בגיל 38 שני סטביק – מתכננת ומעצבת פנים, נשואה לגילי (עובד ב’אינטל’) ואם לשלושה, מרגישה שהגיעה למקום הנכון, לשיא מבחינתה. היא אוהבת את עבודתה, את קרית גת (שם התגוררה בשנים האחרונות, לא מזמן עברה למושב נחלה) – ומרבית לקוחותיה הינם תושבי כרמי גת.
“אני כל הזמן בקרית גת”, היא אומרת, “בין אם בכדי להגיע לייעוץ תאורה ללקוחות שלי מכל רחבי הארץ אצל כנעני האהובים עלי, ספקים יקרים שהפכו גם ללקוחות, עבורם אף זכיתי לעצב את חנות התאורה החדשה ואפילו הצלם האהוב שלי הוא בן העיר, אבי קבלו. אני קשורה לקרית גת, עובדת בה, קונה בה ומבקרת את המשפחה”.
ועדיין… קורונה באוויר, איך עברה עלייך השנה?
“וואו אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לענות על זה. שנה של רכבת הרים, כעצמאית העוסקת בתחום הנדל”ן, חרף העובדה כי התחום הוחרג מתחילת משבר הקורונה. בתחילת המשבר קפאתי, לא הבנתי מה קורה. פתאום הילדים בבית 24/7 כי אין מסגרות חינוכיות, את חג הפסח חגגנו לבד בעלי, אני והילדים, החנויות סגורות, גם שכבר יצאתי לביקור באתרי בניה שונים של לקוחות. השקט בדרכים, הכבישים הריקים, זה משהו שמעולם לא חוויתי. ברמה העסקית תודה לאל הסטודיו נמצא בצמיחה חרף השנה הקשה, פרויקטים חדשים נכנסו. אנשים לא מפסיקים לשפץ את הבית בגלל הקורונה, אלא להיפך, מאחר וכולם בילו בבית, היה להם חשוב מאוד שהבית שלהם יכיל בתוכו את הכל, למען הנוחיות שלהם”.
כיצד ממשיכים לנהל קריירה תוך שילוב אימהות ל-3 ילדים בזמן שכזה?
“מאוד מאוד מאתגר, עשינו הכל בכדי להנעים לילדים את הזמן כמה שניתן. וזה באמת לא היה קל, לשמחתי בן הזוג שלי גילי שהוא העזר כנגדי, לגמרי התגייס למשימה והוא האחראי על הבית גם בימי שגרה, וכל שכן בשנת הקורונה המטורפת הזאת”.
פסח 2020 ביחס לפסח 2021 – איך את חושבת שייחגג?
“כאדם מאוד אופטימי מטבעי אני מאמינה שהשנה נזכה לשבת בקרב המשפחה המורחבת, רואים כבר את האור בקצה המנהרה. מחכה מאוד לרגע הזה לשבת עם כל בני הבית, ההורים, האחים, האחיינים, הילדים. בהחלט מרגש, שנה שעברה חגגנו את הפסח הכי מוזר כישראלים אנחנו אוהבים ורגילים למשפחתיות הגדולה, השבטית, זה נמנע מאיתנו, כולי תקווה שזה אכן היה אירוע היסטורי חד פעמי ושזה מאחורינו”.
