בשנים האחרונות חלה עלייה בבנייה של בניינים רבי קומות בכל הערים הגדולות בארץ, לצד ירידה בבנייה של בתים צמודי קרקע או בניינים של 3- 6 קומות. עם זאת כאשר מסתכלים על ערי ישראל ממבט הציפור, השיעור של בניינים גבוהים נמוך מאוד ביחס לבנייה הקיימת. מנתוני הלמ"ס המבוססים על מאגר מרשם הדירות והמבנים בישראל ומתייחסים לערים הגדולות הכוללות מעל 100,000 תושבים עולה כי שיעור הבניינים הגבוהים הכוללים מעל 41 יחידות דיור (בניינים בני 10 קומות ומעלה) עומד על 2.9% בלבד. כלומר כ- 97% מהבניינים בערים הגדולות בישראל נמוכים מ-10 קומות. רחובות נמצאת במקום ה-10.
אדריכל גיל שנהב, מבעלי כנען שנהב אדריכלים והחברה לפיתוח התחדשות עירונית המשמש גם כיו"ר הסניף הישראלי של המועצה הבינלאומית לבניה לגובה מציין כי נתוני הלמ"ס מדגישים ביתר שאת את הצורך בתכנון ובנייה מחדש של הערים הגדולות בישראל. "ישראל היא מדינה עם שטח קטן אך גם עם שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי. השילוב הזה מחייב אותנו להשתמש במשאב הקרקע בראייה ארוכת טווח ומתוך כוונה להשאיר לדורות הבאים שטחים פתוחים. לכן צריך לנצל ככל האפשר את שטחי הערים הקיימות ולא לכבוש שטחים פתוחים לטובת ערים חדשות. במסגרת תוכניות פינוי בינוי יש להרוס את השיכונים הישנים הכוללים לרוב בניינים טוריים בני 3-4 קומות עם שטחים נרחבים בניהם , ולבנות במקומם בניינים גבוהים, מעורבי שימושים הכוללים גם מבני ציבור תרבות וחינוך, גגות ירוקים, שטחים ירוקים בכל קומה, מתקני ספורט ושטחי מסחר. אינטנסיביות עירונית היא המפתח לעירוניות טובה, כל הערים הנחשקות בעולם הן ערים שרמת הצפיפות בהן גבוהה פי שלושה וארבעה מערי ישראל והתחדשות עירונית מתחמית היא הפתרון לניצול מיטבי של הקרקע ויצירת ערים תוססות ונחשקות גם בישראל"
