news08.net/ads.txt

“למבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה נערכתי מתוך שליחות אמיתית”

בימים אלו מציינת מדינת ישראל שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה. אורטל גרינברג, מנהלת מרפאת מאוחדת ברחוב בנימין 4 ברחובות, מנהלת בימים אלו גם את מתחם החיסונים של מאוחדת (יחד עם האח האחראי ליאור לוין). בראיון מיוחד היא משתפת על קשיים, דמעות ובעיקר על הזכות שבשליחות – אשר בזכותה הצוותים ממשיכים לעמוד על הרגליים

בגיל 37, מוצאת את עצמה אורטל גרינברג, מנהלת קופת החולים מאוחדת בנימין 4 ברחובות, כשהיא מתעסקת עם תחומי אחריות שכלל לא התכוננה אליהם או הכירה: ניהול מתחם החיסונים המרכזי של מאוחדת במתנ”ס שווייץ החדשה ברחובות לצידו של האח האחראי ליאור לוין. מידי יום מאות מטופלי מאוחדת מגיעים אל המתחם הענק ומקבלים חיסון נגד נגיף הקורונה, כאשר התקווה היא שהחיסון מציל חיים וסופסוף נחזור לשגרה.

אולם לא הכל פשוט וקל כפי שאולי נראה מהצד. ההיערכות להקמת מתחם חיסונים ובוודאי בעיר בה מובילה מאוחדת, מאתגר במיוחד, מה גם שעל גרינברג והצוות לפעול על פי כל הנחיות משרד הבריאות. לא פעם מצאה את עצמה כשדמעות זולגות מעיניה לאחר שלקוחות התלוננו כי אינה מאפשרת להם להתחסן. זה קרה ממש בתחילת מבצע החיסונים כאשר משרד הבריאות הוציא הנחיה לחסן בני 60 ומעלה ואוכלוסיות בסיכון בלבד. “הרגע הכי קשה שעמדתי בו היה כשפעלתי על פי הנחיות משרד הבריאות ונאלצתי לומר למבוטחי הקופה שאינם זכאים לקבל את החיסון, כי הם לא עומדים בקריטריונים. מאוד קשה להגיד לאדם שאינו יכול לקבל את התרופה שכולם מייחלים לה כל כך”.

השמועות אומרות שבכית…

“נכון, בכיתי במהלך המבצע כשנאלצתי להגיב למספר מבוטחים שהם לא זכאים לקבל את החיסון – אחת המבוטחות התלוננה וטענה שדיברתי אליה לא יפה ופרסמה רשומה ברשת. זה לא היה נעים. בסך הכל נהגתי על פי ההנחיות, יש למאוחדת מטרה והיא לשמור על בריאות המטופלים, ויחד עם זאת לנהוג על פי ההנחיות שניתנו ממשרד הבריאות, במיוחד בתקופה כה רגישה. באותו היום חוויתי יום עמוס וקשה. צריך להבין שמדובר בכמות שעות שאיננה שגרתית, מדובר במצב חירום, ובתוך כל הכאוס הזה אני לא יכולה לתת את שירות החיסונים לכולם ושולחת אנשים הבייתה. הקושי הוא להגיד ‘לא’ למבוטח הוא ענק משום שבשגרה אנו עושים את הכל כדי שהלקוח יהיה מרוצה מהשירות בכלל ומהשירותים בפרט – ולא רק שנתתי שירות, ופעלתי כפי שהתבקשתי, קיבלתי על כך על הראש. בימים כאלה, זה לא פשוט”.

מה האתגר הגדול שעימו נאלצת להתמודד בצל הקורונה?

“מעבר לניהול מתחם החיסונים והשעות הרבות, אתגר מורכב היה לשהות בבידוד במשך שלוש פעמים למרות שאני מקפידה על כללי ההיגיינה, המרחק והמסכה כמובן. לנהל הכל מרחוק זה בוודאי לא פשוט. למזלי התברכתי בצוות מנצח, שחקני נשמה, שליחים אמיתיים שבאמת מגיעים לעבוד ולא רק לעבודה, אנשים עם לב ענק שרוצים רק לעזור למטופלים ועל כך מגיעה להם התודה”.

היא גדלה בשכונת שעריים למלי (עקרת בית) ואפי (צבא קבע) תייר, ולה שלושה אחים. עולם הנתינה לא היה זר לילדי משפחת תייר. כל חייהם גדלו בצל הורים שדאגו כל העת לדבר ולעשות לזולת. עם שחרורו של אביה מצה”ל, ניהל מפעל שיקום של אנשים בעלי מוגבלויות, “ומה שזכור לי הוא שתמיד היה אומר שאלה הילדים של אלוקים, שצריך לעזור ולתת”.

