הרצון המובן של ההורים של ימינו לתת לילד כמה שיותר הזדמנויות לחוות וללמוד בגיל כמה שיותר מוקדם, ניכר בכל מקום. גאוות ההורים שהילד הקטן כבר יודע לעשות דברים שבדרך כלל רק גדולים ממנו יודעים לעשות מובילה למסקנה שהנה “גאון” קטן מתפתח ואסור לנו לפספס את הכישרון הזה. אחרי הכל גם אבא של מוצארט זיהה די מהר שגאון מוסיקלי מתפתח ומיד הריץ אותו להופעות ברחבי אירופה והוא, מוצארט רק בן 6
אין צורך לחזור על חשיבותה של המוסיקה לכל אדם בכל גיל אבל במיוחד בשלבים בהם מתפתח המוח והחשיבה והאישיות מתעצבת ומתהווה ישות חדשה לנגד עיננו. כאן אחלק את הפעילויות המוצעות לגיל הרך לכמה אפשרויות.
ריתמוסיקה – פעילות מוסיקלית תנועתית, המשלבת שימוש בכלי נגינה מקצביים בסיסיים כמו משולש, מצילתיים, תיבה סינית, פעמונים ועוד כלי הקשה מלודיים ולא מלודיים ובה מתקיימת נגינה תוך כדי האזנה למוסיקה וכן תנועה לצלילי המוסיקה. הריתמוסיקה היא דבר נפלא מאין כמוהו לגיל הרך ובכל גן או מעון רצוי שתהיה פעילות כזו שחשובה לקורדינציה, לשמיעה, למוטוריקה ועוד ועוד.
חוגי העשרה טרום כלי
חוגים אלה לוקחים את הנגינה על מגוון כלים פשוטים יחסית לנגינה קצת יותר קדימה. כאן נוכל למצוא את המטלופון (קסילופון) ועוד כלי הקשה מלודיים ובלי ספק חוגים אלה יכולים להעשיר את הילד מבחינה מוסיקלית על כל המשתמע מכך בכלים שהפקת הצליל בהם קלה ופשוטה ומהנה כאחד. חשוב לציין שאלו פעילויות נחמדות אבל כמו כל דבר בעולם שלנו כרוכות בעלויות. לדעתי, אם אתם יכולים להרשות לעצמכם וזה לא במסגרת הגן עליו אתם משלמים ממילא – זה נחמד ובטח לא יכול להזיק ואם הדבר לא מתאפשר לכם אז לא נורא.
הסוגיה החשובה מתעוררת אצל אלו שרוצים לרשום את בן שלוש והארבע לחוג נגינה מסודר מאותו טעם שדיברתי עליו בפתיחה. כאן אומר שהיעילות של התפתחות כישרון מיוחד כאשר משקיעים בו השקעה מיוחדת (כמו שיעור פרטי) תלויה מאוד בגיל בו מתחילים. ובמילים פשוטות: לא בהכרח, כל המקדים הרי זה משובח! היעילות של חשיפה למוסיקה עשויה להיות מועילה באותה מידה בין אם זו ריתמוסיקה הניתנת בגן או שיעור פרטי יקר על פסנתר או אורגנית. כמובן שאם אני רוצה שהילד שלי ידע לנגן בפסנתר אני לא אסתפק בריתמוסיקה בגן אלא אביא לו מורה פרטי הביתה שילמד אותו. כאן עולה למעשה השאלה של יעילות השיעור הפרטי לילד.
אז לפני שאתם מתייעצים עם המורה חשוב שתבררו כמה פרטים חשובים: האם אתם רוצים להכניס את הילד למסגרת של שיעור, חווייתי ככל שיהיה?? האם המורה מתמחה בגילאים האלה? האם המורה חושב שחשוב להתחיל בגיל מוקדם? ומדוע השאלה האחרונה היא החשובה ביותר? משום שאם המורה חושב שחשוב להתחיל בגיל כמה שיותר מוקדם (אם ניתן כמובן) הרי שהוא יודע משהו שאני והרבה אחרים לא יודעים!
אין שום ידיעה מדויקת על כך שתלמידים שהתחילו בגיל מוקדם ללמוד על כלי נגינה עשו קריירה מוצלחת מאלו שהתחילו בגיל מאוחר יותר. ובכלל מה זה גיל מוקדם? כמה מוקדם? מי חושב על קריירה לילוד בסך הכל אנחנו רוצים שייהנה לא? כל מה שאני מנסה לומר שבנושא זה של חינוך מוסיקלי יש הרבה מאוד דברים שאנחנו לא יודעים לקבוע בוודאות, משום שההתעסקות במוסיקה קשורה בכישרון ובנפש ובהתפתחות ובסביבה ובמשפחה ובעוד המון דברים אחרים.
אין הרבה דברים שמכעיסים אותי יותר ממוסד ללימוד נגינה שדוחה ילד שרוצה ללמוד גיטרה רק מפני שהוא בן עשר (כי זה גדול מדי) הנבואה נתנה לשוטים!!! גם בתחום הוראת המוסיקה. אני יכול להעיד על עצמי שהתחלתי לנגן בגיטרה רק בגיל 16 . הדבר לא הפריע לי לפתח קריירה בתחום ומאוחר יותר – אחרי השירות הצבאי להקים להקה להופיע – ואחר כך ללמוד את תחום ההוראה במכללה ובאוניברסיטה. כנראה שם הייתי תולה את כל יהבי בלהתחיל ללמוד נגינה בגיל 16 במוסד ידוע, אז היום הייתי חקלאי או היסטוריון כי גם את תחומים אלה אני אוהב אבל בטוח לא נגן ומוסיקאי מקצועי.
הורים יקרים, ישנם גילאי סף לכלים מסוימים שעיקרם מוכנות פיסיולוגית להתמודד עם הכלי וחשוב יותר מוכנות נפשית ללימוד. ההיכרות הראשונית עם כלי נגינה חשובה ביותר ואם ההתנסות תהיה בהיעדר מוכנות (יכולת להתרכז, לקבל משימות קטנטנות, להאזין, להיות פתוח למורה שיעניין אותו ועניין בסיסי בכלי המדובר)שעיקרה ענין של הילד ולא רק של ההורה, אז עלולה להיות דחייה של הכלי אולי אפילו לתמיד ולכן אני תמיד מעדיף לאחר מאשר להקדים.
“קח אותו לאט את הזמן העולם עוד יחכה בחוץ” (אהוד מנור)
אף פעם לא מאוחר מדי ושום דבר לא הולך לאיבוד אם ממתינים קצת.
