כולם חושבים שאירועים שלא משאירים עין יבשה הם קלישאה, אבל בת המצווה של גילי היה אירוע בדיוק מהסוג הזה. “לפני 12 שנה כשביתי הגיחה לעולם, לא הייתה מאושרת ממני. תמיד רציתי בת, אך כשהתבשרתי שביתי לא תהיה ילדה רגילה לאט לאט החלומות התגמדו, וידעתי שאני צריכה לחיות את היום ולא את המחר”, כך כותבת הדס, אמה של גילי, בסיומו של אחד האירועים היותר מרגשים שנראו לאחרונה, כאשר לאורך כל הדרך הצטרפו עשרות אנשים טובים.
כשבמרכז עלה ‘מוריה’ בגדרה, ראו לפני כשלושה חודשים שתאריך בת המצווה של גילי מתקרב, הם החליטו להפוך את היום לחגיגה בלתי נשכחת עבורה. “גילי עם אוטיזם והיא לא אוהבת להיות במרכז העניינים”, הדס מספרת. “תמיד ניסיתי לאפשר לה להיות שווה בין שווים לבני גילה. שאלתי את קרנית, מנהלת ההוסטל, מה אפשר לעשות לגילי לכבוד בת המצווה, כי היא לא אוהבת התקהלות של אנשים. להזמין חברים זה מיותר ועל אירוע בערב בכלל אין על מה לדבר”.
באותו הרגע גייסה קרנית לוי למשימה את נעמה סודקביץ’ מנהלת מרכז עלה ‘מוריה’, ואת הילה חמד מנהלת תכנית עלי במרכז, כדי ליצור לגילי מסיבת בת מצווה בלתי נשכחת. למרות הדסטארט שלא צלח, היא לא ויתרה ופרסמה פוסט בפייסבוק שבו היא מחפשת תופרת שתסכים לתפור שמלה עבור ילדה עם אוטיזם שחוגגת בת מצווה. אמנם לפוסט לא הייתה חשיפה גדולה, אבל מספיק לב טוב אחד: “פתאום קיבלתי הודעה בפייסבוק מסתיו קקון, מעצבת שמלות מחצור”, מספרת הילה, “היא כתבה שהיא רוצה לתפור שמלה לילדה עם מוגבלות, והיא פשוט תפרה ושלחה לנו”.
במקביל פנתה הילה למיכה, הבעלים של אולמי נסיה שבצומת ראם, שם התחתנה לפני מספר שנים, שנרתם מיד: “הוא נתן לי הצעת מחיר ממש נמוכה, רק של עלות העובדים, ובעצם הביא את האוכל והתפעול של האולם במתנה”. בהמשך גייסה הילה גם את הצלמת ליהי סלח אלון והמאפרת צליל חמד, את הילה כנפו שעיצבה בר מתוקים, ואת ינון כהן שהתנדב להיות דיג’יי והביא סידור בלונים בהפתעה. “במשך כחודש התארגנו כדי להכין מסיבת בת מצווה שתהיה איכותית ומושקעת לא פחות מכל בת מצווה אחרת. בעזרתם של הרבה אנשים טובים דאגנו לכל מה שצריך, כולל יום פינוק וטיפוח לגילי”.
לאירוע הגדול הגיעו תלמידי הכיתה של גילי, צוות חינוכי ומקצועי, מתנדבים מהמשטרה, בנות שירות לאומי, חברים ומשפחה. כולם הצטרפו לריקודים, צפו בסרט בת המצווה של גילי ובירכו אותה לרגל האירוע החגיגי. גילי הייתה מאושרת והתרגשה מאוד, וכל הזמן חזרה על המילים ״תודה רבה״. לאחר הפעילות והברכות, התחילו הריקודים, וכשגילי, שלא מדברת משפטים שלמים, לקחה את המיקרופון והחלה לשיר באנגלית במלוא העוצמה, לא נשארה עין יבשה.
הדס כותבת במכתבה לצוות: “רציתי להגיד תודה על קבלת ילדי כיתתה של ביתי והתייחסות אליהם כאל ילדים רגילים לכל דבר. על הברכות והמתנות שגרמו לביתי להתרגשות, על בנות השירות הלאומי שליוו בכל היום והיו לצידנו ועשו שמח”. הדס מסיימת בהתרגשות: “אכן, בשלב מסוים החלומות התנפצו ולא חשבתי שתהיה לביתי בת מצווה מהסרטים, ואתם אנשים יקרים שפגשתי באמצע החיים, הראיתם לי שחלומות מתגשמים ושאין דבר שאי אפשר להגשים. נתתם לנו כוחות מחודשים ואנחנו רוצים לומר תודה ענקית, תמשיכו בשליחותכם כי אתם אנשים מיוחדים ובלתי רגילים שעושים מצווה גדולה בחיים”.
נעמה סודקביץ’, מנהלת מרכז עלה מוריה בגדרה: “היה אירוע מרגש עבור גילי ומשפחתה, וגם עבור כולנו. היה מדהים לראות את ההתגייסות של כולם, את הראש הפתוח ובעיקר את הרצון להפוך את הרגע הזה עבור גילי, לרגע מיוחד ועוצמתי לכל החיים”.
