בכל פעם שאשתי ואני רבים היא מזכירה לי את מעללי העבר שלי, כמו ריקוד עם חשפנית במסיבת רווקים או ישיבה בבית קפה עם ידידה – המריבה הופכת לרצינית הרבה יותר ממה שהתחילה. אני מבין שקשה לה לשכוח ולסלוח, כיצד לעזור לה או יותר נכון לעזור לנו?
הנטייה להעלות מקרים פוגעים מהעבר מביאה לתגובה טבעית של התגוננות והתמרמרות על כך שהמקרה עדיין לא נשכח ולא נסלח. בדר”כ המקרה עולה תוך ויכוח על עניין אחר לגמרי. במקרה שלכם, מעללייך מהעבר לא נשכחו והם מסמלים עבורכם בעיות אחרות בהווה. כאשר אשתך תעלה שוב אירוע מהעבר בזמן ויכוח ביניכם, הסבר לה, כי חשוב לפתור את העניין, אך ברצונך להתמקד בנושא הנוכחי ואח”כ תדברו על מה שהיה ועל מה שעדיין מטריד אותה. נסה לפתוח בשיחות מיוחדות בהן תדונו רק על המקרים הפוגעים מהעבר. הימנע ממשפטים כמו: “את לא מסוגלת לסלוח” או “היית צריכה כבר מזמן לשכוח” או “למה את מזכירה את זה עכשיו”. נסה להבין את אשתך. התייחסותה לעבר נעשית מתוך כאב ותסכול, כנראה שהיא רואה דמיון בין המקרים מהעבר לבין הבעיה העכשווית.
**
בתיה שלום, לאחרונה אני דואגת יותר ויותר למצבו של בני בן ה -17 שלא מפסיק להתבונן במראה, עד כדי כך שהוא מתעורר מוקדם מאוד כדי להתארגן ולהסתדר ואף מביע לעיתים חוסר רצון לצאת מהבית בגלל חוסר שביעות רצון מהמראה שלו ובעיקר משיער ראשו. חשוב לו לקבל מאתנו אישורים לחיצוניות שלו וגם כשאנחנו אומרים לו שהכל בסדר, הוא לא תמיד מאמין לכך. לא מזמן שמעתי שישנה הפרעה שקשורה בחיצוניות האדם, האם זה נכון? מה הגבול בין מצב נורמלי הקשור לגיל לבין מצב אובססיבי?
מצב בו האדם מתעסק בצורה קיצונית וכפייתית בפגמים גופניים שהוא מוצא בגופו נקרא BDD – Body Dysmorphic disorderובעברית “הפרעת דימוי גוף – דיסמורפית. כמעט ואין אדם שאינו מתעסק במראה החיצוני שלו ומתוסכל במידה זו או אחרת מפגמים חיצוניים שהוא רואה אצלו, שלא בהכרח קיימים בעיקר בגיל ההתבגרות או במשברים של גיל המעבר. כאשר עיסוק סביב המראה מקשה על האדם לשמור על שגרת חיים והוא מוטרד על-ידי מחשבות חוזרות ונשנות וחש תסכול ואף סבל, כאן עובר הגבול. הבעיה נובעת בדרך-כלל מדימוי עצמי נמוך ובעיות רגשיות כאלה ואחרות. חשוב לדעת, כי בעיה זו אינה נפתרת מאליה אלא עלולה רק להחמיר ולהתרחב לתחומים נוספים, מצב זה עלול להוביל לדיכאון, חרדה, התבודדות והפרעות נוספות. עלייך להפנות את בנך לטיפול מקצועי, אני ממליצה על טיפול cbt יתכן שהטיפול אף ילוו בתרופות נוגדות דיכאון או חרדה.
**
בתיה, לפני כחודשיים נולד נכדי הראשון ואני בן 44. קשה לי עם היותי סבא צעיר, למרות שהתרגשתי ושמחתי יחד עם בתי והמשפחה עם הולדתו. איך אוכל ליהנות מהתואר החדש ויחד עם זאת להרגיש עדיין צעיר?
הולדת נכד ראשון והמעבר ממצב של הורים למצב של סבים הנו אירוע משמעותי וחשוב, זהו מצב חדש ושונה מכל מה שחווית עד כה במסגרת המשפחתית. להיות סבא כיום שונה במשמעותו מהסבא של העבר, בעיקר בזכות תוחלת החיים שעלתה. ההבדל ניכר בתחומי עיסוק ועניין, במראה, בפתיחות ובמנטליות. כיום אין שום נורמות שקובעות מה זה להיות סבא ומה נדרש ממנו. עלייך לזכור, כי אנשים שונים מקבלים את העובדה שהפכו לסבא בצורה שונה, זהו תפקיד שלא מחליטים מתי ובאילו תנאים זה יקרה. הרגשתך טבעית! לגברים בדרך כלל קשה יותר עם שינוי הסטטוס, הם יודעים פחות לגבי התפקיד שעליהם לקחת. הכניסה שלך לסטטוס החדש יכולה בהחלט להיות הדרגתית, אתה יכול ליהנות מהיותך גם סבא וגם צעיר וכך גם הסובבים אותך ולבנות מערכת יחסים מהנה עם נכדך. נסה לראות את הסבאות כמשהו שיש בו הישג והצלחה עם כייף והנאה.
**
בתי בת ה-13 לומדת ומשקיעה לפני מבחנים ומרגישה מוכנה, אך כשמגיע רגע המבחן, היא נלחצת וסובלת מכאבי בטן, חשה בלבול ושוכחת את החומר. האם היא סובלת מחרדת בחינות? בתיה, מה המלצתך בנושא?
תלמידים רבים סובלים מלחץ ומתח לקראת מבחנים, אך ישנה הבחנה בין הרגשת לחץ לבין חרדת בחינות. התשובה היא במינון! אם החרדה משתקת, פוגעת ביעילות או גורמת לחוסר תפקוד והציון אינו משקף את ההשקעה והיכולת, אזי מדובר בחרדה הדורשת התייחסות. ישנן סיבות רבות לתופעה, סיבות התלויות באישיות התלמיד כגון: דימוי עצמי נמוך או ציפיות גבוהות, ישנן סיבות התלויות במצב כגון: הכנה לא יעילה לקראת המבחן או חוסר בהירות לגביו. בתך יכולה להפחית את החרדה ע”י שיפור ושינוי אסטרטגיות הלמידה המוכרות לה, למשל תכנון הזמן והכנה מבעוד מועד, הפחתת חוסר הודאות ע”י בירור פרטי הבחינה. חשוב שבתך תשנה את המחשבות השליליות למחשבות חיוביות ותאמר לעצמה משפטים כמו: “ההישגים לא משקפים את ערכי”. עליה לפתח מיומנויות להרגעת הגוף דרך תרגילי הרפיה ובכלל לפתח את המוכנות הנפשית לקראת המבחן. המלצתי לבתך שתפנה ליועצת ותבקש עזרה והכוונה כיצד ללמוד נכון ואף תפנה למורה המקצועי לקבלת “טיפים”, חיזוק ועידוד.
**
אני נשוי ואב לשלושה ילדים. לפני מספר חודשים הכרתי אישה שאף היא נשואה עם ילדים. מזה זמן אנו מדברים כל יום בטלפון שיחות נפש ארוכות ומידי פעם נפגשים. אני מעוניין להתקדם ולפתח את הקשר בנינו לקשר אינטימי, למרות שלה מתאים הקשר הנוכחי. אני מבולבל ולא יודע מה לעשות. מה את מציעה לי?
לבגידה מספר פרשנויות והיבטים. סוג אחד של בגידה הוא בגידה ללא קיום יחסי מין או קשר גופני כלשהו, מצב זה גורם לתחושה נוחה יותר עם המצפון והערכים של השותפים לקשר. במערכת היחסים שאתה מתאר, אתה ממלא אצל האישה חסך בהערכה עצמית באמצעות השיחות והמפגשים ביניכם. להערכתי, אין לאישה את הקשר שיש לה אתך במסגרת נישואיה, היא לא מרגישה בוגדת, כי אין ביניכם יחסי מין והקשר הנוכחי מתאים לה. בפנייתך אין התייחסות למחיר ששניכם עלולים לשלם בעקבות הקשר ה”אסור”, כרגע אתם נהנים מהקשר בלי לשלם מחיר. עלייך לקחת בחשבון את הפגיעה בשתי המשפחות, כי הרי קרוב לוודאי שהקשר יתגלה בסופו של דבר. אומנם הקשר עם האישה מכניס לחייך ריגושים, הנאה וטעם לחיים, אך אני ממליצה לך שתנסה להפוך את נישואיך למעניינים ומרגשים יותר ותשקיע בקשר האישי והאינטימי במסגרת הנישואין.
