מבזקים
אליסה בארץ הפלאות: המחזמר החדש לחנוכה מגיע לבמות ברחבי הארץ; מתי מגיעים ליישוב שלכם? אשת יחסי הציבור מרחובות מירב בורמד תוביל את החשיפה של נוטרה-זן בית עזרא: תינוק ננעל ברכב וחולץ בשלום; הרצל אלעזרי, מתנדב ידידים: "שמחתי מאוד לעזור" ביום חמישי: סיור שקיעה במצודת אשדוד-ים עם טעימות יין ב־25 שקלים רמלה: בכירי ההייטק הגיעו לקריית מד"א לבחון את טכנולוגיות הצלת החיים של העתיד ירוחם: בת שנתיים ננעלה ברכב לעיני סבתה וחולצה בשלום שריפה במבנה מגורים בערד: צוותי איחוד הצלה הוזעקו לרחוב שיזף הלילה באופקים: רוכב קורקינט חשמלי נפצע קשה ופונה מחוסר הכרה לסורוקה ממריאים מראשון לציון: 59 חניכים וחניכות פתחו את המכינה לקורס טיס נס ציונה: לשבור את המעגל – סיפור אישי על אלימות בין הדורות והדרך לשינוי ארבעה אירועים שווים באילת השבוע: יצירה, מפגש נשים, ילדים ויוגה בטבע רחובות: כשמילים פוגעות בערך העצמי – לומדים לזהות ולהציב גבול אשקלון: לאלימות פנים רבות – ערב על הסימנים ועל כוחה של קהילה תומכת ראשון לציון: לצאת לחופשי ולבנות חיים מחדש – רות רייכמן משתפת בסיפורה חולון: אחרי 23 שנים בכת – טליה אלחדד מספרת על הדרך לחופש צו הריסה מ-2019 ופיצול לשלוש דירות: כתב אישום נגד שני תושבי רחובות בת ים: לראות גם את מה שלא נאמר – מפגש למתנדבות שפוגשות נשים בסיכון אילת: מאחורי הכותרת "מטורפת" – דניאל נותנת קול למציאות שבבית קריית גת: "לא שותקות!" – שמונה שנות זוגיות אלימה והדרך לחיים חדשים גני תקווה: תירמו עבור חבילות שי לחג שנועדו להעלות חיוך אצל ילדים מאושפזים

התחנה האחרונה לפני המקדש? מתחם טהרה ענק בן 2,000 שנה נחשף בירושלים

שלושה מקוואות ציבוריים, בריכה גדולה, רחבה מרוצפת ומערכת מים מורכבת נחשפו בעופל, ממש למרגלות הר הבית. אחד המקוואות השתמר מהרצפה ועד לתקרת האבן בגובה 4.2 מטרים — דבר נדיר במיוחד בירושלים. המיקום והיקף המתחם מחזקים את ההערכה כי כאן עברו עולי הרגל תהליך טהרה לפני כניסתם למקדש.

מה עבר על אדם שהגיע לירושלים לפני כ־2,000 שנה וביקש לעלות לבית המקדש? תגלית ארכיאולוגית חדשה בעופל מספקת הצצה יוצאת דופן לאחת התחנות האחרונות שעשויות היו לעמוד בדרכם של רבבות עולי הרגל.

בחפירות למרגלות הר הבית נחשף מתחם טהרה ציבורי רחב ידיים מתקופת הבית השני, המשתרע על פני כ־280 מ"ר. הוא כולל שלושה מקוואות גדולים, בריכה מטויחת, רחבה הבנויה מאבני גזית ומערכת מורכבת להולכת וניקוז מים.

המתחם נמצא בסמוך ל"שער המשולש", שהיה אחד משערי הכניסה המרכזיים להר הבית בתקופת הבית השני. השילוב בין המיקום, סמוך כל כך למתחם המקדש, לבין מספר מתקני הטהרה וגודלם הוא שמוביל את החוקרים להעריך כי המקום נועד לשרת ציבור גדול של עולי רגל שביקשו להיטהר לפני העלייה להר הבית.

במרכז המתחם נמצאה בריכה מטויחת גדולה בגודל של כ־12 על 9.5 מטרים, שאליה יורדות מדרגות מארבעת צדדיה. מצפון־מערב לה נחשף מבנה גזית ובו ארבעה חדרים, ששלושה מהם זוהו כמקוואות ציבוריים גדולים. בין הבריכה לבין המבנה הייתה רחבה מרוצפת באבנים מסותתות.

אחד הממצאים המרשימים ביותר הוא מקווה שהשתמר לגובה מלא של כ־4.2 מטרים, כולל תקרת האבן המקומרת שלו ופיר המים ששימש אותו. לדברי החוקרים, השתמרות של מבנה מתקופת הבית השני מהרצפה ועד התקרה נדירה מאוד בירושלים, בוודאי באזור כה מרכזי.

גם מערכת המים מספרת משהו על ממדי הפעילות במקום. המקוואות והבריכה חוברו למערכת תעלות ניקוז, שחלקן השתמרו לגובה של יותר משני מטרים והובילו לכיוון נחל קדרון. ממדיהן מעידים על כמויות מים גדולות שעברו במקום, והחוקרים מעלים אפשרות שהמתחם קיבל אספקת מים קבועה, אולי דרך הסתעפות של אמת המים שהובילה מים לאזור המקדש.

אבל הממצא אולי המסקרן ביותר נמצא דווקא מתחת למתחם. החפירות חשפו שרידים של מתקן טהרה ציבורי קדום עוד יותר, שנבנה גם הוא מאבני גזית וכלל מקווה גדול. החוקרים מעריכים כי הוא מתוארך למאה הראשונה לפני הספירה, ומכאן שבאזור התקיימה פעילות ציבורית של טהרה במשך תקופה ארוכה עוד לפני הקמת המתחם המאוחר.

המתחם המאוחר עצמו פעל עד חורבן ירושלים והמקדש בשנת 70 לספירה. על רצפות המבנה ובשכבות החורבן נמצאו עשרות מטבעות מתקופת המרד הגדול ברומאים, המאפשרים לחוקרים לקשור את סוף השימוש בו לאירועים הדרמטיים שהביאו לחורבן העיר.

החפירה נמשכה לאורך חמש עונות והובלה בידי פרופ' עוזי ליבנר ופרופ' אורית פלג־ברקת מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בשיתוף מכון ארמסטרונג לארכיאולוגיה מקראית. במהלך עונות החפירה התמקדו החוקרים בחשיפת המבנה המונומנטלי מתקופת הבית השני ומתקני הטהרה שסביבו.

עבור החוקרים, המשמעות רחבה יותר מעוד מקווה שנוסף למפת ירושלים העתיקה. המתחם מאפשר לבחון כיצד תוכנן המרחב שמדרום להר הבית כדי להתמודד עם מספרים גדולים של עולי רגל — ומה התרחש ממש לפני שהגיעו לשערי המקדש.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: וידאו: פמ"י / סטילס: אמיל סדיקוב

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של ירושלים

לחצו כאן
דילוג לתוכן