הרב אפרים זלמנוביץ הרב הראשי מזכרת בתיה קורא ליו”ר הכנסת לקדם חקיקת חוק הייחוד שימנע כל קשר מיני בלתי הולם במקומות העבודה. חוק שיפחית את נגע ההטרדות המיניות בחברה הישראלית. ערך מוסף לחוק יהיה הרחבת האפשרויות לבני המגזר החרדי המבקשים לעבוד במקומות עבודה צנועים בו העובדים מחויבים לבוא לעבודה בקוד לבוש צנוע ולדבר בלשון נקיה וליצור סביבת עבודה המכבדת את עובדיה קטן כגדול. התנהלות על פי כללי נימוס ודרך ארץ וכבוד עם ערבות הדדית ללא גסות רוח וחשש להטרדות.
רשת הטלויזיה האמרקאית אן-בי-סי כפתה על עובדיה איסור ייחוד וכל הטרדה מינית. אסרה עליהם להתחבק או אפילו לנסוע יחד במונית. החברה חייבה את כל העובדים לעבור קורס הכשרה מיוחד שילמד אותם איך להימנע מהטרדות מיניות. לערוץ התקשורת הנכבד נגרמה מבוכה רבה והפסד ממון רב עקב תלונות ותביעות בגין הטרדות מיניות של עובדיה עד שנאלצו לקבוע מערכת חוקים נוקשה להפרדה בין המינים. כולל תקנה המחייבת עובד או עובדת היודע על קיום יחסים אסורים לדווח מיד להנהלה ומי שלא ילשין יפוטר מעבודתו (ציפי שמילוביץ ניו יורק ידיעות אחרונות 29.12.17 ). חברה גדולה זו קבלה על עצמה, לקיים את מצוות איסור ייחוד על הלכותיה כנהוג בקדמא דנא ביהדות; על פקיד ופקידה נאסר לשהות לבדם במשרד נעול ולו למספר רגעים. אין לקרוץ בעיניו לבנות המין הנשי (רבי ישעיה דטרני) או לשחק עמה או לרמוז לה רמז שאינו הגון, אפילו אסור לשלוח מסרון בעל אופי מיני ואפילו חברתי מחשש להטרדה. הקפדה על שמירת הלשון ושמירת מרחק.
בספר הנביא שמואל ב’ (פי”ג ג’) מצאנו מעשה בתמר בת דוד המלך, אחרי שאחיה אמנון עשה בה את מעשה הנבלה, יצאה במר לבה אבלה וחפוית ראש וזעקה בראש חוצות – אם לי, בת המלך דוד, צנועה וכשרה, קרה מקרה אונס מי תהא מוגנת. “ותקח תמר אפר על ראשה וכתונת הפסים אשר עליה קרעה, ותשם ידה על ראשה ותלך הלך וזעקה”.
תמר, הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה, שיצאה בקריאה פומבית נגד אנסים והזהירה את הנשים לבל תהיינה שאננות בחברת הגברים ובטוחות ש”לי זה לא יקרה”. רבי יהושוע בן קרחה מספר שבאותה שעה, תמר גדרה גדר גדול. אמרו, לבנות מלכים כך. לבנות הדיוטות על אחת כמה וכמה. אם לצנועות כך. לפרוצות על כמה וכמה. כלקח מהמקרה המזוויע אביה דוד המלך ובית דינו גזר על איסור על הייחוד. איסור זה החל על כל גבר ואישה מלבד אשתו. בכך למעשה קיבלה חברה גדולה זו על עצמה, לקיים את מצוות איסור ייחוד על הלכותיה; על פקיד ופקידה נאסר לשהות לבדם במשרד נעול ולו למספר רגעים. אין לקרוץ לגברת בעיניו (רבי ישעיה דטרני) או לרמוז לה רמז שאינו הגון, אפילו אסור לשלוח לה מסרון בעל אופי מיני ואפילו חברתי מחשש להטרדה. גם יש להקפיד על ניקיון השיחה ביניהם.
מצווה חשובה זו נקבעה בבית דינו של דוד המלך שחי לפני כשלושת אלפים שנה. מאז ועד היום, יהודים טובים, צדיקים וישרים, מקפידים שלא להגיע חלילה למצב של ייחוד ואינם יוצרים כל קשר חברתי עם נשים מלבד נשותיהם. לכן במדינת היהודים מקום העבודה חייב להיות נטול כל קשר מיני בין העובדים. יחסים בין העובדים יושתתו על יחסי עבודה גרידא ותו לא. בדין זה אין כל הבדל מדובר באשה פנויה או נשואה, יהודייה או איננה יהודייה, צעירה או זקנה. ואפילו אם האישה נושאת נשק, והגבר אמור לפחד מלהתעסק עמה, עדיין יש לחשוש למעשה זנונים, וגבר השוהה עמה עבר על איסור ייחוד.
הרב משה פיינשטיין פסק שבמציאות ימינו מותר לנשים וגברים לשהות בציבור באותו מקום. על הימצאות נשים וגברים עד כדי חיכוך ברכבת התחתית בניו יורק סבר שאין שם איסור ייחוד יען הם זרים האחד לשני ואין ביניהם כל קשר חברתי. מותר לגבר לשהות עם אישה אחרת, בתנאי שאשתו בסביבה מפני שאשתו משמרתו. וכן ההיפך. אם בעלה בעיר. בכל מקרה, קבעו חכמינו ז”ל – אין אפוטרופוס לעריות . אשר על כן, על הגבר לשמור מרחק נגיעה מאישה. ואם חייב לשהות עמה לבד בחדר, יקפיד שהדלת תיוותר פתוחה. עד כדי כך חששו חז”ל לזנות, עד שאסרו להתבונן בבגדיה הצבעוניים או אפילו להסתכל באצבעה הקטנה, אם כוונתו לשעבדה ליצריו האפלים. על פי ההלכה “המסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה ונתכוון ליהנות ממנה עוונו גדול מאד” (קצו”ש ערוך קנ”ב).
העולם המודרני, הנאור, הדמוקרטי השכיל להבין עד כמה קשה ההטרדה המינית לנפש האישה וגזר על גבר הכופה עצמו עליה, עונשים כבדים מאד. החפצת אישה פוגעת בנפשה פגיעה אנושה. לא בכדי אמרה התורה שדין אנס כדין רוצח. “ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנערה לא תעשה דבר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה” (דברים כ”ב כ”ו). דין רוצח חל גם על בעל המעגן את אשתו. סרבן גט רוצח את ימיה ופעמים את שנותיה.
רבי שמעון בר יוחאי אסר על הבעלים לכפות חיי אישות על נשותיהם בניגוד לרצונן. הלבוש (או”ח ר”מ י’) מחייב בעל לפייס אשתו בדברים קודם שבא לחיות עמה. האהבה תפרח אם היחסים ביניהם יושתתו על הבחירה החופשית. קרבה לאישה מתוך יחסי מרות לאונס תחשב. שמענו מפי נפגעות אונס או אפילו מהטרדה מינית, ששיקומן אורך שנים הרבה ופעמים לכל אורך ימי חייהם. גבר לא יבין זאת. פעמים שהלצה שובינסטית חסרת אחריות יכולה לפגוע בציפור נפשה פגיעה אנושה. זו הרגישות הנשית החוששת לכל פגיעה בבית מקדשה פנימה. אשר על כן נצטווינו חייב אדם לכבד אשתו יותר מגופו “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם” (לחם הפנים).
