הסופרת המוכשרת והמרגשת, ארי-אל לביא, תושבת מזכרת בתיה ומחברת הספר המומלץ “דרך העיניים של יוספה”, הגיעה לבית הסוהר. לא, היא לא עשתה דבר אלא רק דיברה את שעל ליבה, סיפרה על חייה המורכבים ועל האושר שמציף את חייה השלמים כיום עם בן זוגה הראוי (שחר), שני ילדיה – אוצרותיה ונכדה היחיד שמציף אותה ברגשות של אהבה, תום ושמחה. “הייתי בכלא. כן בדיוק”.
“לא אסירה, ולא מבקרת.. מרצה בכלא!” כתבה לביא, שלקחה עמה להקצאה את מגש ה”מלידה” והמטפחת של סבתה המלווים אותה בכל הרצאה. “הביקורת שיושבת לי כל הנסיעה מהעובדת סוציאלית הייתה: “גם אני ועוד אלף עו”ס לא יכלו להעביר את המסר כמוך! כל הכבוד לך!”…
לא ישנתי כל הלילה לא ידעתי אם אצליח לדבר למרות שיש לי הרבה מה להגיד לאנשים האלה”, המשיכה לביא לגולל את תחושותיה. “הראש שלי ממש כואב עכשיו.. התמונות יגיעו אחרי אישור מיוחד.. אבל אגיד לכם שהיה שם בכי, המון המון שאלות, הרבה חומר למחשבה נשאר שם אצל אלו שהם מקור הבעייה. הם בעצם גם תוצאה. ילדי האומנה, הספר, הסיפור, הגיע למקומות הנכונים! הבטן עוד מתהפכת לי ויש לי הרבה מחשבות בראש והרבה חומר לעבד.
אני רוצה להגיד לכם שאני ממש ממש מקווה שאולי יהיה שם איש שיום אחד יהיה אבא באמת לבת שלו. דרך העיניים של יוספה זה לא סתם ספר ולא סתם סיפור! יש לו מטרה והפעם הגעתי למקום שחיכיתי להגיע אליו! תודה ליעל האנונימית.. וגם לאישה מהשב”ס שנגע בהם הספר וידעו בדיוק להן להביא אותו. אני בטוחה שזאת רק ההתחלה!”.
אישיות נדירה, עם עוצמות שלא ראיתי בחיים