news08.net/ads.txt

זיקוקים נורו בעת טקסי הזיכרון, ראש עיריית לוד: “אותה מדינה שדאגה השנה לחסן כל ישראלי ולא משנה מוצאו ודתו”

ראש עיריית לוד, יאיר רביבו זועם בעקבות ירי זיקוקים שנשמע במהלך טקסי ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. “מקומם שיש מי במדינה שלנו שיורים זיקוקים, מבל
י לכבד את רגשות המשפחות השכולות. כן, כן, זו אותה מדינה שדאגה השנה לחסן כל ישראלי ולא משנה מוצאו ודתו. חבל”.
רביבו צירף את דבריו מהטקס שנערך אתמול: “יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, הוא יום קשה וכואב, יום שבו כולנו מבקשים להרכין ראש ולהשפיל עיניים, ולכבד את זכרם של יקיריכם, שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל, במהלך שירותם הצבאי ובפעולות האיבה והטרור. אלו הם רגעים קשים עבורי, אך מרים וכואבים עבורכם בני המשפחות השכולות, ואני מתקשה למצוא דברי נחמה. אני יודע שהגעגועים והשאלות מציפים אתכם מדי יום, מה נותר בחיים כאשר נלקח מכם היקר מכל? ואיך בגרו כל חבריו, למדו, נישאו, בנו בית והקימו משפחות – והבן, הבת, האח, הבעל, יישארו כפי שראיתם אותם בפעם האחרונה, בטרם פרידה.
רבים מהנופלים הם צעירים שלא הספיקו להגשים את עצמם. אין אחד בעמנו, שאין חלל בליבו על בן משפחה, או חבר, או מכר, אשר נפל בהגנה על המדינה, בפעולות הביטחון השוטף ולמרבה הצער, גם באימונים ובתאונות.
בשנה האחרונה נוספו 43 חללים למניין הנופלים במערכות ישראל העומד כיום על 23,928. החלל היחיד שנהרג בפעילות מבצעית בשנה האחרונה, הוא סמל ראשון, עמית בן-יגאל הי”ד, בן דוד שני שלי, לוחם בסיירת גולני שנפל בי”ח באייר תש”ף – 12 במאי 2020, במהלך פעילות מבצעית לאחר שאבן הושלכה לעברו ופגעה בראשו בכפר יעבד שבסמוך לג’נין, והוא בן 21 בנפלו. שנה לפני נפילתו, כתב בערב יום הזיכרון, פוסט מרגש בפייסבוק שלו ובו הרהר באפשרות שייפול. וכך כתב: “כל שנה מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תפס אצלי משהו יותר חזק בלב. אני לא זוכר טקס אחד שלא גמרתי עם עיניים דומעות, כי באמת משהו נגע בי, משהו באמת הזיז לי בלב, משהו באמת לקח לי את הלב, הוציא אותו בכוח, נתן לו מכה חזקה והחזיר אותו פנימה. בשנתיים האחרונות אני מציין את טקס יום הזיכרון בדמות שונה מדמות האזרח. הפעם אני בתפקיד החייל על המדים עם הכומתה והתג ומייצג משהו, ופתאום למילים יש משמעות, למעשים יש השלכות, וכל דבר אתה משליך על עצמך ואם חס וחלילה יקרה משהו, ואם לך יקרה משהו, מה יקרה. וישר מפל מכל צד של העין יורד לו לאט לאט ושוטף לי את הפנים. מקבל את הכאפה הזאת של ‘הלו יש לך משפחה בבית שמחכה לך, לרעש שאתה מביא איתך, לצחוקים סביב השולחן, לבגדים ומגבות על הריצפה, ונשיקה על הראש למאמו, להתקשר לאבא שאתה בדרך הביתה ולשמוע בקול שלו שהוא מתרגש גם אם לפני שעה הוא ראה אותך, ובעיקר בעיקר לראות שאתה בסדר והכל טוב. והמפל נהיה לשיטפון, הגרון מגרד, נשימות עמוקות כדי לעצור את הדמעות, בכל זאת, אתה על מדים”.
