השחקן והקומיקאי ישראל קטורזה יצא בפוסט קורע לב בדף הפייסבוק שלו לאחר שנאם הבוקר (רביעי) בטקס הזיכרון בבית העלמין בבאר יעקב שם נכחו משפחתו של עמית בן יגאל. “בדרך להופעה עלו לי המחשבות האם יהיה לי את הכח לעמוד מול המשפחות השכולות ולהצחיק, והאמת שקיבלתי מיגאל עוד יותר כוחות”.
“את ברוך אביו של עמית הכרתי כשבאתי להופיע מול משפחות שכולות. ישבנו בצד ודיברנו”, מספר קטורזה לאחר מפגש עם אביו של עמית ז”ל. “ברוך סיפר לי על עמית ועל אמו נאווה, על אהבת הארץ שלו, ועל האהבה הגדולה שלו להומור. בדרך להופעה עלו לי המחשבות האם יהיה לי את הכח לעמוד מול המשפחות השכולות ולהצחיק, והאמת שקיבלתי מיגאל עוד יותר כוחות”.
קטורזה הוסיף: “אני שבדרך כלל רגיל להופיע ברגעים שמחים יותר, עומד עכשיו ודווקא מרגיש שיש פה עם כל חוסר ההיגיון רגע שמח. אני שמח לראות את האחדות של המשפחות השכולות, אני שמח שאני חי במדינה שיודעת לזכור ולהוקיר.
עמית כתב “להיות גולנצ’יק זה לא להסתכל לאחור כי תמיד מהדהד בראשך שיש מדינה שלמה מאחורייך. והיום עמית כולנו מאחורייך”.
אתמול בערב ישבתי מול הטלוויזיה והלב ניקרע מול סיפורי המשפחות, כל אחד והאובדן הפרטי שלו ,כל אחד ועולמו שלא יהיה יותר אותו עולם עבורו. הסתכלתי אתמול ואמרתי לעצמי שאנחנו כחברה חייבים לכבד את זכר הנופלים בכל שניה ,בכל דקה, בכל יממה .כשאנחנו קוראים למישהו שמאלני יכול להיות שהוא שכל את ילדתו בת ה-20, ואם מישהו הוא ימני יכול להיות ששכל אח גדול שהשאיר בו חור גדול בלב.
החיילים כשבאים להודיע למשפחות באים לכתובת הם לא באים לידיעה. הם באים להודיע להם על הנורא מכל. יהודה פוליקר שר “איך מתוך הצעקה צומח שקט” וזה תפקידנו כחברה לדאוג שיהיה כאן שקט. באולפנים, בתרבות הדיבור בינינו, לזכור שהחיילים הצעירים האלו חרפו את נפשם כדי שנמשיך לחיות כאן כולנו יחד. היום בערב אני מופיע בזום לתושבי באר יעקב, הופעה שתואמה המון לפני שחשבתי שאהיה חלק מטקס הזיכרון בעיר. אני מאמין שאין מקריות. הערב אני הולך לנסות להצחיק אתכם, להעלות חיוך כמו שעמית אהב, וגם לנסות לתת לכם משפחות שכולות כמה דקות של שפיות בעולם הלא שפוי הזה.
יהיה זכרם ברוך”.
