חשבתם שתחום דיני המשפחה בישראל מסודר? הייתם בטוחים שהבירוקרטיה הנושא יעילה ומדויקת? אין לכם ספק כי הילדים נפגעים כמה שפחות בתהליך הגירושין? תחשבו שוב.
לקראת תחילת שנת המשפט, ובעוד אנו מצויים בעיצומה של פגרת בתי המשפט, עורך הדין גיל שחף, מבכירי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה באזור הדרום, והבעלים של שחף ושות’ – חברת עורכי דין, סוקר ממעוף הציפור את מצב דיני המשפחה בישראל, ומבחינתו הכאוס שולט. בכל תחום שבו אתה נוגע בתחום המשפחה יש כאוס , אי וודאות. הדבר פוגע קשות ביכולת של אדם לדעת מה יהיה ביום שאחרי, הדבר מקשה על תכנון מהלכים, ובעיקר מגביר חששות ופחדים ומונע מאנשים לסיים מערכות יחסים שהיו צריכות להסתיים מזמן. כך למשל בתחום המזונות. כאשר נכנס אלי לקוח למשרד ושואל באיזה תשלום הוא יחויב בגין תשלום מזונות, אין לי לדאבוני תשובה ברורה. נכון שיש לנו סוף כל סוף את פסק דינו של בית המשפט העליון , שמכונה 919/15, שמתיימר לעשות סדר בתחום דיני המזונות בישראל. יחד עם זאת יש להבין כי כמספר השופטים שישבו בדין – כך מספר הדעות, כאשר בפועל כל בית משפט לענייני משפחה מפרש את אותו פסק דין באופן שונה. במקום שבית המשפט העליון יוציא נוסחה קבועה שתחייב את כולם, הרי שהנוסחאות הושארו נתונים לפרשנות של אנשי אקדמיה ושופטים, וכך נוצרה מציאות בה ישנן מספר רב של גישות וגובה המזונות הוא תלוי בית משפט, תלוי נסיבות, ותלוי יום . תחום המשמורת והסדרי הראיה. קיימת חזקת הגיל הרך, לפיה ילדים עד גיל 6 ישהו אצל אימם, אבל בפועל אף שופט לא מתייחס אליה והיא הפכה למעשה אות מתה למרות שהמחוקק לא ביטל אותה. מאידך, יש מגמה חברתית מאד גדולה לפיה אבות מעוניינים להמשיך ולהיות דומיננטיים בגידול הילדים לאחר הפרידה כפי שהם היו במהלך הנישואין.
למרות שיש שינוי חברתי גדול, ולמרות שכבר לא מתייחסים לחזקת הגיל הרך, לא בנקל יקבל אב משמורת משותפת על ילדיו, ולא בנקל הוא ייהנה מהם מחצית מהזמן. אחת הסיבות לכך היא יכולתן המוגבלת של פקידות הסעד להיכנס לנבכי התא המשפחתי, לבחון אותו לעומק, להבין מה היה ולהבין מה טובת הילדים. רבים מהתסקירים, הם מובנים, ויש בהם דפוסים קבועים ומקובעים. אגב, שלא נטעה, לקבל תסקיר של פקידת סעד, הממליצה לבית המשפט כיצד לקבוע את זמני השהות, יכול לקחת (תלוי באיזה מחוז) גם שמונה ותשעה חודשים. אין תקנים, ואלו שעובדים לא עובדים במשרה מלאה. בינתיים בני הזוג גרים בבית משותף, בעוד הסכסוך חי וקיים, בהמתנה למוצא פיה של פקידת הסעד- מצב לא בריא לאף אחד מהגורמים המעורבים, ודאי לא לילדים. חלוקת הרכוש – גם בתחום זה, נטרפו הקלפים גם כן. קחו למשל את חוק יחסי ממון. החוק קובע כי נכס שהבאת לפני הנישואין הוא שלך. נכס שקיבלת במתנה או קיבלת בירושה הוא שלך. והנה, ישנה פסיקה המרימה את ראשה, ורואים אותה יותר ויותר, הקובעת כי נכון שיש את חוק יחסי ממון המגן על נכסים שהבאת לפני הנישואין, אולם בנסיבות מסוימות לא נחיל את החוק הזה ונחיל הלכות אחרות, הלכות של שיתוף ספציפי (הדבר נכון בעיקר על דירות מגורים) . כלומר אם הבאת נכס לפני הנישואין, ושולמו עליו תשלומי משכנתא או נערך בו שיפוץ, או הייתה ציפייה של הצד השני שמדובר בנכס משותף, אתה בסיכון אדיר לאבד חצי מהנכס בעת גירושין. בטור הבא אביא סוגיה מעניינת במיוחד, כמו גם הצעות לפתרון למצב הקיים.
הכותב הוא בעליו של משרד עורכי הדין לענייני משפחה שחף ושות’ – 08-8526635.
