מבזקים
בן 25 נפצע קשה בדקירה ברמת גן; חשוד נעצר אחרי כחודשיים: מלי וליאל יהלומי שבו לישראל לא רק לשמוע: מכשירי השמיעה החדשים שמלווים ילדים בשגרה תאונה קטלנית סמוך לעומר: גבר כבן 30 נהרג, אדם נוסף נפצע בינוני מניר עוז ללב פריז: שביל על שם שירי, אריאל וכפיר ביבס נחנך בעיר אשדוד: בן 3 שרכב על קורקינט נפצע בינוני מפגיעת רכב ירושלים: בניין מגורים מאוכלס בן 5 קומות נהרס בשכונת א־טור מודיעין זוכרת דרך האמנות: תערוכת 7 באוקטובר מוצגת בעיר עד יום שישי ראש העין זוכרת: מקברי הנופלים ועד ריצה של 7.10 ק"מ ברחבי העיר באר שבע: אזעקה הופעלה בשוגג מבסיס צבאי באזור – אין אירוע חריג בעיר בנסיעה הראשונה באמבולנס לזכר בנו שנרצח ב-7 באוקטובר: חובש מד"א יילד תינוק בת 44 נפצעה בתאונה בכביש 431 סמוך לרמלה פחות המתנה, יותר חיבור לרכבת: השינויים הצפויים בתחבורה הציבורית במודיעין שבע שנות מאסר על גניבת ציוד מהנובה: "ניצל ביודעין את שעת המשבר" "סירבה לקיים עמו קשר רומנטי": מאסר עולם ברצח ילנה גרנברג מרחובות המשטרה מבקשת את עזרת הציבור באיתור שלמה חדד בן ה – 64 מחולון רוכב אופנוע בן 26 נפצע קשה סמוך למחלף אולגה יבנה מזרח מקבלת זהות: "נאות גולדה" ו"נאות קציר" בדרך לרובע החדש אשדוד: תלמידי "שחקים" הפכו את סיפורי הנופלים למיזמים שייצאו לפועל בקהילה אשקלון: מקרה שלישי בתוך שלושה ימים – בן 68 אותר בביתו מספר ימים לאחר מותו

‏חובת קריאה: מכתב פתוח של רפי קפלן אביו של נריה, קצין סיירת גולני שנפצע באורח קשה

כל אחד מאיתנו יכול להתחבר למשהו מתוכו ולהסיק את המסקנות האישיות שלנו לגבי איך אנחנו צריכים להתנהל ברמה האישית והציבורית בתום המלחמה שתגיע, עם שובם של כל החטופים וחזרתם הביתה של כל חיילי וחיילות צה"ל   

מכתב שכל אחד ואחת מאיתנו חייבים לקרוא:

"שמי רפי (קפלן)
‏

בני שוכב כרגע במחלקה לטיפול נמרץ בבי"ח איכילוב.
‏הוא היה בהתקפה בצפון רצועת עזה בימי שלישי ורביעי לפני שבוע.

‏הכח זיהה 2 מחבלים ועקבו אחריהם בעזרת רחפן בבי"ס סמוך לבית ששהו בו בשכונת רימאל בעזה.

‏החפ"ק של המ"פ וצוות 1 של הפלס"ר פתחו במרדף מהיר יחד עם 2 טנקים. הטנקים הובילו. כשאחד הטנקים הגיע לצומת ופנה לכיוון בי"ס, נשמע פיצוץ חזק.

כתוצאה מזה נפצעו 4 במצב דחוף לפינוי. 3 מהם, ובהם בני נריה (קפלן) שהיו צוות החפ"ק ולוחם אחד מהצוות הפלס"ר. בני צעק שאין לו יד. הראו לו שיש לו. הוא ראה בכתף שני חורים (עד עכשיו לא בטוחים אם זה מירי או כדוריות שהיו במטען).

החיילים קיבלו טיפול מהיר בשטח פינו אותם על אלונקות להאמרים. במשך כל הזמן הזה הטנקים ירו לכיוון המחבלים.

הג'יפים נסעו איתם למנחת והם עלו על מסוק. לפי סוגי הפציעות, המסוק הוריד שניים בתל השומר ושניים באיכילוב. הבן שלי עדיין בטיפול נמרץ באיכילוב.

‏הפינוי היה מהיר מאוד ומקצועי. כל העולם לומד מהפינויים המהירים והמקצועיים של צה"ל. התחום מדהים מכל כיוון. מרגע הודעת הפציעה תוך כ-50 דקות בני היה בחדר הניתוחים.

‏בגלל פצעי הירי חשבו שהיה ירי צלפים בנוסף לטיל RPG שנורה על הטנק.
‏הצבא בדיעבד חושב שהופעל עלינו מטען מסוג קלימגור שמעיף קליעים.‏

ביום שישי הצליחו הלוחמים שם קצת לסגור את החשבון בכך שחיסלו כמה מחבלים במקום.‏

הבן שלי הגיע ללא הכרה. הכתף שלו היתה מרוסקת והריאות נפגעו. הנקז ששמו לו בריאות בעלייתו למסוק לא עבד והריאות לא תפקדו.

ר"מ 2 כבר חשבו שהוא ברגעיו האחרונים. לא היו בטוחים בזהותו והמדיניות היא שלא להודיע להורים על מצב פציעה כה קשה או חלילה גרוע מכך ללא זיהוי וודאי. הם כבר יצרו קשר עם הרבנות הצבאית (מול הרב הילל הורוביץ) ובקשו שיבוא מהר עם המכשיר שמזהה לפי טביעת אצבע. ממש חששו שאלו רגעיו האחרונים.

‏היו לנו כאן כמה ניסים.

1. לפי הרופא המנתח (ביבס) ס"מ לכאן או לשם במיקום או בזווית טיפה שונה ולא היה כבר במי לטפל.

‏2. פרופ' אמל חורי שקיבל את בני בהגיעו זיהה את הבעיה וסיבת חוסר ההכרה- ראה שהנקז לא עובד ומיד החליף לנקז חדש. לאחר חצי דקה הריאות חזרו לתפקד ובני חזר להכרה. ר"מ 2 ביטלו את הרבנות וצהלו משמחה.

בשלב זה בקשו מנריה להתקשר אלי ולאשתו. הוא סירב ואמר שלא רוצה להלחיץ. אז איימו עליו שישלחו חיילים במדים לדפוק בדלת ולהודיע… אז הוא הסכים. הוא אמר לי שהוא נפצע ביד והכל יהיה בסדר.

בשלב זה קצינת הנפגעים לקחה את הנייד חזרה והסבירה לי שהוא פצוע קשה ונכנס בדחיפות לניתוח מורכב ושנגיע מיידית.

‏צוות הניתוח בכתף דרש מצוות מנתחי הריאות שיישארו למקרה שהריאות יקרסו שוב, ואכן זה מה שקרה . תוך כדי הניתוח בכתף- (שחזרו לו כתף וקיבעו עם פלטינות) הריאות קרסו, צוות הריאות נכנסו לפעולה הצילו אותו שוב- ואז סיימו את העבודה על הכתף.

‏עוד כמה דברים מרגשים:
‏1.הצבא מדהים! מחבקים ומלווים ודואגים! 24/7
‏2.צוות איכילוב מקצועי ומסור
‏3.צוות הניהול של הפינוי מחיל האוויר באו לבקר. תוך כדי שיחה הייתי חייב לבטא את ההתרגשות מכך שכולנו מאוחדים. ושזה דור נפלא. שכבר הספידו אותו- והנה תראו אלו גיבורים.

אחד מהם אמר לי- "תדע לך, אני הייתי חתום על עצומות נגד שירות מילואים. אישית חתמתי שגם אם תהיה מלחמה ויקראו לי- לא אגיע"! שאלתי אותו "אז למה באת"? הוא ענה לי "כי הראש לחוד והלב לחוד. איך יכולתי לא לבוא?! לא הייתי סולח לעצמי"!
‏4.חגי לובר חבר קרוב , כבר עשרות שנים שלח לי משהו מאד מרגש- אני מעתיק לך כאן:
‏"רפי אהובי, רק לומר לך לנעמה היקרה ולכל המשפחה. שתחיה ואני כל כך שמחים בשבילכם, שזכיתם לא לעבור את הסיוט של ה'אין' , וכשאתם חווים את הקושי, את השיקום, את הכאב הפיזי ואת הגוף הכואב,
‏דעו, מניסיון של אלו שלא יחבקו את ילדם לעולם,
‏זכיתם בו והוא בחיים.
‏וה' הטוב יודע את דרכו.
‏רפואה שלמה
‏אהבה
‏ותפילות."
‏5.הבן שלי צמוד למשככי כאבים. זה גם גורם לבחילות וחוסר תאבון. אבל אתמול בשבת הוא פתח עיניים ואמר לנו "אני רעב. אפשר קצת קצת עוף ואורז"?! אשתי פרצה בבכי של שמחה. ב"ה מצבו התייצב ואנחנו מודים לקב"ה , למשפחה התומכת. לחברים, לצוות הרפואי ולצה"ל. כולם גדולים. חסדי ה'.

על נריה

נריה קצין סיירת גולני (נשוי לשירה ולהם 2 ילדים קטנים) מתגורר בישוב עפרה
‏עמד להכנס לתפקיד סמ"פ.

‏נריה מתעורר מדי פעם בטיפול נמרץ לאחר הניתוח. מדבר בקושי ונרדם חזרה.
‏כשהתעורר לראשונה וראה שתיכף שקיעה ביקש שאביא לו מהר תפילין של ראש (לזרועותיו מחוברים הרבה צינורות וכדומה) הנחתי לו ומלמל תפילת מנחה.
‏למחרת בבקר פתח עיניים ושוב זה מה שביקש. אמר קריאת שמע ונרדם חזרה. בפעם השלישית הוא קרה לי להתקרב אליו ושאל: "מה אמרו ? מתי אוכל לחזור ליחידה"?!"

עד כאן מכתבו של רפי קפלן.

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן

■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: באדיבות המשפחה

דילוג לתוכן