותי. זו הייתה עבודה קשה מנשוא, ביום בהיר אחד נחשפו אליי מאות אלפי אנשים ולימים גם שילמתי את המחיר היקר של חוסר פרטיות, במבט לאחור? לא מתחרטת לרגע. היה ברור לי ולכל הסובבים אותי שהקומדיה הייתה משמעותית לפריצה שלי, לקחתי את כל הכישורי משחק שלא למדתי מעולם, את כל החיספוס הפריפריאלי והתמימות שברחה לה ברגע אחד שברירי בחיי.. התנעתי את כל המנועים המשמעותיים בחיי אל עבר הצעד הבא – השפעה!"

אל מול הביקורות שנשמעו בשלוש השנים האחרונות, על כך שהיא "לא עושה כסף" מהנוכחות שלה ברשת, לווקנין יש תשובה מוחצת. עבורה, השליחות החברתית – מהגנה על החלש ועד העצמה נשית – היא הרווח האמיתי:

"3 שנים צוחקים עליי.. 'לא עושה כסף מהעוקבים, למה את פה?'. למה? כדי שכל נערה תדפוק את הלאפה שלה בלי חשש, שכל נער אי שם יחשוב פעמיים לפני שהוא מתבריין על החלש ממנו, שכל אדם שהגיע מהמקומות הכי קשים וחשוכים שחובקים את המדינה הזו יידע – 'אין ייאוש בעולם כלל'. העונג הגדול ביותר? שכל אדם שציחקק אי פעם, ביזה ופגע וכמובן לא האמין לרגע שאצליח, תאכלו כובע."

את דבריה היא חותמת בקריאה לאחדות לאומית, מתוך תקווה לימים טובים יותר במדינת ישראל:

"עם ישראל חי שנזכה לשמר את הציביון היהודי, את האחדות ואהבה בינינו למרות הדעות החלוקות, שנזכור לרגע שיש פה מדינה שצריכה מנוע אחד ענק שעובד… ב י ח ד. יגיעו ימי הביחד? ימים יגידו."

◼️ חדשות לוד והסביבה בווטסאפ לחצו כאן