משפחות שכולות יקרות, ביום הקשה הזה כולנו שותפים לכאבכם והופכים לְמִיקְשַה אחת, גוף אחד. ואת הקושי הזה, אנו הופכים להוקרת תודה חרישית, הדמעות זולגות אל האדמה שלקחה אליה כל כך הרבה אשר טמונים בה. לאחר שבשנה שעברה נמנע מכם, המשפחות השכולות, לבקר את בתי העלמין בשל מגבלות הקורונה, השנה תוכלו לפקוד את קברי יקיריכם ביום הזיכרון, עם ירידת התחלואה בישראל, מהנגיף הארור. השנה האחרונה לימדה אותנו עד כמה אנחנו עם שבוחר שוב ושוב להתחבר ולהתלכד בעת צרה, ולפעול יחד – כתף אל כתף במלחמה נגד נגיף הקורונה, וברוך השם מדינת ישראל החזקה, במקום הראשון בעולם לחסן את אזרחיה, והיא גם הראשונה שיוצאת מהמגיפה. מחר יונף דגלנו שוב אל ראש התורן ונס עצמאותנו יוחג, אולם אנו יודעים וזוכרים את המחיר ששילמנו כדי להיות עם חופשי בארצנו.
בין משיאי המשואות בטקס המרכזי של יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל בהר הרצל, תושב לוד שהוא מגדלור של חסד, הרב איתן שנרב, ששכל לפני כשנה וחצי את בתו רנה בת ה-17. רנה הי”ד, נרצחה בידי מחבלים ארורים בפיגוע במעין דני שבבנימין מפיצוץ מטען מאולתר. האב איתן והבן דביר-חיים, נפצעו אף הם באורח קשה.
הרצח הנתעב של רנה היכה את העיר בכאב עמוק. היא הייתה נערה חיננית ומקסימה שביקשה בסך הכל עם משפחתה ללכת ביום של קיץ לשכשך במים הקרים של מעיין דני – אותו מעיין שקרוי על שם דני גונן שלנו, הי”ד, תושב לוד – שארבע שנים לפני כן, נרצח באותו מקום בפיגוע טרור. נדמה שדבריו של הרב שנרב, לאחר קבלת ההחלטה להנציח את זכרה של בתו בהקמת שכונה חדשה בלוד, “מצפה רנה”, מבטאים את סיפורה של המדינה שלנו. “זה הניצחון האמיתי שלנו על המרצחים. עוד שכונה, עוד יישוב ועוד בנייה והתיישבות בארץ ישראל. נמלא את ארץ ישראל בחיים, נתחזק וננצח” כך אמר הרב שנרב. מתוך הכאב הכבד הזה, אנו רואים את מדינת ישראל בת ה-73, גאים בעוצמתה ובניצחונותיה בשדות הקרב והשלום, בהישגיה המופלאים, במאמציה הבלתי פוסקים להעניק ביטחון, לכלות את המלחמות ולמגר את הטרור והרצח, ולבחור בשלום, לבחור בחיים. במשך אלפי שנים, העם היהודי התפלל לשלום. בשנה האחרונה חתמה ישראל על הסכמי השלום ההיסטוריים, “הסכמי אברהם”, עם 4 מדינות ערב. שחר חדש של שלום ותקווה לכל צאצאי אברהם. עם ישראל מכיר את מחיר המלחמה, גאה בחוסנה של מדינת ישראל, אך מוקיר את הברכות שמביא השלום. ההיסטוריה מלמדת אותנו שחוזק מביא ביטחון, ורק חוזק יביא שלום, כפי שאמר דוד המלך לפני אלפי שנים בבירתנו הנצחית:
“ה’ עוז לעמו יתן ה’ יברך את עמו בשלום”.
משפחות שכולות יקרות, אנחנו מכירים וכואבים את כאבכם, מאמצים אתכם אל ליבנו ומחבקים אתכם באהבה רבה, נכונים תמיד להושיט לכם יד אחים מחבקת ולתת כתף. מאחל לכם ולכל עם ישראל, שנדע לאסוף את השברים, נדע לתמוך זה בזה, וביחד נוסיף לחלום על עתיד טוב יותר לילדנו ולהביא שלום עלינו ועל כל ישראל. יהי זכרם של יקיריכם, ברוך ונצור בזיכרון עמנו לעד.

 

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן