תביעה בהיקף של כמעט 40 מיליון שקל שהגישה חברת לסיכו נגד נווה אור שיא־נרגיה סולארי ושיא נרגיה 2020 לא תתקדם בשלב זה. השופטת יעל בלכר קיבלה את בקשת הנתבעות והורתה לעכב את ההליך עד שתסתיים הבוררות המתנהלת בין הצדדים בפני המהנדס צביקה לייפר.
לסיכו היא חברה ציבורית הפועלת בתחום פרויקטי התשתית, לרבות מתקני ייצור אנרגיה ואנרגיות מתחדשות. החברה מזוהה גם עם חולון: באתר הרשמי שלה מופיעה כתובת בשדרות ירושלים 152 בעיר, בעוד במאגר עסקי עדכני מופיעה כתובת ברחוב הכישור 24 בחולון.
במרכז הסכסוך עומדים הסכמים להקמת מתקנים סולאריים בפרויקט "עד מפתח" בקיבוץ נווה אור. על פי החלטת בית המשפט, ההסכמים בין הצדדים מבחינים בין מחלוקות טכניות הנדסיות, שאמורות להתברר בבוררות בפני מומחה, לבין מחלוקות אחרות ובהן סוגיות כספיות, שאותן ניתן להביא לבית המשפט.
הבוררות נפתחה כבר בפברואר 2024, ובמסגרתה עלו בין היתר מחלוקות הנוגעות ללוחות הזמנים של הפרויקט, להתארכות תקופת הביצוע ולמסירת הפרויקט.
בינואר השנה הגישה לסיכו את התביעה הכספית. הסכום המדויק המופיע ברישומי ההליך הוא 39,365,643 שקל.
לפי החלטת בית המשפט, לסיכו דורשת את הכסף, בין היתר, בגין התארכות תקופת הביצוע, שכר חוזי שלטענתה לא שולם ועלויות מימון שנגרמו בעקבות תשלומים מאושרים ששולמו באיחור.
אחד הרכיבים שעליהם הצביעה לסיכו במהלך הדיון עומד, לטענתה, על כ־10 מיליון שקל בגין שכר חוזי שלא שולם. רכיב נוסף הנוגע להתארכות לוחות הזמנים עומד לפי טענתה על כ־15.34 מיליון שקל.
אלא שהנתבעות ביקשו מבית המשפט לעצור את התביעה עד להשלמת הבוררות. לטענתן, יש תחילה להכריע בשאלות ההנדסיות והטכניות, ורק לאחר מכן יהיה ניתן לברר בצורה מסודרת את המשמעויות הכספיות שלהן. בין היתר נטען כי הכרעות הבורר בנוגע ללוחות הזמנים ולמסירת הפרויקט צפויות לשמש תשתית עובדתית לבירור התביעה.
לסיכו התנגדה. לטענתה, התביעה כוללת רכיבים המצויים בסמכותו הבלעדית של בית המשפט ואין הצדקה לעצור את כולה בשל הבוררות. החברה טענה גם כי ניתן להמשיך בניהול ההליך ובמידת הצורך להפריד בהמשך בין הסוגיות השונות.
בית המשפט לא קיבל את העמדה הזאת.
השופטת בלכר קבעה כי אף שהבוררות אינה צפויה בהכרח לייתר לחלוטין את התביעה הכספית, להכרעות שיתקבלו בה עשויה להיות השפעה על היקף המחלוקת ועל העובדות שיהיה צורך לברר בבית המשפט.
לפי ההחלטה, ניהול שני ההליכים במקביל עלול דווקא לסרבל ולהאריך את הסכסוך, להגדיל את העלויות ולהצריך שינויים והתאמות בתביעה ככל שהבוררות תתקדם.
השופטת אף ציינה כי סביר שיהיה צורך לעדכן את כתב התביעה בעקבות ההתפתחויות בבוררות, ודחתה את האפשרות שהמשך ניהול התביעה ופיצול חלקים ממנה בהמשך יהיה פתרון יעיל יותר.
בית המשפט התייחס גם לקצב הבוררות וציין כי מדובר בהליך פעיל שמתנהל, לפי דיווחי הצדדים, "בקצב משביע רצון". בהתאם לכך נקבע כי בשלב זה אין הצדקה לקיים במקביל את התביעה הכספית.
בסופו של דבר הורתה השופטת על עיכוב כל ההליכים בתביעה עד לתום הבוררות בפני המהנדס צביקה לייפר, וחייבה את לסיכו לשלם לנתבעות הוצאות בסך 15 אלף שקל.
אבל בית המשפט הלך צעד נוסף: השופטת חזרה על הצעה שכבר העלתה בפני לסיכו קודם לכן – לשקול למחוק לחלוטין את התביעה הנוכחית ולהגיש אותה מחדש לאחר שהבוררות תסתיים והתמונה העובדתית תהיה ברורה יותר.
עם זאת, בהחלטה הודגש במפורש כי ההצעה למחיקת התביעה וההחלטה לעכב אותה אינן מביעות עמדה בשאלה מי מהצדדים צודק בסכסוך עצמו או ביחס לטענות הכספיות של לסיכו.
כך שבשלב הזה אין הכרעה בתביעת הענק וגם לא קביעה שלסיכו אינה זכאית לכספים שהיא דורשת. כמעט 40 מיליון השקלים עדיין עומדים במרכז המחלוקת – אך לפני שבית המשפט יידרש אליהם, הצדדים יצטרכו להשלים את ההתחשבנות המקצועית וההנדסית ביניהם במסגרת הבוררות.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
