ה’ הבטיח בברית בין הבתרים (בראשית ט”ו ח”י) “בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת ה’ אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת” ואכן במלחמת ששת הימים זכינו לשחרר את רצועת עזה. ע”פ החלטת האו”מ נסוגנו ממנה ועתה אחרי הטבח הנורא שעשה בנו חמאס אנחנו נאלצים לכבוש אותה בשנית.
המאמין יודע ש”משה אמת ותורתו אמת והן בדאין” (תנחומא קרח יא). הבורא טבע את חוקי טבע על פיהם הוא מנהל את עולמו. גם הליך שיבת ציון נעשה על פי חוקי הטבע. אחרי הטבח הנורא הבינה הממשלה שאין ברירה ועלינו לשוב ולכבוש את רצועת עזה. העולם הנאור הבין שאת החמאס ארגון הטרור ששלט בעזה יש להשמיד.
ראש הממשלה צודק; אי אפשר לשמור על פירוז עזה אא”כ השליטה הביטחונית תהיה בידי צה”ל. מר בנימין נתניהו מסביר שאין עלינו לסמוך על מי מהאומות שימנעו ממחבלים לשוב ולפגוע בנו. זכור נזכור! דין תורה! אין לנו הסמכות והרשות להעביר לידי זרים את השליטה על חבל ארץ שכבשנו. הרמב”ן מנה את יישוב הארץ במניין המצוות (סהמ”צ ד’) “שנשב בה ולא נעזבנה ביד זולתי מן האומות”.
מצוות יישוב הארץ מתוארת בתורה (שמות כ”ג) “מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ”. אזכיר שהרמב”ן קבע שעלינו לכבוש את הארץ “ברישיון האומות” כדי שהעולם יבין שה’ מקיים היום את הבטחתו לישראל וגם יבין שגאולת ישראל תביאנו לגאולת האנושות כולה; חיים של שלום עלי אדמות.
החמאס כבש את עזה וחמס את אוצרותיה. עשק והטיל טרור על תושביה במטרה לבנות כוח שיהרוג את היהודים וישמיד את מדינת ישראל. לא בכדי צוותה התורה להרוג את כל מי שמתנגד לשיבת ציון. זו מלחמה תמידית ללא הפסקה יום יום שעה שעה ואי אתה רשאי ליבטל ממנה עד מות אחרון הטרוריסטים המבקש את נפשנו.
אסור להגיע עם החמאס לתהדייה או הסדרה. כל אימת שהסכמנו להפסקת אש רק סבלנו מהם סבל רב יותר. דין חמאס כדין עמלק (עם לק דם) כאמור (שמות י”ז ט”ז) “מִלְחָמָ֥ה לַה’ בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר”. טרוריסט הוא בן מוות! אם ברור לך כשמש שהוא מבקש להרגך אתה חייב אתה להשכים ולהרגו (סנהדרין ע”ב א’). בשעה שיהושוע בא לכבוש את הארץ נצטווה להשמיד את תנועת ההתנגדות כאמור “מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כׇּל־נְשָׁמָֽה” (דברים כ’ ט”ז).
הטבח הנורא שעשה בנו החמאס בשבת שמחת תורה תשפ”ד פקח את עינינו; אי אפשר לברוח מקיום מצוות יישוב הארץ. במלחמת ששת הימים, קמו עלינו צבאות ערב וצה”ל שחרר את רצועת עזה. דא עקא, ב– 22.11.67 החליט האו”ם החלטה 242 ונאלצנו לסגת. דבר הנוגד את המצווה והחובה על כל יהודי לבוא וליישב את הארץ.
יגאל אלון, מפקד הפלמ”ח וסגן ראש הממשלה סבר שיש ליישב את רצועת עזה ביהודים והביא ביום 9.5.68 להחלטת הממשלה להקים את גוש קטיף לדעתו “יש בכך חשיבות עליונה לעתיד המדיני של רצועת עזה” כמו גם “קימת חשיבות ביטחונית רבה לנוכחות יהודית בלבה של עזה”.
ב – 15.8.2005, ט’ באב, ראש הממשלה אריאל שרון פינה את גוש קטיף וניקה את רצועת עזה מיהודים במחשבה שבעזרת ההתנתקות יקנה שקט. הטבח הנוראי בעוטף עזה ב- 7.11.23 הוכיח ההיפך ולכן בהסכמת האומות נשמיד את החמאס ונפעל בכל עת לפירוז עזה ולמיגור תנועת ההתנגדות לשיבת ציון עד שיתקיים בנו המאמר (מלכ”א פ”ה) “וַיֵּשֶׁב֩ יְהוּדָ֨ה וְיִשְׂרָאֵ֜ל לָבֶ֗טַח אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ איש”.
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
