רצף רציחות יהודים בידי מחבלים מחייב את כוחות הביטחון להעצים את ההרתעה. ממשלת ישראל הודיעה בשער בת רבים שהמלחמה במחבלים תמידית ונטולת שיקולים פוליטיים ואחרים מלבד ביטחוניים. מאידך ממשלת ישראל כשלה עד היום הן בעצירת ההסתה הפרועה המביאה ערבים לשים נפשם בכפם וללכת להכות בנו והן במניעת משכורות וכבוד למשפחותיהם – כך אומר לפני זמן קצר (שני) הרב אפרים זלמנוביץ.
לדבריו: “אמרה התורה (במדבר כ”ה י”ז – י”ח) צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם. כִּ֣י צֹרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם” מכאן אמרו חכמים: אם בא להרגך השכם להרגו (תנחומא פ’ פנחס). ידע כל הבא לרצוח יהודים שהוא בן מוות וכל הזוכה ופוגע בו מציל רבים וכידוע אחז”ל כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם ומלואו. על כוחות הביטחון לוודא שמחבל הבא לרצוח יהודי – לא יצא חי מהאירוע. והיה אם התמזל מזלו והרוצח נכנע הרי שכל עוד אין עונש מוות אין מנוס מלהעמידו לדין ולהביא להרשעתו. יחד עם זאת על מדינת ישראל לוודא שבעת שהותו בכלא הישראלי יעבור שבעה מדורי גיהנום עד שיבקש נפשו למות. כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. על מדינת ישראל לוודא שבני משפחתו וחבריו יענשו קשות ובוודאי שלא יזכו לשכר ותמיכה ועידוד מהרשות ומחמאס. המצב כיום שגם המחבל וגם בני משפחתו יוצאים נשכרים מהרציחה.
“הרמב”ם, בדין רוצח (פ”ד ה”ח) פסק “ההורג נפשות ולא היו שני העדים רואין אותו כאחת אלא ראהו האחד אחר האחד, או שהרג בפני שני עדים בלא התראה, או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות, כל אלו הרצחנין כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מיעיהן ואחר כך מאכילים אותן שעורים עד שכריסם נבקעת מכובד החולי”. לדעתו, אם בית הדין פסק שיהודי רצח יהודי ללא כל ספק ממיתין אותו. אם יש לגביו, צל צילו של ספק, שמא רצח בשוגג ולא במזיד, מניחים אותו בבית הסוהר, ב”כיפה” מין חדר קטנטן צר ונמוך, כפי קומתו בבית הכלא עד יום מותו.
“כל עוד חל על המחבל דין רודף חייבים להרוג אותו. אם נכנע או נתפס והורשע בדין יש להושיבו בבית האסורים ואסור לשחררו שבוודאי ישוב ויכה בנו. מחבל עם דם על הידיים הייתי מכניסו לצינוק ולא יראה אור יום ולא יהיה לו כל קשר עם העולם החיצון אפילו לא דרך כלי התקשורת ומאכילו לחם צר ומים לחץ. מחבל שאין דם על ידיו הייתי מענישו יום יום עד שיתמלא חרטה על הפשע שעשה מחד ומאידך מעבירו סדרת חינוך לטהר אותו מההסתה שינק והשנאה שספג ומאפשר לו ללמוד ולהשכיל כדי שיחזור בתשובה ויתמלא לבו באהבת האדם ויראת שמים. לימודים אקדמאיים והקניית מקצוע מכובד יכולים לעודדו לפרוש מחיי הפשע ואף לצאת ולהשתלב כאדם מן השורה בחברה האנושית.
