הן חזקות, הן אמיצות, הן מ-ה-מ-מ-ו-ת, הן לגמרי דמויות להערצה – כל אחת והייחודיות שלה, הן עוצמתיות, הן מלאות נשמה, מלאות כוח ומלאות עוצמה, הן – נשים מובילות מהמרכז הקפואי קפלן, אשר מגיעות מידי יום לעבודה, שמות את הלב על השולחן ונותנות את כל כולן כדי שלמטופלים יהיה נעים במהלך השהות.
לרגל יום האשה הבינלאומי ובאווירת חג הפורים (כן, כן עדיין הוא כאן) הנה יוזמה נהדרת של צוות הדוברות בקפלן – תחפושת מקורית של הדמות האייקונית שתמיד מזכירה לכולם וכולן: We Can Do It!
שושי אמויאל, מזכירה במחסן לבנים. מרחובות.
“הכוח שלי הוא באופטימיות שלי. תמיד להסתכל על הטוב, על חצי הכוס המלאה, להנות מהחיים ולקבל את מה שמגיע בשמחה ובחיוך”.
ד”ר סרינה שמעונוב, רופאה מרדימה בחדר ניתוח. מרחובות
“אני הישגית ויש לי ביטחון בעצמי, אם אני מתחילה משהו אני יודעת שאסיים אותו ושאעשה בדרך את הכי טוב שלי”.
יעל שקד, אחראית מתאמות מחקר. מרחובות.
“אני יכולה להיות נחמדה לכל אדם – העבודה במכון האונקולוגי הפגישה אותי עם קשיים שאנשים עוברים בחיים. כל אדם שאתם פגשים נלחם במאבק שאתם לא יודעים עליו – תהיו נחמדים”.
אתי ויינר, מרפאה בעיסוק, מחלקות ילדים ופגייה. מרחובות.
“אני סתגלתנית, תמיד יכולה להסתדר בכל מקום שאגיע אליו”.
בת שבע חסון, אחות אחראית מחלקה אורולוגית. מרחובות.
“אני מצליחה למצוא אושר אמיתי בלהעניק אושר למישהו אחר. כשאני רואה מישהו אחר שמח, בריא, מסופק, מרגיש טוב יותר בזכות תרומה שלי- זה ממלא אותי”.
פולינה פורת, דיאטנית קלינית פנימית ג’ ומרפאת סוכרת ילדים. מרחובות.
“אני תמיד רוצה להשתפר ולא מוותרת לעצמי – אם לטובת המטופלים שלי או לטובת הקרובים אליי, אני שואפת להכי טוב שלי”.
איילת הררי, עובדת במעבדה במכון לפתולוגיה, מרכזת תחום ואחראית איכות. מרחובות.
“הצלחתי לייצר לעצמי קריירה נוספת שמבחינתי היא הגשמת חלום, הגשמה עצמית והנאה. השילוב בין שתי הקריירות היא מה שממלא אותי”.
מיכל סגל, ראש צוות מזכירות רפואית, מחלקת עיניים. מאשדוד.
“אני יכולה להתמודד עם מצבי לחץ, ריבוי משימות ואתגרים מבלי שזה ישפיע על השירות שאני מעניקה למטופלים”.
יובל הרשקוביץ, רפרנטית מערכות מידע, יחידת מחשוב. מאשדוד.
“יש לי את היכולת להמשיך ולהאמין בעצמי וביכולות שלי, גם בזמנים הכי קשים”.
ענת מלר, מיילדת. מבית אלעזרי.
“אני רואה את הנולד, מילולית ומטאפורית – יש לי אינטואציה ואני סומכת עליה, במקצוע שלי זה עוזר לי לכל אורך הדרך והלידה”.
תמי בן שחר, מנהלת שירותי פיזיותרפיה. מראשון לציון
“הכוח שלי הוא לבחור, בכל מקום ובכל מצב- לא להיות קטנה! לשאוף לגובה, להכי טוב, לעשות את הכי טוב- ועם השאיפה הזו זה אני יכולה לעשות הכל”.
שולמית הלוי, עובדת סוציאלית במיון הכללי. מבית גמליאל.
“אני יכולה להכיל סיטואציות רגשיות מורכבות, לתת תמיכה וחיבוק ברגעים הכי קשים של אנשים ולנסות להקל, אפילו במעט, על סבלם”.
מורן עמר, רוקחת אחראית ציטוטוקסיקה במחלקה אונקולוגית והמטולוגית. ממזכרת בתיה.
“אני רוקחת תרופות עבור מטופלים אונקולוגיים. אני מודעת לחשיבות תפקידי והוא ממלא אותי סיפוק, תחושת שליחות ומשמעות”.
חגית טפסה, מאבטחת במחלקת הביטחון. מגדרה.
“אני מצליחה להיות יותר חזקה מהתירוץ שלי – בין אם זה לא לוותר לעצמי בדרך הקשה שעשיתי לקצונה בצבא, בין אם זה לעשות אימון, או בכל משימה יומיומית אחרת”.
לילי כוכבי, אחראית מוקד תפעולי, מחלקת אחזקה והנדסה. מנס ציונה.
“בתור מי שמתמודדת עם סוכרת נעורים מזה 25 שנה נתקלתי בלא מעט אתגרים רפואיים ולמרות המגבלה שלי הצלחתי להפוך את המר למתוק”.
ניצה סאסי, כוח עזר, מנהלת מטבח חלב. מתלמי יחיאל.
“אני יכולה להתנהל מידי יום מול הרבה גורמים בעבודה שלי, להיות מולטי-טאסקינג ולהצליח במשימות שלי”.
לאה חזום, סגנית מנהלת משק. מרמלה.
“אני לא מוותרת. גם כשאומרים לי שהדבר בלתי ניתן להגשמה – אני מספיק מאמינה בעצמי, עקשנית, ויודעת שאם ארצה משהו – אשיג אותו”.
ורדית לוי, מורה בבית הספר לסיעוד. מבית גמליאל.
“לכבוד גיל 42 החלטתי והצלחתי להגשים לראשונה ריצת מרתון באורך 42.2 ק”מ- אני רוצה? אני עושה! (ומאז כבר הספקתי לעשות עוד כמה מרתונים)”.
לילך יוסף, קלינאית תקשורת במכון השמיעה. מבת ים.
“אני מצליחה להסתכל על הפרטים הקטנים בתוך כל התמונה וליצור משהו גדול ושלם יותר”.
