להלן זמני כניסת השבת ויציאתה בעשרות יישובים ברחבי הארץ – מצפון ועד דרום, מגוש דן ועד ירושלים והנגב, 20 – 21 במרץ 2026, 20–21 במרץ 2026 (ג׳ בניסן ה׳תשפ״ו) פרשת ויקרא:
אופקים – כניסת שבת 17:24 | יציאת שבת 18:30
אור יהודה – כניסת שבת 17:29 | יציאת שבת 18:29
אזור – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
אילת – כניסת שבת 17:21 | יציאת שבת 18:28
אשדוד – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
אשקלון – כניסת שבת 17:23 | יציאת שבת 18:30
באר יעקב – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:29
באר שבע – כניסת שבת 17:32 | יציאת שבת 18:29
בית שמש – כניסת שבת 17:23 | יציאת שבת 18:29
בת ים – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
גבעת שמואל – כניסת שבת 17:29 | יציאת שבת 18:29
גדרה – כניסת שבת 17:22 | יציאת שבת 18:30
גן יבנה – כניסת שבת 17:22 | יציאת שבת 18:30
גני תקווה – כניסת שבת 17:21 | יציאת שבת 18:29
דימונה – כניסת שבת 17:24 | יציאת שבת 18:28
הערבה [עין יהב] – כניסת שבת 17:20 | יציאת שבת 18:27
הרצליה – כניסת שבת 17:29 | יציאת שבת 18:29
חולון – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
יבנה – כניסת שבת 17:22 | יציאת שבת 18:30
יהוד מונוסון – כניסת שבת 17:21 | יציאת שבת 18:29
יהודה ושומרון [אריאל] – כניסת שבת 17:24 | יציאת שבת 18:28
ים המלח [עין בוקק] – כניסת שבת 17:19 | יציאת שבת 18:27
ירוחם – כניסת שבת 17:24 | יציאת שבת 18:29
ירושלים – כניסת שבת 17:14 | יציאת שבת 18:28
להבים – כניסת שבת 17:24 | יציאת שבת 18:29
לוד – כניסת שבת 17:29 | יציאת שבת 18:29
מודיעין מכבים רעות – כניסת שבת 17:23 | יציאת שבת 18:29
מזכרת בתיה – כניסת שבת 17:22 | יציאת שבת 18:29
מצפה רמון – כניסת שבת 17:26 | יציאת שבת 18:29
נס ציונה – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
נתיבות – כניסת שבת 17:24 | יציאת שבת 18:30
נתניה – כניסת שבת 17:21 | יציאת שבת 18:30
סביון – כניסת שבת 17:21 | יציאת שבת 18:29
ערד – כניסת שבת 17:24 | יציאת שבת 18:28
פתח תקווה – כניסת שבת 17:29 | יציאת שבת 18:29
קריית אונו – כניסת שבת 17:29 | יציאת שבת 18:29
קריית גת – כניסת שבת 17:23 | יציאת שבת 18:30
קריית עקרון – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:29
קריית מלאכי – כניסת שבת 17:22 | יציאת שבת 18:30
ראש העין – כניסת שבת 17:21 | יציאת שבת 18:29
ראשון לציון – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
רחובות – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:29
רמלה – כניסת שבת 17:29 | יציאת שבת 18:29
רמת גן – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
גבעתיים – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
שדרות – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
שוהם – כניסת שבת 17:23 | יציאת שבת 18:29
תל אביב – כניסת שבת 17:30 | יציאת שבת 18:30
פרשת השבוע: ויקרא
בפתיחת חומש ויקרא המכונה "תורת כוהנים" מצווה הקב"ה אל משה רבינו "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם". כלומר, יש להקריב את ה – "מכם". כל אחד צריך להקריב את עצמו וגם להתקרב – על ידי מעשה אנוש ניתן לקרב בין העולם התחתון לעליון. הנביא אומר לאותם דורות שאחרי חורבן בית המקדש "ונשלמה פרים שפתנו". כלומר, את הפרים שהיו בעבר קרבים על גבי המזבח, אנו משלימים על ידי שפתנו ותפילתנו.
"וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוָה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ". מדוע לא אומרת התורה 'אדם כי יקריב'? על כך אומר רש"י שהמילה "נפש" נאמרת רק על קורבנות מנחה שמביאים העניים, משום שקרבן זה נחשב להם כאילו הקריבו את נפשם שלהם ממש. זוהי כמובן מדרגה גבוהה יותר משל האדם הרגיל שמקריב. אנחנו מסיקים מכך מסקנה חשובה – העלות הכספית של הקורבן או גודלו פחות חשובים. ריבונו של עולם מעוניין בתהליך המשמעותי של מביא הקורבן. כאשר האדם מקריב את נפשו, אזי הוא מקרב אותנו יותר לבורא.
מעשה הקורבנות זר ביותר לדורות האחרונים משום שאלפי שנים לא עסקנו בכך, אך אנו מוצאים בספרים שנכתבו במאות השנים האחרונות שעבודת הקורבן לא נשתכחה מליבותיהם של עם ישראל גם בגולה. על פי מרן הרב קוק זצ"ל הקרבת הקורבנות תחזור רק בתקופה שרוח הנבואה תשוב. מדוע זה כך? משום שללא רוח הנבואה האדם עלול להיתפס לצדדים נמוכים ופרימיטיביים של מעשה הקורבן.
הרב קוק מסביר את מעשה הקורבן דרך הפסוק "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות". לעתיד לבוא, אומר הרב קוק, לא נצטרך יותר להקריב קורבן שהוא בקר מן החי, אלא קורבן מן המנחה – דגן שגדל באדמה. לעתיד לבוא יתעלה העולם למדרגה גבוהה יותר שבה מעשה הקורבנות אינו מעשה ריק שחלילה נעשה במקביל לעשיית חטאים – ואז "טובל ושרץ בידו" – אלא שלם ואמיתי. יהי רצון שנזכה בתיקון הנפש יחד עם תיקון המחשבה והמעשים ועוד השנה נאכל מן הפסחים הקרבים על גבי מזבח ה' אלוהינו, במהרה בימינו אמן.
*הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
◼️ חדשות דת ומסורת בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