גרינברג התעניינה בעולם הבריאות וחיפשה את ייעודה לאחר הצבא. “תמיד התחברתי לנושא הרפואה”, היא מודה, “אבל ידעתי שרופאה אני לא רוצה להיות – ולכן חיפשתי שילוב בין מזכירות ורפואה”. אל מאוחדת הגיעה לפני 16 שנים באקראי. כשעבדה כמתדלקת בתחנת דלק פז בשכונת מגוריה הייתה בין לקוחותיה אחראית כח האדם המחוזית דאז. “העברתי דרכה את קורות החיים ובכל פעם שראיתי אותה ביקשתי לדעת האם יש התקדמות. לאחר זמן מה התקשרה אליי מנהלת המרפאה, מירי מרקוביץ’ בבנימין 4 וזימנה אותי לריאיון עבודה – ומאז הכל היסטוריה: התקבלתי לעבודה, נרשמתי ללימודי מזכירה רפואית וסיימתי בהצלחה. כיום אני לומדת תואר ראשון במנהל מערכות בריאות במכללת פרס, בכדי להתמקצע בתחום שלי, ולהצליח בתפקידים המאתגרים הבאים”.

לאיוש תפקיד ניהול המרפאה הגיעה בתמיכתו של קודמה. “עבדתי כמזכירה רפואית, עד שלפני ארבע שנים לערך המנהל חיים אלבז הציע לי להגיש מועמדות לתפקיד מזכירה אחראית בסניף – לשמחתי זכיתי לתפקיד עם כל האחריות המוטלת עליו. לאחר תקופה קצרה המנהל עזב את המרפאה ואוטומטית ‘קפצתי למים העמוקים’ כמחליפתו. כעבור מספר חודשים מוניתי לתפקיד מנהלת המרפאה באופן רשמי”.

האינטנסיביות אינה פשוטה כלל אולם היא מקבלת רוח גבית מבעלה שי, מפקד צוות בכיבוי אש בתחנת איילון ומשלושת ילדיהם: ליאן בת ה-14, לי-אור בן ה-13 וליאם בן ה-7. “במשך שבועות ארוכים בקושי ראיתי את הבית, או את הילדים”, היא אומרת. “כמעט בלתי אפשרי לשלב בין בית לניהול מרפאה בתקופת הקורונה. למזלי, המתווך ביני לבין הבית הוא בעלי שנותן לי הרגשה שאני יכולה להמשיך בשליחות החשובה הזו. תראי, לא הייתי מחזיקה מעמד אם לא היו לי שותפים לכך. בעלי דאג לכל תחזוקת הבית: ילדים, אוכל, קניות ובין היתר משמש כפסיכולוג שלי, דאג לי לאוכל, למנוחה, לשלוות נפש. אבל לא רק לי, אלא לכל צוות המרפאה שעבדו מהבוקר עד הלילה – הוא הכין, ארז, הביא ופינק את כולם באהבה ענקית. בנוסף קיבלתי סיוע רב מההורים היקרים שלי, מהאחים המדהימים שלי ומחמתי וגיסי המקסימים. כל המשפחה הייתה מסביב לשעון בשבילי וזה בהחלט הזמן לומר תודה ענקית להם על הכל”.

ידוע שצוותי הרפואה עובדים כל כך הרבה שעות, איך מחזיקים מעמד?

“למבצע החיסונים נערכתי קודם כל בתחושת שליחות אמיתית, כולנו יודעים שאנחנו במבצע לאומי והיסטורי. באופן אישי, הרגשתי שזכיתי להיות חלק מהדבר הזה. בעזרת ליאור לוין – האח האחראי ושיתוף הפעולה המצוין איתו – הצלחנו לחסן בבנימין 4 במהלך החודש הראשון 11,000 מבוטחי יעד של האוכלוסייה. כל זה לא היה קורה בלי עזרתם ותמיכתם של מנכ”לית הקופה, הגב’ סיגל רגב, מנהל המחוז, מר דני מושיוב ומנהל המרחב, מר אורי אטון שדאג להיות בשטח רוב הזמן. מעבר לכך יש בי תחושת גאווה בעקבות האחדות והנחישות של כל צוותי המרפאה – מצוות האחיות שבראשם יעל בן דוד, צוות המזכירות, עובדי הניקיון והאבטחה – כולם נרתמו יחד למבצע הלאומי והוכיחו שיש למטופלי מאוחדת על מי לסמוך. אני מלאת הערכה לכל אחת ואחד ובראשם לשותף שלי – אודי חדאד, מנהל בנימין 23 שנמצא לצדי ומסייע בכל מה שניתן. כנראה שזה הסוד שלנו: שיתוף הפעולה, האחדות והדבקות במטרה, העיקר שבסוף כולם יתחסנו ורק שנהיה בריאים”.

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן