news08.net/ads.txt

להלן זמני הדלקת נרות חג, שבת וצאת שבת 25-27.5.23

חג השבועות המכונה גם חג מתן תורה וחג הקציר, יחל הערב (חמישי, 25.5) ויסתיים במוצ”ש (27.5) | זו הברכה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. להלן זמני הדלקת נרות שבת וצאת שבת ביישובים הבאים: אילת והערבה, דימונה, נתיבות, אופקים, קרית גת, קרית מלאכי והסביבה, אשדוד, רחובות, גדרה, מזכרת בתיה, קרית עקרון, נס ציונה, מודיעין מכבים רעות, גן יבנה, יבנה, באר יעקב, רמלה, לוד

חג השבועות המכונה גם חג מתן תורה וחג הקציר, יחל הערב (חמישי, 25.5) ויסתיים במוצ”ש (27.5)

זו הברכה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

להלן זמני הדלקת נרות שבת וצאת שבת ביישובים הבאים: אילת והערבה, דימונה, נתיבות, אופקים, קרית גת, קרית מלאכי והסביבה, אשדוד, רחובות, גדרה, מזכרת בתיה, קרית עקרון, נס ציונה, מודיעין מכבים רעות, גן יבנה, יבנה, באר יעקב, רמלה, לוד.

שימו לב: לפני יום טוב, יש להדליק נר נשמה, על מנת שתאפשר לנו הדלקת אש לשימוש ביום טוב, כולל בזמן הדלקת נרות שבת, בעוד שבשבת אסור להבעיר או להעביר אש, הרי שביום טוב מותר להעביר מאש קיימת (כמו בנר נשמה) לנר אחר.

אילת והערבה
כניסת החג 19:01 כניסת שבת 19:02 צאת שבת 20:13

קרית גת
כניסת החג 19:08 כניסת שבת 19:09 צאת שבת 20:20

קרית מלאכי ובאר טוביה
כניסת החג 19:07 כניסת שבת 19:07 צאת שבת 20:20

אשדוד
כניסת החג 19:15 כניסת שבת 19:16 צאת שבת 20:21

רחובות
כניסת החג 19:15 כניסת שבת 19:15 צאת שבת 20:20

גדרה
כניסת החג 19:07 כניסת שבת 19:07 צאת שבת 20:20

נס ציונה
כניסת החג 19:15 כניסת שבת 19:16 צאת שבת 20:20

מודיעין מכבים רעות
כניסת החג 19:09 כניסת שבת 19:09 צאת שבת 20:19

מזכרת בתיה
כניסת החג 19:07 כניסת שבת 19:07 צאת שבת 20:20

קרית עקרון
כניסת החג 19:15 כניסת שבת 19:15 צאת שבת 20:20

גן יבנה
כניסת החג 19:07 כניסת שבת 19:08 צאת שבת 20:20

יבנה
כניסת החג 19:07 כניסת שבת 19:08 צאת שבת 20:21

באר יעקב

כניסת החג 19:15 כניסת שבת 19:15 צאת שבת 20:20

לוד
כניסת החג 19:15 כניסת שבת 19:15 צאת שבת 20:20

רמלה

כניסת החג 19:15 כניסת שבת 19:15 צאת שבת 20:20

דימונה
כניסת החג 19:08 כניסת שבת 19:09 צאת שבת 20:17

נתיבות
כניסת החג 19:09 כניסת שבת 19:09 צאת שבת 20:20

אופקים
כניסת החג 19:08 כניסת שבת 19:09 צאת שבת 20:19

◇◇◇

פרשת נשא | גם למרים שבנו ישנה מתיקות במציאות ה´ בעולם | הרב שלמה לוי

המרירות היא חלק מהמבנה של העולם, אך היא לא תתמיד היות ומטרת העל לעולם תהיה ההטבה האלוהית לכלל הנבראים

פרשת נשא ממשיכה את מניין בני הלויים. בשבת שעברה קראנו “נשוא את ראש בני קהת”, והשבת אנו קוראים “נשוא את ראש בני גרשון גם הם” וגם את “בני מררי”.

כל אחד משלושת השבטים נושא חלקים שונים של המשכן. כאשר העם היה בתנועה במדבר נשאו בני קהת את ארון ברית ה’, השולחן, המזבח והמנורה. בני גרשון נשאו את מכסה התחש ואת יריעות המשכן, ובני מררי נשאו את הקרשים, הבריחים, העמודים, האדנים, היתדות והמיתרים. אנו מוצאים דפוסי התנהגות שונים של בני האדם ובמצבי החיים שבהם הם נתקלים. תפישת בני קהת מסמלת את הראייה האופטימית על העולם, כאשר גם אנו פוגשים את הקושי וההתמודדות המורכבת בחייו של האדם, בני קהת מביטים אל התוכן הפנימי-אל המהות והשורש, ובשורש אנו מוצאים שהכל בא מתוך מידת ההטבה של הקב”ה. גם הקושי מתפרש כנקודת מפנה של חיוב; עבודתם של בני קהת היא בנשיאת הארון וכל החלקים הפנימיים של המשכן שמבטאים בעבודה זו את ההתבוננות הפנימית והמעמיקה בחייהם.

אצל בני גרשון נאמר: “נשוא את ראש בני גרשון גם הם”; ישנם מצבים שהאדם חש שהוא מחובר, אך מצד שני החיבור אינו שלם ולעיתים גם רופף. החיבור בעבודת ה’ למציאות של ההטבה ושל ההבנה שהקב”ה רוצה להטיב לנגרעים, אינה מן המידה הראשונה של בני גרשון שמרגישים קרובים אך גם רחוקים מהאור האלוהי. במצב זה הכתוב מצווה עליהם: “נשוא את ראש בני גרשון גם הם”- ללמדך שההתבוננות צריכה להיות מעמיקה ופנימית יותר, ומתוך ההתבוננות העמוקה גם הם יוכלו להבין שהכל קורה לטובה מאיתו ה’ יתברך.

בני מררי מסמלים את האנשים שחווים את המרירות ואינם יכולים להרים את ראשם קדימה אל האור ולראות את הטוב המתגלה של ריבונו של עולם. לכן, בחוויה שלהם הגילוי הוא מרירות ועבודתם היא לשאת את הקרשים, העמודים והיתדות- כל החלקים החיצוניים אך גם הקשים יותר בחלקי המשכן שמסמלים את חוסר היכולת לגלות גמישות ואלסטיות. לכן, העצה שנוכל לתת למרירים היא להתחבר לחוקיות הבריאה שנתן הקב”ה ולראות את הסדר והארגון שבו העולם נתון, ומתוך אותה התבוננות הם יבינו שגם המרירות היא חלק מהמבנה של העולם אך היא לא תתמיד היות ומטרת העל תהיה ההטבה האלוהית לכל הנבראים, כאשר גם למרים שבתוכנו ישנה מתיקות במציאות ה’ בעולם.

* הכותב, הרב שלמה לוי, הינו ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.

צילום: FREEPIK

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן