news08.net/ads.txt

חדר חקירות: הפתעה! | הטור של החוקר הפרטי אילן וינר

“למה זה קורה לי?”, תהה שלומי (שם בדוי). הוא כל כך קיווה שהוא לא יגיע לתחושה הזאת, של מה שהחברים שלו היו משתפים על חייהם: המשברים, החששות, השקרים. כל הסימפטומים לפני שהתגרשו – ופתאום הוא מוצא את עצמו בסיטואציה הזאת

מאת: אילן וינר, אילן וינר חוקר פרטי ומרצה, 052-8248778

הדבר שמאוד הציק לו הוא העובדה שהזוגיות שלהם מעולה! כזאת שלפעמים צצה התחושה החרדתית הזאת שיום אחד זה יכול להיגמר. אז מה הסיבה שהוא התחיל לחשוב ככה …? בעיקר בשל ההתנהלות של דנה (שם בדוי) בחודש האחרון: מאחרת בחזרה מהעבודה, העלתה את קצב המפגשים עם חברות, חדר כושר וכמובן איך לא, הקירבה לפלאפון – דבר שלא קרה לפני כן… כל אלה שיגעו אותו. בשלב הראשון, הוא נתן לזה צ’אנס והמתין קצת. “הכי קל בעולם לפוצץ, אחרי כל מה שעברנו ביחד, כל החוויות המשותפות, ראוי לתת צ’אנס כל עוד אני לא יודע משהו חד משמעי”, סיכם שלומי. לא יודע או לא רוצה לדעת זאת כבר שאלה אחרת. בינתיים עוברים עוד כמה ימים, העובדות לא משתנות והוא לא מצליח להחזיק יותר בבטן, מחליט לעשות בדיקה.

הם התחילו לדבר על ילדים בתקופה האחרונה וזה עוד יותר מכניס אותו ללחץ, לפני שהוא נכנס למעגל הזה הוא חייב לדעת האמת. בלי יותר מדי רקע אנחנו בתוך התמונה ומתחילים לעקוב אחרי דנה. היא יוצאת לעבודה ביום הראשון, מגיעה למשרדי החברה שלה, בתחום העיצוב הגרפי – ואנחנו ממתינים.

תמיד יש התבלטות גדולה לגבי הקפה השלישי של הבוקר האם ההגעה שלה לעבודה נותנת אויר של לפחות שעה או שתיים הקרובות ואז אחד מהצוות נותן גיחה לתחנת הדלק הסמוכה או שמדליקים את הגזיה – וזו, רבותיי החלטה גורלית. שעת צהריים ואנחנו רואים אותה יוצאת בנסיעה ברכב, לא בשעה של סיום יש לציין. כמובן שאנו ממשיכים אחריה. היא מגיעה לבניין משרדים, עולה לאחת הקומות הגבוהות ונכנסת לחברה בתחום ההפקות.

באופן ברור ניתן לומר כי מתוקף תפקידה בעבודה אין לה שום היגיון לבצע פגישה כזאת… אבל בואו לא נצייר תמונת גורל מוקדמת ונמשיך לעקוב. לאחר כשעה וחצי במקום היא יוצאת ועוזבת בנסיעה בדרכה חזרה לעבודה. בסיום שעת העבודה הרגילה היא עוזבת את המקום ומגיעה הביתה. לשם שינוי ללא איחורים. מקפלים פעילות ליום זה ומתכוננים למחרת.

 

***

 

שוב, מוכנים משעות הבוקר המוקדמות ליציאתה ליום פעילות חדש וכך זה קורה: בשעה 08:23, מניעה את הרכב ולאחר כעשר דקות מגיעה לבניין מגורים בעירם ונכנסת לדירה מספר 10. ללא שילוט במקום. ירדנו למטה, אל תיבות הדואר והבחנו בשם משפחה על הלוחית. מיד שאלנו את שלומי אודות השם והאם הוא מוכר לו. הלם מוחלט שרר בשיחה הזאת. “אני לא מאמין”. השחיל בקול כבוי. “דווקא הוא ? למה?”. אנחנו מתחילים להבין שדרכנו פה על משהו רגיש. “הוא אחד החברים הכי טובים שלי, זה כל כך כואב”. הוא היה שבור, ביקש להפסיק פעילות זמנית והתבקש לא לחשוף שום מידע שקיבל. כך הכל התנהל.

לאחר כמה ימים הוא ביקש לחזור לפעילות, שהוא לא מסוגל לאכול את עצמו, הוא חייב להבין עוד קצת. “אני שבור, החזקתי בבטן אבל אני מתהפך בפנים! עוד כמה ימים יש לי יום הולדת ואני לא מסוגל אפילו לחשוב איך אני חוגג איתה”.

חזרנו ואיפסנו כוונות במהירות, שוב מתחילים בוקר איתה עם הגעתה לעבודה, קופצים להפסקת צהריים מהעבודה היא יוצאת עם גבר נוסף ומתיישבים לאכול במסעדה סמוכה, אנחנו כמובן ממהרים להתיישב קרוב, אולי פעם ראשונה נשמע ממנה קצה חוט. המון רעש במסעדה משתדלים להתרכז, המון חיוכים וצחוקים, מזה אי אפשר להתעלם. משפט אחד ברור הצלחנו לקלוט: “תהיה סבלני, אוטוטו ההפלגה…”. זהו . יותר מזה לא שמענו. שוב המון אפור, שוב תמונה לא ברורה.

במצב הזה ויום לפני הולדתו, דנה מבקשת ממנו לפנות לה זמן לארוחת בוקר משותפת, שהיא מצטערת שהפעם לא הצליחה לעשות משהו מיוחד וכי לפעמים, אפשר גם לעשות דברים ברגוע. כמובן שהוא לא יכול לספר לה כלום ופשוט מקבל כל מה שהעולם מכתיב לו.

מתעוררים ב06:00 בבוקר, מתארגנים ויוצאים לדרך לכיוון ארוחת הבוקר, הנסיעה קצת עולה על הזמן המשוער והוא שאל אותה לאיזה מסעדה היא לוקחת אותו ? היא השיבה לו שארוחת בוקר כזאת הוא לא אכל הרבה זמן ומבקשת ממנו לחכות עד שיגיעו. עוד רבע שעה עוברת, היא מתקרבת ליעד. ולפתע עוצרת את הרכב, בצמוד לנמל. הם יורדים מהרכב וחבורה מטורפת של אנשים רצה במהירות לכיוונו, מרימה אותו על הכתפיים עם בלונים, שירים וצרחות לכל כיוון! הפתעה! היא ארגנה לו הפתעה ליום הולדת 30 שלו!

ומי נמצא שם? ניחשתם נכון, אותו חבר שהיא הגיעה אליו הביתה, זה שהיה שותף גדול בארגון ההפתעה. אתם זוכרים את הביקור הפתאומי באמצע היום בבניין משרדים? אז כן, זו חברת ההפקות שהתלוותה אליהם להפלגה מדהימה ובלתי נשכחת! והוא? מתפרק מהתרגשות ובכי.

“תודה לה’, תודה שהכל נגמר ככה, עוד שניה הייתי מת, אבל עדיף לכאוב ובסוף לשמוח מאשר לשמוח ובסוף לכאוב”. סיכם. ודנה? היא יצאה מלכה אמיתית! שעשתה פה צעד יצירתי ומסוכן אבל מדהים ומלא בהשקעה! איזה כיף להתחיל שנה עם סוף אופטימי!

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן