זמני הדלקת נרות | כניסת שבת ויציאת שבת | 3-4.2.2023

◇◇◇

פרשת השבוע: בשלח | הנס הוא חלק מהותי מהמציאות | מאת הרב שלמה לוי

הניסים מרוממים את הבנתו של האדם כי ישנה מטרה שבעבורה נברא העולם וכאשר מתגלה הנס הוא מרים את העולם אל גובהם של החיים שניצבים במדרגת הנס

בפרשתנו נאמר “וישוב הים לאיתנו”. דרשו חז”ל: “אל תקרי לאיתנו, אלא תנאי שהתנה עמו הקב”ה בששת ימי בראשית”. הכוונה היא כי כאשר יבואו בני ישראל לים סוף יבקע הים בעבורם. מבואר בדרשות הר”ן (רבינו ניסים) כי הקב”ה אינו חפץ בביטול הטבע, ולכן הגישה היסודית היא להשתמש בנס רק במצבים קיצוניים מיוחדים. נס קריעת ים סוף הוא בעצם תנאי שהתנה הקב”ה כבר בבריאת העולם כי בשעה שישראל יבואו לחצות את ים סוף הוא יבקע לשניים. אם כן, עולה השאלה: האם הנס הוא התחדשות של מעשה בראשית או שמא הוא קבוע בצורה נסתרת בתוך הטבע?

מבאר המהר”ל מפראג בספרו גבורות ה’ כי הנס הוא אינו אירוע של תיקון תקלות או הוספת חסרונות במציאות, אלא הוא חלק מהותי דינאמי של המציאות שאותה אנו רואים בעיניים. ובשל כך, מצד אחד נס בקיעת ים סוף (כמו גם שאר הניסים) היה מתוכנן ומובנה מזמן בריאת העולם ומונח בחוקיותו של הטבע, אך מאידך הופעת הנס מהווה התחדשות לאותו הזמן שבו הוא מופיע.

תפקיד הנס

הפסוק: “שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל” מלמד אותנו מהו תפקידו של הנס- נס מלשון “התנשאות”. הניסים מרוממים את הבנתו של האדם כי ישנה מטרה שבעבורה נברא העולם וכאשר מתגלה הנס הוא מרים את העולם אל גובהם של החיים שניצבים במדרגת הנס.

אנו מוצאים שני נביאים- רב ותלמיד, אליהו הנביא הזכור לטוב ואלישע הנביא שפעלו שונה האחד מהשני. ההנהגה בה פעל אלישע הנביא הייתה הנהגה ניסית; הוא חולל הרבה ניסים הן בעבור תלמידיו הנביאים, והן בעבור ישראל ואומות העולם. זאת בעוד שאליהו הנביא זכור לטוב נמנע מכך, והשתדל לפעול בחוקיות הטבע. ניתן אולי לומר שלאור המצב החברתי, הלאומי והדתי בתקופתו של אלישע הנביא, היה צורך לפעול בדרך ניסית אקטיבית, כדי לרומם את המציאות. בעוד שאליהו הנביא השתדל להימנע מדרך זו, בשל גישתו שלא לבטל את חוקיות הטבע ולכן הוא פעל בדרכים של שכנוע, מאבקים והתמודדות ברוב המקרים.

עומק הקשר בין הקב”ה לעם ישראל

שירת הים מסמלת את אחד מרגעי האמונה הגדולים ביותר בחייה של האומה הישראלית. בשירת הים מתואר הקשר העמוק בין הקב”ה, עם ישראל ומשה רבינו. “וַיַּאֲמִינוּ, בד’ וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ- אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”. חז”ל מתארים את שירת הים כאחד מרגעי הנבואה מהגדולים שעברו על עם ישראל מבחינת “ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי החוזה”. כל עם ישראל זכו במעמד זה לראות נבואה שתרים אותם למעלות גבוהות יותר במציאות ה’ בעולם ובהנהגתו את הבריאה כולה. שירה זו שכתובה בצורת לבנה על גבי אריח (שלוש מילים, רווח שלוש מילים רווח), מסמלת את המפגש בין המציאות הקונקרטית (האותיות השחורות), למציאות הנעלה של העולם הנבדל והעליון המתגלה דרך הקלף הלבן שמסמל את האור האלוהי האין סופי.

נאמר במדרש: “אמר רבי סימון לא כל שרוצה לומר שירה אומר שירה אלא כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו על כל עונותיו ונעשה בריה חדשה”, המדרש בא ללמד אותנו שאמירת השירה נובעת מההתבוננות השכלית וההשגה התבונית שכל הבריאה כולה בהשגחת ובהנהלת הקב”ה, ואין דבר בעולם שהינו מעשה ריק שאין בו תוכן וייעוד על ידי ריבונו של עולם.

בשונה מכך פעולת הזמרה, הפסוקים שאנו אומרים בתפילת שחרית, מיועדים לנקות את ה”פסולת המחשבתית” ולהיות מכוון ומוכן לקבלת עול מלכות שמים. וכך אמר דוד המלך: “זמירות, היו-לי חוקיך” וחז”ל על כך אמרו- וכי רק זמירות היו?! אלה בוודאי היו הרבה יותר מכך. “חוקיך”- המצוות והחוקים האלוקיים נותנים לאדם הישראלי להתחבר לריבונו של עולם ולהיות חלק מגילוי האור האלוהי בעולם. כך התורה כולה נקראת שירה, שנאמר: “וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, כל התורה כולה נקראת שירה היות ותפקידה וייעודה לחבר אותנו לעומק הקשר בין הקב”ה לעם ישראל, ועל ידי קיום התורה והמצוות אנו מטהרים ומקדשים ומעלים את העולם מרמתו החומרית- גשמית אל המציאות היותר גבוהה של תודעת חיים ומגלה את מהות החיים כתהליך רוחני עליון.

שירה זו שפותחת את עשרת השירות, תוביל אותנו אל השירה החדשה אשר ישבחו גאולים עם ביאתו של משיח צדקנו שיתקן ויגאל את העולם. השירה האחרונה מתחברת עם השירה הראשונה- משה רבינו הגואל הראשון, יחבר אותנו אל הגואל האחרון, משיח צדקנו. וכך נאמר שהקב”ה גואל אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה, נטויה- מלשון הווה מתמשך, ממשיך וגואל אותנו ממשה ועד הגאולה האחרונה. וכך נאמר על אליהו הנביא זכור לטוב שהוא מתגלה יחד עם הגואל האחרון: “וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם” החיבור והאיחוד בתוך עם ישראל שמבטא את המשכיות הדורות , דור המייסדים ודור הממשיכים , האחדות הדורות היא אחת מהסימנים המובהקים של הגאולה.

הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.