מדובר בסיפור קלאסי, שי (שם בדוי) נשוי למיטל (שם בדוי) ולשניהם 3 ילדים משותפים. שניהם סביב גיל הארבעים, קצת אחרי המשברים, קצת לפני ההנאות בחיים ב”אפטר” של גידול הילדים.
לשניהם יש ספייס אישי, שניהם משתתפים בחוגים שאוהבים ואפילו המצב הכלכלי ללא דופי. אז מה הבעיה אתם שואלים? לפעמים אנחנו מחפשים אותהשתדעו, אחד הדברים שאני מייחל לו לפני השתתפות בפעילות שמטרתה לגלות בגידה, הוא לא לגלות בגידה. יותר נכון, לגלות שהגבר או האישה נוהגים בדרך הישר. “אני לא יודע אם אני הזוי או לא, הכל סך הכול טוב, אבל מציק לי שהסקס בינינו הפך לטכני, כאילו זו משימה שצריך לבצע ולסמן “וי” בטבלה, כמו שמנקים שירותים בתחנת דלק, הרבה חברים אומרים לי לשחרר, שככה זה אחרי שנים של נישואין, אני, לא מוכן להשלים עם זה, אני חייב להבין מה הבעיה”, כך ציין שי.
אחרי פתיחה כזאת נחרצת, אף אחד לא ישכנע את שי לא לבדוק את הסיבה, הדבר השלישי שהוא מבצע לטובת הבדיקה הוא מעקב אחרי מיטל (השניים הראשונים היו קשורים למיסטיקה). מיטל אגב, עובדת כמנהלת תוכן בחברת שיווק גדולה ובמהלך עבודתה עושה לא מעט פגישות מחוץ למשרדים. דבר שפתח את הדמיון של שי לאפשרויות הפתוחות בפניה. אני הסברתי לו שזה כמובן לא שייך, מי שרוצה לעשות משהו הוא ימצא אין סוף דרכים. מתקדמים לפרקטיקה.
ביום הראשון של המעקב, מבחינים באישה שמגיעה לעבודה בזמן ולאחר זמן קצר יוצאת לסבב פגישות דינאמי. במהלך הספירה, פגשה בארבעה גברים, שתי נשים וחזרה למשרד, שום דבר שמרמז לעבר משהו רומנטי. היום הראשון מסתיים ללא דברים חריגים. עוד באותו ערב כשחזרה הביתה עדכנה את שי שביום חמישי הקרוב היא יוצאת ליום ספא עם נטע, חברתה הטובה. הוא כמובן פרגן לה כהרגלו ומיד עדכן, כי הנה, הנה הגיעה ההזדמנות שלו ויש לו תחושת בטן קשה שלא מדובר בנטע וזה רק סיפור שיכסה על מי שהיא תפגוש שם באמת.
אנחנו כמובן מוכנים למהלך. מגיע בוקר המעקב ואנחנו במתח… במתח לראות האם היא אוספת את נטע כמתוכנן או שנאספת ע”י גבר בכלל? היא יוצאת בנסיעה מהחניון ועוצרת בחניון הגדול הסמוך לרכבת בעירה, יורדת מהרכב ומתחילה בהליכה לעבר הכביש הראשי, שם מחכה לה רכב, היא נכנסת אליו ואנחנו לא מספיקים להבחין בנהג/ת מאחורי ההגה והרכב מתחיל לנוע במהירות. עכשיו אין ברירה ואסור לאבד אותם בשום אופן. עכשיו חייבים להבחין בזהות הנהג/ת בהזדמנות הראשונה שתהיה. באחד הרמזורים האדומים, האופנוען של הצוות נעצר בזווית נוחה והבחין באישה מאחורי ההגה. במבט נוסף אנחנו מזהים את נטע ונושמים לרווחה. מיטל לא משקרת. מגיעים למתחם הספא ומעדכנים את שי, מרגיעים אותו קצת ואומרים הלוואי שתמשיך ככה.
