מה עבר על אדם שהגיע לירושלים לפני כ־2,000 שנה וביקש לעלות לבית המקדש? תגלית ארכיאולוגית חדשה בעופל מספקת הצצה יוצאת דופן לאחת התחנות האחרונות שעשויות היו לעמוד בדרכם של רבבות עולי הרגל.
בחפירות למרגלות הר הבית נחשף מתחם טהרה ציבורי רחב ידיים מתקופת הבית השני, המשתרע על פני כ־280 מ"ר. הוא כולל שלושה מקוואות גדולים, בריכה מטויחת, רחבה הבנויה מאבני גזית ומערכת מורכבת להולכת וניקוז מים.
המתחם נמצא בסמוך ל"שער המשולש", שהיה אחד משערי הכניסה המרכזיים להר הבית בתקופת הבית השני. השילוב בין המיקום, סמוך כל כך למתחם המקדש, לבין מספר מתקני הטהרה וגודלם הוא שמוביל את החוקרים להעריך כי המקום נועד לשרת ציבור גדול של עולי רגל שביקשו להיטהר לפני העלייה להר הבית.
במרכז המתחם נמצאה בריכה מטויחת גדולה בגודל של כ־12 על 9.5 מטרים, שאליה יורדות מדרגות מארבעת צדדיה. מצפון־מערב לה נחשף מבנה גזית ובו ארבעה חדרים, ששלושה מהם זוהו כמקוואות ציבוריים גדולים. בין הבריכה לבין המבנה הייתה רחבה מרוצפת באבנים מסותתות.
אחד הממצאים המרשימים ביותר הוא מקווה שהשתמר לגובה מלא של כ־4.2 מטרים, כולל תקרת האבן המקומרת שלו ופיר המים ששימש אותו. לדברי החוקרים, השתמרות של מבנה מתקופת הבית השני מהרצפה ועד התקרה נדירה מאוד בירושלים, בוודאי באזור כה מרכזי.
גם מערכת המים מספרת משהו על ממדי הפעילות במקום. המקוואות והבריכה חוברו למערכת תעלות ניקוז, שחלקן השתמרו לגובה של יותר משני מטרים והובילו לכיוון נחל קדרון. ממדיהן מעידים על כמויות מים גדולות שעברו במקום, והחוקרים מעלים אפשרות שהמתחם קיבל אספקת מים קבועה, אולי דרך הסתעפות של אמת המים שהובילה מים לאזור המקדש.
אבל הממצא אולי המסקרן ביותר נמצא דווקא מתחת למתחם. החפירות חשפו שרידים של מתקן טהרה ציבורי קדום עוד יותר, שנבנה גם הוא מאבני גזית וכלל מקווה גדול. החוקרים מעריכים כי הוא מתוארך למאה הראשונה לפני הספירה, ומכאן שבאזור התקיימה פעילות ציבורית של טהרה במשך תקופה ארוכה עוד לפני הקמת המתחם המאוחר.
המתחם המאוחר עצמו פעל עד חורבן ירושלים והמקדש בשנת 70 לספירה. על רצפות המבנה ובשכבות החורבן נמצאו עשרות מטבעות מתקופת המרד הגדול ברומאים, המאפשרים לחוקרים לקשור את סוף השימוש בו לאירועים הדרמטיים שהביאו לחורבן העיר.
החפירה נמשכה לאורך חמש עונות והובלה בידי פרופ' עוזי ליבנר ופרופ' אורית פלג־ברקת מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בשיתוף מכון ארמסטרונג לארכיאולוגיה מקראית. במהלך עונות החפירה התמקדו החוקרים בחשיפת המבנה המונומנטלי מתקופת הבית השני ומתקני הטהרה שסביבו.
עבור החוקרים, המשמעות רחבה יותר מעוד מקווה שנוסף למפת ירושלים העתיקה. המתחם מאפשר לבחון כיצד תוכנן המרחב שמדרום להר הבית כדי להתמודד עם מספרים גדולים של עולי רגל — ומה התרחש ממש לפני שהגיעו לשערי המקדש.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