בשלב זה שי ביקש לנתק את הפעילות והוא כמובן יעדכן בהמשך אם היו הזדמנויות נוספות. האמת, שמחנו מאוד שהשלב הזה נגמר ללא כלום. אבל חיכינו לעדכון ממנו שהכול גם ממשיך כך. לאחר זמן מה שי מחייג ומעדכן שהכול באמת מעולה ומיטל אפילו שיפרה את ההתנהלות שלה, התחילה ליזום מפגשים חברתיים ואף יציאות לנופש, נטע ובעלה ליאור שותפים מלאים למיזם. היה כיף לשמוע. אבל כמו שהספקתי להכיר את שי, הוא לא יירגע. זאת לא הפעם האחרונה שנשמע ממנו.
חודשיים עוברים והתחזית שלי מתקיימת. הטלפון שלא רציתי, הגיע. “שוב משהו מרגיש לי מוזר, אני לא מצליח להשתחרר מזה, היא נוסעת עכשיו ליומיים עם חברות, אני רוצה לבדוק שוב”. אז בודקים שוב. מתייצבים בבוקר , מיטל יורדת עם תיק ומתחילה בנסיעה, לאחר כעשר דקות מגיעה שוב לרכבת, שם פוגשת שוב את נטע והן ממשיכות בנסיעה, הפעם ברכבה של מיטל. את החברה השלישית טרם ראינו. ממשיכות בנסיעה דרומה, לאחר כשעה נסיעה, מגיעות למתחם אירוח, יורדות מהרכב עם התיקים ונכנסות למתחם. מגיעים לשעות הערב ואנחנו מחכים לתזוזה… היא מגיעה בשבע בערב. מיטל ונטע, לבושות יפה נראות יוצאות ביחד ועולות על מונית… מה שקצת לא מסתדר לנו זה שלא ראינו חברה נוספת שהייתה בתכנון. מוזר.
הן מגיעות למסעדת גורמה באזור ומתיישבות. אנחנו מחכים אולי להצטרפות של מישהו לשולחן…? כבר נראה. דבר אחד שאי אפשר להתעלם ממנו הוא הבחירה לקחת מונית, ברוב המקרים זה שווה שתיית אלכוהול מרובה. אנחנו לא מסיימים לחשוב את זה וכבר מוזמן בקבוק יין לשולחן, נטע ומיטל נראות במצב רוח מרומם, מרימות “לחיים” ומדברות לא מעט. רבע שעה עוברת ועוד בקבוק יין פוקד את השולחן ושוב, אף אחד לא הצטרף. זה כבר מתחיל להרגיש מוזר והראש מתחיל לדמיין סיטואציות… אבל אסור לחטוא. צריך להתעסק בעובדות.
אחרי עוד שתי כוסות, נטע עוברת לשבת ליד מיטל, העיניים מתגלגלות, הצחוק לא מפסיק לזרום ואז מגיע המגע, הידיים המלטפות, החיבוק ואנחנו, אנחנו מקבלים את התשובה שהתחלנו כבר לדמיין אותה לפני. ורק לחשוב שזה היה יכול להיגמר בספא… טעות שלנו שלא התעקשנו ואולי לא, תמיד הכל קורה בזמן שלו. עכשיו ה”הטכני” בסקס מתבהר לו והיא פתאום נמשכת לאישה. תמיד שאלתי את עצמי מה יותר פוגע… שבוגדים בך עם המין השני או מאותו אחד? הרבה שאלות, הרבה רגשות.
מעדכנים את שי במתרחש ומרגישים שהוא נושם לרווחה, מן תחושה שבן אדם חשש מאוד ממשהו מסוים ואז מרגיעים אותו במשהו אחר. הוא רואה את הכל ומלא דברים מתחברים לו, פאזל כזה שרץ על ציר ההיסטוריה… הוא מבין שזאת לא הפעם הראשונה. כנראה גם לא האחרונה. אגיע לסוף ורק אעדכן ששי, קיבל את העובדה שהיא נמשכת לאישה, גם לאישה. הוא מחליט לאפשר לה לחיות גם את הצד השני שלה. משיחה עמוקה שהם ערכו, מיטל עדכנה את שי שבעלה של נטע, ליאור, אינו מודע לקיום היחסים.
נכון להיום, זה ממשיך לפרקים וליאור עדיין היחיד שלא יודע. שי דווקא חי עם זה בשלום. מה אתם הייתם עושים הלאה?
